פורום אוצר החכמה

שאלה שעלתה במוחי לפני מספר שנים וא"י אם השאלה מתאימה לפי דרך האמת בתורה, אך אציענה לפני הת"ח ויורוני דרך האמת.
חז"ל קבעו זמן האחרון לקרי"ש של שחרית בשלוש שעות ביום, דכתי' ובקומך ועד אימתי נקרא ובקומך הזמן שאחרוני האנשים קמים שזה בני מלכים שאינם טורחים בעבודתם ויכולים להשתהות בשנתם והם קמים בשלוש שעות, וממילא אדם רגיל אף שקם עם הנץ חמה, עד שלוש שעות כיוון שיש עדיין אנשים שקמים הוא יכול לקרוא קרי"ש כי זה נקרא ובקומך, לפי"ז לכאורה אם בזמן אחר אנשים קמים בשעות יותר מאוחרות זה עדיין נקרא ובקומך ויכולים לקרוא קרי"ש. ועוד ספק אדם שמאריך בשנתו (באקראי) האם מחוייב מצד ובקומך לקום משנתו, או שמתי שקם זה בוודאי נקרא ובקומך ורק אדם שכבר ער קבעו חז"ל שיקרא עד זמן שעוד יש אנשים שקמים, הצד השני לשני הספיקות הנ"ל שדרך בני מלכים הנ"ל זה סימן ולא סיבה, כומר שבאמת התורה קבעה זמן שלוש שעות לקרי"ש והסימן לזה הוא ובקומך שהיה בזמנם שלוש שעות שכן דרך בני מלכים, אבל כשמשתנה הסימן הזמן נשאר בכאותו זמן.

כבר העלו (אולי זה היית אתה ושכחת?) את הרעיון הזה כאן.

לא אני, אבל אכן חיפשתי ודנו בזה בקצרה ב2010 ושם התנגדת לסברה זו

viewtopic.php?f=50&t=2425&p=17193&hilit=%D7%A9%D7%9B%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D#p17184

viewtopic.php?f=50&t=2425&p=17193&hilit=%D7%A9%D7%9B%D7%9F+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D#p17193

עי' מהרש"א מסכת ברכות דף ט: ד"ה "ייראוך עם שמש" דברים נפלאים.

הסתכלתי במהרש"א
מהרש"א על ברכות דף ט:
ייראוך עם שמש כו'. ותחלת ברכותיה מורה ע"ז יוצר אור כו' דהיינו בכל יום בהנץ החמה יוצר אור חדש ולהוציא מלבן של עובדי חמה כמ"ש לעיל בשעה שהחמה זורחת כל מלכי מזרח כו' משתחוים לחמה וכן יש לפרש ולפני ירח שייראוך בק"ש של ערבית לפני ירח דהיינו בתחלת הלילה שהלבנה זורחת ומתחיל בברכת ק"ש גולל אור מפני חושך כו' להוציא מלבן של עובדי לבנה ורש"י פי' לפני ירח תפלת המנחה כו' [ע"ל כ"ט ב' וע' רש"י שם] ולא מצינו בשום דוכתא שמצותה עם דמדומי חמה ודו"ק:

ואיני מבין מה הקשר לעניין המדובר פה.

גמ': א"ר זירא מאי קראה "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים"
ופי' רש"י ייראוך עם שמש מתי מתייראין ממך, כשמוראך מקבלים עליהם דהיינו מלכות שמים שמקבלים עליהם בק"ש.

עוד מבואר בגמ' לק' שבשעה שהחמה זורחת כל מלכי מזרח ומערב משתחווים לה ב"שלוש שעות ראשונות" של היום, וכן לגבי סוף זמן ק"ש אומרת המשנה עד "שלוש שעות" שכן דרך בני מלכים לעמוד.

מבאר המהרש"א שכנגד מה שהמלכים קמים משתחווים לחמה וסוגדים לה ב"שלוש שעות ראשונות" של היום,
עם ישראל מברך ברכת יוצר המאורות להורות שאין לחמה כח עצמי, אלא היא כגרזן ביד החוצב הקב"ה,
וגם עם ישראל אז מקבל על עצמו עול מלכות שמים בק"ש ולא סוגדים לחמה

ולפי"ז מובן שמצוות ק"ש היא גם רק עד "שלוש שעות ראשונות" של היום שאז בני מלכים הנ"ל רגילים לעמוד.

ידועה שיטת האדמו"ר מקומרנא, שזמן קריאת שמע אינו תלוי בשעות זמניות, אלא בשלש שעות לפי חלוקה של 24 שעות ביום, היות שזו זמן שכיבה (אני מצטט מהזכרון בלי עיון במקורות).
אתמול שאל אותי יהודי טוב, מאימתי מחשבים את השעות לפי הקומארנער, האם שלש שעות מהנץ החמה, או שמא 9 שעות מחצות, או 15 שעות מהשקיעה או מצאה"כ.
ונפק"מ בזה לקולא ולחומרא.

הוא כותב במפורש שעות לפי מספרים. חצות בשעה 12. סזק"ש בשעה 9 (שלה"ט סי' נ"ח) וסוף זמן תפילה בשעה 10(שם). אין זה תלוי לא בזריחה ולא בשקיעה שהם תמיד בשעה 6. אבל איני יודע לפי איזה שעון הוא חשב את זה. שמעתי ע"ז לפני שנים רבות משהו מהגר"ש פישר שליט"א ואיני זוכר במדוייק. את הזמנים לפי שיטת האדמו"ר מקאמארנא אפשר למצוא בשלחן הטהור הנמצא באוצר

כדכד כתב:הוא כותב במפורש שעות לפי מספרים. חצות בשעה 12. סזק"ש בשעה 9 (שלה"ט סי' נ"ח) וסוף זמן תפילה בשעה 10(שם). אין זה תלוי לא בזריחה ולא בשקיעה שהם תמיד בשעה 6. אבל איני יודע לפי איזה שעון הוא חשב את זה. שמעתי ע"ז לפני שנים רבות משהו מהגר"ש פישר שליט"א ואיני זוכר במדוייק. את הזמנים לפי שיטת האדמו"ר מקאמארנא אפשר למצוא בשלחן הטהור הנמצא באוצר

בזמנו לא היה נפוץ (או בכלל לא נקבע - לא בדקתי) השעון האיזורי. ובכל מקום היה שעון מקומי, ש12 היה בחצות היום.
ז"א כשהוא כותב 9 הכוונה ל9 שעות לאחר חצות. ולא 9 לפי השעון שלנו.

[השאלה האם זה לפי חצות ממוצע, או חצות מציאותי יומיומי - וזה תלוי גם בהגדרה הלכתית, וגם במציאות (האם נהגו במקומו לכוון את מגדל השעון בכל יום בחצות או לא). יבואו המבינים ויוסיפו].

בסימן א לענין תיקון חצות הוא כותב שחצות הוא תמיד בשעה 12 בין בקיץ בין בחורף.
לכאורה זה אומר שלא מחשבים לכל יום החצות שלו. איך כן?

נראה כבר שיטתו בש"ך יו"ד סימן קפ"ד סק"ז במה שהאריך בשיטת האביאסף לענין יום ןלילה

ההצעה של האשכול הזה כבר הוצעה ע"י הכסף משנה הידוע בריש הל' ק"ש ולא נשללה, אולם בשו"ע לא פסק כך

מנקיי הדעת שבירושלים כתב:נראה כבר שיטתו בש"ך יו"ד סימן קפ"ד סק"ז במה שהאריך בשיטת האביאסף לענין יום ןלילה

הוא מביא שם (אולי בסימן נח)9 כמה ש/פסקו כמותו וביניהם הש"ך. לא רציתי לציין כי לא בדקתי בפנים

פשיסחא כתב:הסתכלתי במהרש"א
מהרש"א על ברכות דף ט:
ייראוך עם שמש כו'. ותחלת ברכותיה מורה ע"ז יוצר אור כו' דהיינו בכל יום בהנץ החמה יוצר אור חדש ולהוציא מלבן של עובדי חמה כמ"ש לעיל בשעה שהחמה זורחת כל מלכי מזרח כו' משתחוים לחמה וכן יש לפרש ולפני ירח שייראוך בק"ש של ערבית לפני ירח דהיינו בתחלת הלילה שהלבנה זורחת ומתחיל בברכת ק"ש גולל אור מפני חושך כו' להוציא מלבן של עובדי לבנה ורש"י פי' לפני ירח תפלת המנחה כו' [ע"ל כ"ט ב' וע' רש"י שם] ולא מצינו בשום דוכתא שמצותה עם דמדומי חמה ודו"ק:

ואיני מבין מה הקשר לעניין המדובר פה.

מהו כוונת מהרש"א במ"ש ורש"י פי' לפני ירח תפלת המנחה כו' ולא מצינו בשום דוכתא שמצותה עם דמדומי חמה, הרי דברי רש"י מפורשים בגמ' ברכות דף כט: