פורום אוצר החכמה

נשאלתי, ילד בן 11 שברור הדבר שלא יגיע לגיל מצוות עקב חולי מסוכן וכדו', האם חייב במצוות מדין חינוך? שמכיוון שלא יגיע לכלל חיוב דאורייתא, למה יש לנו לחנכו?
איבעי קרא איבעי סברא!

"אתמר קטן מאימתי בא לעוה"ב ר' חייא ור"ש בר ר' חד אמר משעה שנולד וחד אמר משעה שסיפר מ"ד משעה שנולד שנא' (תהלים כב, לב) יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה ומ"ד משעה שסיפר דכתיב (תהלים כב, לא) זרע יעבדנו יסופר לה' לדור אתמר רבינא אמר משעה שנזרע דכתיב זרע יעבדנו ר"נ בר יצחק אמר משעה שנימול דכתיב (תהלים פח, טז) עני אני וגוע מנוער נשאתי אימיך אפונה תנא משום ר"מ משעה שיאמר אמן שנא' (ישעיהו כו, ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמוני' אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן" סנהדרין קי:

ודילמא מתרחיש ליה ניסא?
אפילו חרב חדה וכו' - אל ימנע עצמו מן הרחמים.

יאיר כתב:"אתמר קטן מאימתי בא לעוה"ב ר' חייא ור"ש בר ר' חד אמר משעה שנולד וחד אמר משעה שסיפר מ"ד משעה שנולד שנא' (תהלים כב, לב) יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה ומ"ד משעה שסיפר דכתיב (תהלים כב, לא) זרע יעבדנו יסופר לה' לדור אתמר רבינא אמר משעה שנזרע דכתיב זרע יעבדנו ר"נ בר יצחק אמר משעה שנימול דכתיב (תהלים פח, טז) עני אני וגוע מנוער נשאתי אימיך אפונה תנא משום ר"מ משעה שיאמר אמן שנא' (ישעיהו כו, ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמוני' אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן" סנהדרין קי:

לא זכיתי להבין מה הביא כת"ר משם לנידון דידי - האם מי שלא יבוא לכלל מצוות אם חייב בחינוך?

עזריאל ברגר כתב:ודילמא מתרחיש ליה ניסא?
אפילו חרב חדה וכו' - אל ימנע עצמו מן הרחמים.

ומה יהא באופן שיבוא אליהו ויאמר דלאו מיתרחש ליה ניסא?
כמובן, הנידון הוא תיאורטי.

ע"ע - viewtopic.php?f=48&t=32920&p=371372&hilit#p371372

כמדומה שהטורי אבן ריש חגיגה דן בקטן חיגר האם יש חובת חינוך בעלייה לרגל אף שייפטר ממנה בגדלותו.
ויש לדמות לכאן (אע"פ שאפשר לחלק)

המנחת חינוך (מצוה ה' ס"ק ד' ד"ה והנה למנות על) כותב: "חרש ושוטה... חינוך לא שייך אצלם, דלא יבואו לכלל מצוות". וא"כ ה"ה בקטן כזה.

היכלי שן כתב:

עזריאל ברגר כתב:ודילמא מתרחיש ליה ניסא?
אפילו חרב חדה וכו' - אל ימנע עצמו מן הרחמים.

ומה יהא באופן שיבוא אליהו ויאמר דלאו מיתרחש ליה ניסא?
כמובן, הנידון הוא תיאורטי.

עיין בגמרא, ברכות י, א, שאע"פ שבא הנביא ישעיהו ואמ"ל לחזקיהו 'כבר נגזרה עליך גזרה', השיב חזקיהו, 'כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'. וה"ה כאן.

בזכרוני שהאדר"ת כתב בזה בחשבונות של מצוה
ידידינו הרב ש. ספראי העורך,אולי יביאה לנו.

שייף, תודה רבה על ההפנייה! עיי' חשבונות של מצוה, יגדיל תורה, סי' קכג, ירושלים תשס"ה, עמ' תטז-תיז

היכלי שן כתב:נשאלתי, ילד בן 11 שברור הדבר שלא יגיע לגיל מצוות עקב חולי מסוכן וכדו', האם חייב במצוות מדין חינוך? שמכיוון שלא יגיע לכלל חיוב דאורייתא, למה יש לנו לחנכו?
איבעי קרא איבעי סברא!

יש באחיעזר כמדומה בחלק ג' וכבר יש כמדומה כן בתוס' בפסחים פח' דכל איסור ספיה לקטן הוא רק אם כשיגדל יהיה אסור אבל אם כשיגדל יהא המעשה מותר, הרי הוא מותר בתור קטן, ותוס' שם כתבו כן לענין אכילת קטן בק"פ למ"ד שה לב"א לאו דאורייתא והא אינו מנוי. ובאחיעזר כתב כן לענין איך שרי להלבישו בציצית משום מצות חינוך בזמן שמותר כלאים בציצית, דמי שרי ליה איסור כלאיים דהא כעת לית ליה איסור ציצית מן התורה. ותי' דכשיגדל יהיה שרי ליה.

חלמישצור כתב:שייף, תודה רבה על ההפנייה! עיי' חשבונות של מצוה, יגדיל תורה, סי' קכג, ירושלים תשס"ה, עמ' תטז-תיז

נשמח אם תוכל להביא את (עיקרי) דבריו.

מיכאל1 כתב:כמדומה שהטורי אבן ריש חגיגה דן בקטן חיגר האם יש חובת חינוך בעלייה לרגל אף שייפטר ממנה בגדלותו.
ויש לדמות לכאן (אע"פ שאפשר לחלק)

כפי שרמז מעכ"ת יש לחלק בפשיטות. הנידון של הטו"א שם הוא בדבר שהסיבה לפטור אינה מפני קטנותו אלא מסיבה אחרת, וגם גדול בכה"ג היה פטור וא"כ מה"ת שיש בזה מצוות חינוך. וד"ז יש בו אריכות גדולה אך אין עניינו לכאן שהפטור הוא מפני קטנותו של המדובר.
ויותר יש לדמות ענין זה למה שמצדד הפמ"ג שלא שייך חינוך בשוטה וחרש (או"ח סי' רסו מש"ז סוסק"ד הביאו הביה"ל שם סע' ה ד"ה יתנו. וזכור לי שיש משהו מהחת"ס בעניין ולא עיינתי לפ"ש)
וגם זה יש לחלק דשאני התם שע"פ הרגילות לא יצאו מידי שטותם לעולם. משא"כ קטן שדרכו של עולם שיגדל אלא שכאן חוששים לו שמא חלילה לא יגיע לגדלות, ואפשר שאין בזה לפוטרו ממצוות חינוך.

עזריאל ברגר כתב:

חלמישצור כתב:שייף, תודה רבה על ההפנייה! עיי' חשבונות של מצוה, יגדיל תורה, סי' קכג, ירושלים תשס"ה, עמ' תטז-תיז

נשמח אם תוכל להביא את (עיקרי) דבריו.

אולי אפשר צילום?
בבקשה!

יישר כח.
נראה מדבריו שנוטה להקל.

לכאורה תלוי (בחקירה הידועה) האם דין חינוך הוא על האב שבנו יקיים מצוות ויתרגל בהם לעתיד או חיוב דרבנן על הבן לקיים את המצוות למען יהיה לו קל כשיגיע לזמן חיוב ורק חובת האב לדאוג שבנו מקיים את חובתו.
אם הוא חיוב על הבן אין זה נפק"מ מה יהיה בעתיד (דרבנן לא חילקו) ואם הוא חיוב על האב יתכן לומר שאין על האב חיוב לדאוג לעתידו במקרה כזה והקטן מעצמו ודאי פטור. וצ"ע.

אש משמים כתב:לכאורה תלוי (בחקירה הידועה) האם דין חינוך הוא על האב שבנו יקיים מצוות ויתרגל בהם לעתיד או חיוב דרבנן על הבן לקיים את המצוות למען יהיה לו קל כשיגיע לזמן חיוב ורק חובת האב לדאוג שבנו מקיים את חובתו.
אם הוא חיוב על הבן אין זה נפק"מ מה יהיה בעתיד (דרבנן לא חילקו) ואם הוא חיוב על האב יתכן לומר שאין על האב חיוב לדאוג לעתידו במקרה כזה והקטן מעצמו ודאי פטור. וצ"ע.

במושכל ראשון בקריאת השאלה נכנס במוח חקירה זו אבל למעשה אין נפק"מ לכאורה הכול אותו תכלית ומה לי האב מה לי הבן,,

אצל אברהם אבינו כתוב: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַֽחֲרָיו וְשָֽׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַֽעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וגו'", נראה מכאן לומר דבמצוות חינוך מלבד ההכנה להרגילו וכו', יש עניין להרגיל את בני הבית בקיום התורה והמצוות גם לאינו מחוייב בדבר, ועניין זה הוא בגלל ההוה ולא מחמת העתיד.