פורום אוצר החכמה

התקשיתי לאחרונה בשאלה שמסתבר שכבר נידונה.
התורה בפרשת נח כותבת את תאריך ירידת המבול 'בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש', ורש"י מביא מחלוקת אם זה חשוון או אייר, וכן בהמשך מוזכרים כל העת מניין הימים והחודשים, וכן במקומות נוספים בחומש בראשית ובמדרשיו שניתנו בהם תאריכים,

ואני תמה, מה הפשט בימים והחודשים הללו? מישהו החליט אז על עיבור חודשים ושנים?
הרי לכאורה מבלי שישב מישהו ויחליט על כל חודש מתי הוא יתחיל ואם השנה תהיה מעוברת אם לאו, לא ניתן כלל למנות לחודשי הלבנה כפי שאנו מונים, שהרי אם לא מעברים חודשים ושנים הרי החודשים זזים ע"פ כל השנה וא"כ אזי לא נכון לקרא להם 'ראשון' 'שני' שהרי הם לא קשורים לשנת החמה, א"כ צריך לומר שמישהו 'טיפל' בזה וקבע כל שנה האם תהיה מעוברת או לא?

מילא אצל האבות ניתן אולי לומר שכיון שקיימו את כל התורה קידשו גם את הלבנה ועיברו שנים, אבל מה היה לפני כן?

בפשטות החשבון הוא כפי מה שאנו מחשבים לאחור לפי מהלך השמש והירח.
ועיין עוד מ"ש רבינו בחיי פרשת בא בשם הר"ח.

מחולת המחנים כתב:בפשטות החשבון הוא כפי מה שאנו מחשבים לאחור לפי מהלך השמש והירח.

כמדומני שלא ניתן עי"ז להגיע לתאריכים מדויקים כי אם ל'תקופות'.

מחולת המחנים כתב:ועיין עוד מ"ש רבינו בחיי פרשת בא בשם הר"ח.

גם זה לא עונה על שאלתי, כיון ששם הוא מדבר על בנ"י בהיותם במדבר, והם אף אם הם לא ראו את הלבנה הרי יכלו לקבוע כל חודש ושנה באם יתעברו או לא, אך ב'אלפיים תוהו' לא היה מי שיחליט זאת וא"כ מי קבע שהיום או תאריך X ולא Y?

מצאתי באוצר הפנייה לפדר"א פ"ח שמבואר שם שאדה"ר חנוך ונח קידשו חדשים ועברו שנים וכן אח"כ האבות.

אוצר החכמה כתב:מצאתי באוצר הפנייה לפדר"א פ"ח שמבואר שם שאדה"ר חנוך ונח קידשו חדשים ועברו שנים וכן אח"כ האבות.

לעומת זה במדרש בא ופסיקתא דחודש יש שעד החודש הזה לכם הקב"ה מקדש את החדשים ומעבר את השנים מכאן ואילך על פי בית דין.
ואגב בספר היובלים מונה על פי היובל עיין שם.

לגבי שנת הולדתו של משה רבינו - שמונים שנה לפני 'החודש הזה לכם' - מפורש בגמרא בסוטה: "אותה שנה מעוברת היתה"

בענין זה יש לציין לדברי הרד"ק בספר מלכים (א ח, ב).
בפסוק: ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החודש השביעי, פי' בתרגום [יונתן] ואתכנישו לות מלכא שלמה כל אנש ישראל בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה.

וברש"י ביאר דברי התרגום: "בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה, משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים, נקרא תשרי שביעי".

וכוונת דבריו מבואר ביתר הרחבה בדברי הרד"ק, וז"ל:
"ויונתן תרגם בירחא דעתיקא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה, כלומר כי לפני הזמן יצאו ישראל ממצרים היה תשרי החודש הראשון, כי בתשרי נברא העולם, ומשיצאו בני ישראל ממצרים בניסן הוא ראש לחדשים, ותשרי שביעי לו, כי כן אמר להם האל ית' החדש הזה לכם ראש חדשים, לכם מכלל כי לשאר העולם אינו ראשון, כי תשרי הוא ראשון".

[לדברי הרד"ק ציין גם הרעק"א בגליון הש"ס ר"ה יא:]

וכמובן בגמרא שם הוא מחלוקת ר"א ור' יהושע על עניין זה מהם החדשים המוזכרים במבול.

מנצפך כתב:

מחולת המחנים כתב:ועיין עוד מ"ש רבינו בחיי פרשת בא בשם הר"ח.

גם זה לא עונה על שאלתי, כיון ששם הוא מדבר על בנ"י בהיותם במדבר, והם אף אם הם לא ראו את הלבנה הרי יכלו לקבוע כל חודש ושנה באם יתעברו או לא, אך ב'אלפיים תוהו' לא היה מי שיחליט זאת וא"כ מי קבע שהיום או תאריך X ולא Y?

הוא מדבר גם על הזמן שהיו מקדשים על פי הראיה, וכותב שהעיקר היה על פי החשבון כ"ט י"ב תשצ"ג, (ומביא שם ראיות חזקות לדעתו), וחשבון זה הוא מבריאת העולם (מולד בהר"ד).
ולכאורה קושייתך עצמה היא ראיה לדעתו.

בספר בני ציון להרב דוד שפירא (ח"א סי' א') האריך לחשב שנים שלפני מתן תורה לפי חשבון שלנו.
אמנם בחזו"א או"ח סי' ק"מ חלק עליו וכ' שחשבון התאריכים אינו ידוע.
ועו"ע חזו"א שביעית הנדמ"ח מה שכ' בזה.

רס"ג כותב בכמה מקומות שסוד העיבור המסור בידינו לפי חשבון נמסר כבר לאדם הראשון ועל פיו היו מחשבים שנים וחדשים.