פורום אוצר החכמה

אשמח לקבל מידע בעניין הליכה לבית הקברות בלילה, ובעיקר עלייה ליארצייט [לולי הבעיה של אמירת מקרא בלילה, שבה ישנם מן האחרונים שהקלו באופנים מסויימים].

המונקאטשער כותב שאין הולכים בלילה, ולא ידוע מקורו כ"כ.

שמעתי א' ששאל את הגר"ש דבילצקי שליט"א על עליה ביא"צ בלילה משום שזה יגרום פחות ביטול תורה, ואמר לו שאפשר. אינני זוכר את הנוסח המדוייק.

דרומי כתב:המונקאטשער כותב שאין הולכים בלילה, ולא ידוע מקורו כ"כ.

כוונתך למנחת אלעזר או לסביו זצ"ל? היכן

מסתמא ברוב הדורות וברוב המקומות לא נהגו בזה, בגלל הקשיים הטכניים, ובגלל הפחד של אנשים מבית קברות בחושך.

אבל יש לדון גם מצד שנראה כמי ש"הולך ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה".

הבוחר בעלום כתב:

דרומי כתב:המונקאטשער כותב שאין הולכים בלילה, ולא ידוע מקורו כ"כ.

כוונתך למנחת אלעזר או לסביו זצ"ל? היכן

נטעי גבריאל אבילות ב עמ' 633 עי' הע' כ

כמובן ראוי לשים לב, שאלו שנהגו לבוא לבית החיים רק בתענית (או בתענית-חלקית) - בוודאי הלכו רק ביום ולא התענו עד הלילה...

עזריאל ברגר כתב:כמובן ראוי לשים לב, שאלו שנהגו לבוא לבית החיים רק בתענית (או בתענית-חלקית) - בוודאי הלכו רק ביום ולא התענו עד הלילה...

בתענית ציבור בארץ ישראל, (לאפוקי מבבל, שאין תענית ציבור בבבל כמבואר בגמ' תענית) וכן בתשעה באב שייך גם בלילה של תחילת התענית.

מנהג האדמור מחבד שהיה מרבה ללכת על ציון חותנו, ללכת תמיד תמיד רק (לאחר שחרית) לפני תפלת מנחה ומעולם לא התפלל מנחה לפני הליכתו גם כשהיה זה מאוחר מאוד והתפלל מנחה לאחר השקיעה רק לאחר שחזר משם. וצ"ע.

בקרו טלה כתב:

הבוחר בעלום כתב:

דרומי כתב:המונקאטשער כותב שאין הולכים בלילה, ולא ידוע מקורו כ"כ.

כוונתך למנחת אלעזר או לסביו זצ"ל? היכן

נטעי גבריאל אבילות ב עמ' 633 עי' הע' כ

לא מיניה ולא מצקתיה !
המנחת אלעזר בנמוקי או"ח סי' רל"ח מיירי מענין איסור אמירת תהילים בלילה לדעת האריז"ל ולא כתב שם שלא ללכת לבית הקברות בלילה !

דרומי כתב:מנהג האדמור מחבד שהיה מרבה ללכת על ציון חותנו, ללכת תמיד תמיד רק (לאחר שחרית) לפני תפלת מנחה ומעולם לא התפלל מנחה לפני הליכתו גם כשהיה זה מאוחר מאוד והתפלל מנחה לאחר השקיעה רק לאחר שחזר משם. וצ"ע.

לאחר "השקיעה" זה היה מקרה שאולי קרה רק בימי הקיץ הארוכים !
ככה היה שוהה שם לתוך הלילה ממש ובחזרתו התפלל מנחה עם תחנון אחר צאת הכוכבים !

היו גם מקרים כאלה כמו שציינת, אך לא כ"כ הרבה (יחסית)

ברוב השנים היה מסיים בסביבות השקיעה (לכל היותר), ועד שהגיע לבית הכנסת זה כבר היה לילה

בכל מקרה, כנראה שהיתה לו כוונה בזה שהלך דוקא לפני תפלת מנחה ולא לאחריה, אולי מצד דברי המנח"א שאין ללכת בלילה (ואף שבפועל היה בלילה לפעמים, הרי לפחות ההתחלה היתה ביום)

דברי המנח"א הם בספר דברי תורה (מונקאטש) מהדורה ג' אות מד שם כותב במפורש שאין לילך לקברי צדיקים בלילה אלא "רק ביום ובשחרית"

שבטיישראל כתב:לא מיניה ולא מצקתיה !
המנחת אלעזר בנמוקי או"ח סי' רל"ח מיירי מענין איסור אמירת תהילים בלילה לדעת האריז"ל ולא כתב שם שלא ללכת לבית הקברות בלילה !

מה לך כי נזעקת [ובא לכלל טעות] ולא הסתכלת בתחילת ההע' שם, ולזה ציין הרב דרומאה

דרומי כתב:דברי המנח"א הם בספר דברי תורה (מונקאטש) מהדורה ג' אות מד שם כותב במפורש שאין לילך לקברי צדיקים בלילה אלא "רק ביום ובשחרית"

לכאו' לא מצינו מי שיאמר שאין לילך לקבר הרשב"י בלילה, או לכל יארצייט של אדם גדול [ראיתי פעם באיזה מקום נדון גבי העולים לקבר הרה"ק מזוועיהל זצ"ל בימי בה"ב בשעות הלילה] וא"ת דהוא עניין ב"בית הקברות" שחיצונים שם [שמא הא דאין קברי צדיקים מטמאים הוא שאין שם החיצוניים ובבית הקברות ודאי שישנם] הלא בכל לוויה ל"ע הנערכת בלילה לא מצאנו מי שייעדר מחמת העיתוי, ולא ידוע הלכה או מנהג כזה. וא"כ מה טעם לחלק בין עלייה ללויה [שוב, לולי הבעייה באמירת מקרא, שיש פתרונות לכך].

אגב, איני בקי ברזי חב"ד, אבל איך שזכור לי קברו של הרש"ב לא נמצא בין קברים אחרים, א"כ גם שם אין לחשוש לחיצוניים כדלעיל.

בהקשר זה ראיתי עכשיו דברים מענינים בדרכי חיים ושלום (הנהגותיו של המנחת אלעזר), שהיארצייט של אביו הוא ביו"ט שני של סוכות, והיה שולח שליח מיד בצאת הכוכבים שידליק שם נר, ובבוקר לפני התפילה - לאחר שנטל לולב - היה הולך לשם ונמצא שם כשעה ואומר תהלים. ויש בזה הרבה חידושים, הן מצד עצם ההליכה ביום טוב, והן מצד שהלך לפני שחרית, ועוד

הבוחר בעלום כתב: איך שזכור לי קברו של הרש"ב לא נמצא בין קברים אחרים, א"כ גם שם אין לחשוש לחיצוניים כדלעיל.

א. דובר על ציונו של הרבי הריי"צ ולא על הרבי הרש"ב.
ב. הרבי בצאתו מציון חמיו היה בד"כ הולך לקברי בנות משפחתו (אמו, אשתו וכו'), כך שהיה עובר בין קברים רגילים בזמן זה שלאחר השקיעה (ולפעמים גם לאחר צאת הכוכבים).

דרומי כתב:בהקשר זה ראיתי עכשיו דברים מענינים בדרכי חיים ושלום (הנהגותיו של המנחת אלעזר), שהיארצייט של אביו הוא ביו"ט שני של סוכות, והיה שולח שליח מיד בצאת הכוכבים שידליק שם נר, ובבוקר לפני התפילה - לאחר שנטל לולב - היה הולך לשם ונמצא שם כשעה ואומר תהלים. ויש בזה הרבה חידושים, הן מצד עצם ההליכה ביום טוב, והן מצד שהלך לפני שחרית, ועוד

מעניין מה ההיתר להדליק נר יארצייט ביו"ט בבית-החיים!

עזריאל ברגר כתב:

הבוחר בעלום כתב: איך שזכור לי קברו של הרש"ב לא נמצא בין קברים אחרים, א"כ גם שם אין לחשוש לחיצוניים כדלעיל.

א. דובר על ציונו של הרבי הריי"צ ולא על הרבי הרש"ב.
ב. הרבי בצאתו מציון חמיו היה בד"כ הולך לקברי בנות משפחתו (אמו, אשתו וכו'), כך שהיה עובר בין קברים רגילים בזמן זה שלאחר השקיעה (ולפעמים גם לאחר צאת הכוכבים).

דרומי כתב:בהקשר זה ראיתי עכשיו דברים מענינים בדרכי חיים ושלום (הנהגותיו של המנחת אלעזר), שהיארצייט של אביו הוא ביו"ט שני של סוכות, והיה שולח שליח מיד בצאת הכוכבים שידליק שם נר, ובבוקר לפני התפילה - לאחר שנטל לולב - היה הולך לשם ונמצא שם כשעה ואומר תהלים. ויש בזה הרבה חידושים, הן מצד עצם ההליכה ביום טוב, והן מצד שהלך לפני שחרית, ועוד

מעניין מה ההיתר להדליק נר יארצייט ביו"ט בבית-החיים!

גבי נפטר, יעויין בגשר החיים (ח"א פי"ז אות א' סק"ב) שכ' דנראה שמותר להדליק נר "מנר" ליד הנפטר לכבודו, כשם שהותר לחמם מים עבור טהרתו, אך הגרש"ז (שש"כ פס"ד הע' כ"ו) חילק וסבר שהדלקת הנר אינה צורך המת.
ביארצייט, כ' הביה"ל (סי' תקי"ד ד"ה נר) שאם לא הדליקו בעיו"ט, ידליקו עכ"פ בחדר שאוכלין בו, "ובשעת הדחק אפשר דיש להתיר בכל גווני, דהוי כעין נר של מצוה שהוא לכבוד אבותיו", וכ' המ"ב (סי' רס"א סקט"ז) שהדלקת נר יארצייט נחשב צורך גדול, כי העולם נזהרים בו.
ובלא"ה, למרות שאינו נראה כ"כ, שמא י"ל דעיקר העניין היה שיהיה נר דלוק ושמא שלח גוי? ואי תימא ישראל הוא מ"מ יותר לו מדין מה שכ' הביה"ל (שם) במפחד בלא נר דלוק.

ובהקשר למש"כ הרב דרומי, מהו החידוש שמותר לילך לביה"ק ביו"ט, סימן שלם הוקדש בשו"ע (תקכ"ו) להל' מת ביו"ט, ואמנם חששות רבות ישנם בקבורה כגו' בונה, חוץ לתחום, חורש וכו' אבל לילך סתם לביה"ק מהיכ"ת לחשוש?

ע"פ קבלה יש בזה חידוש גדול (לפחות לגבי קברי צדיקים), אם כי איני בטוח אולי אני מערבב בין שבת ליום טוב ואכמ"ל.

אגב, יש ספר שלם המדבר בענינים אלו - כמדומה מאחד בשם הארפענעס - ואיני זוכר שמו ושם דן באריכות בכל הנושא של בית הקברות בלילה וכו'

הבוחר בעלום כתב:

עזריאל ברגר כתב:

הבוחר בעלום כתב: איך שזכור לי קברו של הרש"ב לא נמצא בין קברים אחרים, א"כ גם שם אין לחשוש לחיצוניים כדלעיל.

א. דובר על ציונו של הרבי הריי"צ ולא על הרבי הרש"ב.
ב. הרבי בצאתו מציון חמיו היה בד"כ הולך לקברי בנות משפחתו (אמו, אשתו וכו'), כך שהיה עובר בין קברים רגילים בזמן זה שלאחר השקיעה (ולפעמים גם לאחר צאת הכוכבים).

דרומי כתב:בהקשר זה ראיתי עכשיו דברים מענינים בדרכי חיים ושלום (הנהגותיו של המנחת אלעזר), שהיארצייט של אביו הוא ביו"ט שני של סוכות, והיה שולח שליח מיד בצאת הכוכבים שידליק שם נר, ובבוקר לפני התפילה - לאחר שנטל לולב - היה הולך לשם ונמצא שם כשעה ואומר תהלים. ויש בזה הרבה חידושים, הן מצד עצם ההליכה ביום טוב, והן מצד שהלך לפני שחרית, ועוד

מעניין מה ההיתר להדליק נר יארצייט ביו"ט בבית-החיים!

גבי נפטר, יעויין בגשר החיים (ח"א פי"ז אות א' סק"ב) שכ' דנראה שמותר להדליק נר "מנר" ליד הנפטר לכבודו, כשם שהותר לחמם מים עבור טהרתו, אך הגרש"ז (שש"כ פס"ד הע' כ"ו) חילק וסבר שהדלקת הנר אינה צורך המת.
ביארצייט, כ' הביה"ל (סי' תקי"ד ד"ה נר) שאם לא הדליקו בעיו"ט, ידליקו עכ"פ בחדר שאוכלין בו, "ובשעת הדחק אפשר דיש להתיר בכל גווני, דהוי כעין נר של מצוה שהוא לכבוד אבותיו", וכ' המ"ב (סי' רס"א סקט"ז) שהדלקת נר יארצייט נחשב צורך גדול, כי העולם נזהרים בו.
ובלא"ה, למרות שאינו נראה כ"כ, שמא י"ל דעיקר העניין היה שיהיה נר דלוק ושמא שלח גוי? ואי תימא ישראל הוא מ"מ יותר לו מדין מה שכ' הביה"ל (שם) במפחד בלא נר דלוק.

ובהקשר למש"כ הרב דרומי, מהו החידוש שמותר לילך לביה"ק ביו"ט, סימן שלם הוקדש בשו"ע (תקכ"ו) להל' מת ביו"ט, ואמנם חששות רבות ישנם בקבורה כגו' בונה, חוץ לתחום, חורש וכו' אבל לילך סתם לביה"ק מהיכ"ת לחשוש?

בענין הדלקת נרות ביו"ט לכבוד יומא דהילולא של אביו הדרכי תשובה זי"ע, ראה דרכי חיים ושלום סימן תשפב, ובסימן תקד כתב: "ורבינו היה לו יארצייט של מר אביו הקדוש ז"ל ביום טוב ב דסוכות, ושל אמו הצדיקת ז"ל ביום טוב אחרון של פסח, וצוה אז להרבות בהדלקת נרות לכבוד ההילולא, הניחו לעשות לצורך זה עצים ארוכים ועליהם פיות של טסין קטנים שיחזיקו את הנרות מעצמם מבלי צורך לדבקם כלל, בכדי למנוע מחשש חילול יום טוב" [וכן המנהג היום בחצר מונקאטש, לעשות טס כזה ביומא דהילולא של הדרכי תשובה זי"ע]

ייש"כ, למעשה לא מצאנו אזכור על אופן ההדלקה.