פורום אוצר החכמה

ראיתי פעם באחד מספרי פוסקי דורנו שמותר לכתחילה לשלם ארנונה וביטוח לאומי בתשלומי קרדיט - כלומר: לא בתשלום רגיל אחד אלא בתשלומים עם ריבית - מכיון שאין כאן הלוואה כלל אלא זו חובה שהאדם מחוייב לשלם וכופים אותו על כך, ואין לו ברירה אחרת וכו'.

האם הדבר מקובל וברור לכולי עלמא? והאם אפשר להרחיב היתר זה גם לתשלומי מים וביוב? ואולי גם לתשלומי חשמל? (לכאורה לא)

אני לא מבין את הטענה הזאת מבחינה מציאותית לפי איך שאני מבין את המציאות.
בתשלום בקרדיט חברת האשראי משלמת לבית העסק (המדינה במקרה זה) את הכסף כאילו התקבל בתשלום אחד והיא גובה ממך את הסכום בתשלומים בתוספת רבית במילים אחרות אתה לוקח הלוואה מחברת האשראי ומשלם בה לבית העסק. כך שאיני מבין מה ההבדל מה צורת החיוב.

לעומת זאת בתשלומים שנותן בית העסק, חברת האשראי מעבירה לו את התשלומים מדי חודש בחדשו, אבל תשלומים מסוג זה בדרך כלל אינם נושאים רבית. (יש עסקים שעושים "הנחה לתשלום במזומן" ואז זה נכנס לדיון על קנייה באופן כזה)

זה בעסקים אבל לגבי הרשויות זה קצת אחרת. אפשר לעשות הסדרי תשלומים מול הרשויות כגון ביטוח לאומי ורשות המסים, אבל הם מחייבים אותך ברבית. ואם אתה משלם באשראי, לא בקרדיט אלא בעיסקת תשלומים רגילה, ההלוואה היא מהרשויות והרבית משתלמת לרשויות ולא לחברת האשראי. במקרה כזה אפשר לדון על הטענה שהזכרת.

אכן. בודאי שדיברו רק על תשלום מול הרשות וכו' ולא מול חברה גוף שלישי.

לא דיברתי על תשלום לגוף שלישי.
כל מי שמשלם בכרטיס אשראי במסלול קרדיט לביטוח לאומי לוקח הלוואה מחברת האשראי ומשלם לה את הרבית. רק מי שמשלם בהסדר תשלומים לביטוח לאומי (במקרה כזה הוא אמור לקבל מסמך שמפרט את הסכום המעודכן הכולל רבית לעומת הסכום המקורי) הוא זה שמשלם רבית לביטוח לאומי ועל זה אפשר לדון על הסברה המוזכרת. אולי בכלל על זה דיבר דרומי. אבל כיוון שמסלול הקרדיט באשראי הוא מסלול שמוצע בכל תשלום לרשויות רציתי להבהיר שזה אינו המקרה שמדובר עליו.

אכן, יישר כח על ההבהרה. זו היתה מטרתי - שיתבררו ויתלבנו הדברים.