1. הן ידוע ההלכה שפת הבאה בכיסנין (כגון עוגה) מברכים עליה בורא מיני מזונות, ואם אכל כשיעור סעודה שזה 3-4 ביצים, דינו ליטול ידיים ולברך המוציא כדין לחם.
2. מה דינו של אדם שאכל חצי מהכמות סעודה וכעת ברצונו להשלים לשיעור, אין לו לברך המוציא על השאר מכיון שכעת לפניו אין פת הבאה בכיסנין בשיעור סעודה, ולכן הוא יכול להשמיך לאכול כרגיל, ואח"כ יברך ברכת המזון כי סוף סוף בטנו מליאה בשיעור פת שמברכים עליו המוציא וברכת המזון.
3. כעת ניגש לעיקר העניין שהנני מבקש את דעת מעלת כבודכם: מה הדין באחד שאכל פת הבאה בכיסנין חצי מהכמות סעודה, ומשום מה הוא לא בירך בכלל, וכעת הוא עומד לאכול את חצי הכמות סעודה השני, וברצונו לברך ברכה ראשונה, מה יברך? המוציא או מזונות?
ביאור הצד שיברך מזונות: "מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה", כלומר, הוא כעת עומד לפני אכילת כמות כזו שמברכים עליה מזונות, ועל זה הוא מברך, וברכתו בפני עצמו זה מזונות, ומה שאכל עד כעת, מה לעשות, הוא כבר אכל ולא מצרפים את זה ואומרים שזה 'נהפך' לפת בגלל ההמשך.
ביאור הצד שיברך המוציא: אותו אדם שהתחיל לאכול ותכנן לאכול כמות סעודה, היה עליו לברך המוציא כי כבר בתחילה הוא תכנן לאכול כמות גדולה, אלא מה, הוא לא בירך המוציא, אז שיברך כשהוא נזכר.