פורום אוצר החכמה

ט"ז אורח חיים סימן קנא -
אני בילדותי הייתי דר בק"ק קראקא עם ב"ב בבית מדרשי שהיה למעלה מבה"כ ונענשתי הרבה במיתת בני ותליתי בזה:


אחד בנה וילה, 3 קומות, וחשקה נפשו לדור רק בב' מתוכם, וקומה אחת להקדיש לביהכ"נ.
היה רצוי לו שהקומה העליונה תהיה לביהכנ"ס, אבל תושבי האיזור הסבירו לו שהדבר הרצוי ביותר הוא ביהכנ"ס בק"ק, נגיש, בלי מדרגות.
ומעתה, הוא גר מעל ביהכנ"ס, כי טובת המתפללים היא כך.
האם גם בזה יש את הקפידא הנ"ל?

אין הדבר תלוי ברצונם.אלא משום קדושת ביה"כ.

ב

בספר "מלך ביופיו" לתולדות הגר"י אברמסקי, עמ' 520 מסופר על התנאי שעשה הרב אברמסקי בעת קניית דירתו בשכון פאג"י בבית וגן (רח' ברויאר):

בנוגע לדירה עצמה לא היו לו כל דרישות מיוחדות, להוציא אותו סעיף מעניין שהכניס בחוזה, בו הובטח שקומת הקרקע מתחת לדירתו תהיה אטומה לחלוטין.
זאת: כדי שלא תהיה שום אפשרות לסדר בה אפילו מקום תפילה עראי, כל עוד שלא יוקם בית כנסת בסביבה, כי חשש לדברי הט"ז הידועים, ולא היה מוכן בשום פנים להתגורר מעל מקום תפילה.

עושה חדשות כתב:ט"ז אורח חיים סימן קנא -
אני בילדותי הייתי דר בק"ק קראקא עם ב"ב בבית מדרשי שהיה למעלה מבה"כ ונענשתי הרבה במיתת בני ותליתי בזה:


אחד בנה וילה, 3 קומות, וחשקה נפשו לדור רק בב' מתוכם, וקומה אחת להקדיש לביהכ"נ.
היה רצוי לו שהקומה העליונה תהיה לביהכנ"ס, אבל תושבי האיזור הסבירו לו שהדבר הרצוי ביותר הוא ביהכנ"ס בק"ק, נגיש, בלי מדרגות.
ומעתה, הוא גר מעל ביהכנ"ס, כי טובת המתפללים היא כך.
האם גם בזה יש את הקפידא הנ"ל?

מנהג העולם בזה הוא דבר תמוה.
לפי הפוסקים כולם אין שום קדושה בעליות שמעל בית הכנסת השייכים לבית הכנסת, וכ"ש בבניינים פרטיים שמעל בית הכנסת שאין להם שום שייכות לביהכ"נ. ויש רק לשו"ת הרמב"ם סי' קנ"ז שכתב "התשובה חייב הדר בבית להשמר במקום שמעל ההיכל, לא יישן עליו ולא יעשה עליו מלאכה. אך מותר לו להתעסק בשאר הבית, כמו שירצה. וכתב משה."
ובב"י סי' קנ"א ס' י"ב הביא מהמרדכי ועוד שלא מצאו מקור לאסור כלל. ובד"מ התיר לישון מעל חדר שיוחד אח"כ לביהכ"נ וכ"כ ברמ"א.
וכן הסכימו לדין הכנה"ג וט"ז, והכנה"ג הוסיף שכן המנהג, רק כתב שמי שעושה כן לא מצליח, וכיוצ"ב כתב הט"ז.
הרי שמצד הדין אין לחוש כלל לזה, וכיון שצורך הציבור הוא נימא ששומר מצוה לא ידע דבר רע וזכות תפילות הרבים ותורתם יעמוד לו. ועי' בפסקי תשובה הרבה אופנים שהקלו.

עוד יש להוסיף שהט"ז דר בבית מדרש פעיל שהיה חלק מבית הכנסת שתחתיו, ואין מזה ראיה לענין מה שכעת הוא בית פרטי בלבד, ואינו חלק מביהכ"נ, וגם הביהכ"נ לא נבנה מתחלה לשם ביהכ"נ.

עיין שו"ת יביע אומר (ח"ו, או"ח סי' כו)

בבני ברק ובירושלים וקרית ספר הרבה בתי כנסיות מתחת לבנינים ועולם כמנהגו נוהג לא ברור מה ההיתר לזה

אם אינני טועה ישנה תשובה באבני נזר בנידון ומסיק להיתר שכן רוב בתי החסידים בפולין הין בבניני מגורים

פרשנדתא כתב:אם אינני טועה ישנה תשובה באבני נזר בנידון ומסיק להיתר שכן רוב בתי החסידים בפולין הין בבניני מגורים

שו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן לב
ב) האומנם שט"ז אוסר אפילו ישראל דר שם עם ביתו, ובזה שמעתי דלא נהיג כוותי' במקומות הגדולים. שאי אפשר להשיג מקום להתפלל אם יצטרכו לדקדק שלא יהי' בית דירה למעלה: