חמץ ברשותו לענין 'שלא כדרך'
פורסם: ד' דצמבר 06, 2017 8:50 am
קו' פשוטה שהתעוררה לי, בטח כבר עמדו עליה, אשמח אם תציינו.
הראשו' דנים למה המקדש אשה באיסוה"נ אינה מקודשת, והרי מותר לה להשתמש בזה "שלא כדרך הנאה",
ותי' בזה כמה תי', או שזה כבר פחות משו"פ, או בגלל האיסור מדרבנן, או שהקידושין עצמם הרי הם הנאה, ועוד.
אבל ק', למה אמרו ש"חמץ-בפסח" אינו ברשותו של אדם, אלא שעשאן הכתוב כאילו הוא ברשותו,
והרי יכול להשתמש בחמץ שלכ"ד הנאתו, (לפי הנקיטה הפשוטה בפוס', דאף חמץ בפסח מותר שלכ"ד),
וא"כ החמץ ברשותו ממש לענין זה, ויעבור עליו על בל ייראה.
ולכאו' כל התירוצים של הראשו', לא מיישבים קושיא זו.
הראשו' דנים למה המקדש אשה באיסוה"נ אינה מקודשת, והרי מותר לה להשתמש בזה "שלא כדרך הנאה",
ותי' בזה כמה תי', או שזה כבר פחות משו"פ, או בגלל האיסור מדרבנן, או שהקידושין עצמם הרי הם הנאה, ועוד.
אבל ק', למה אמרו ש"חמץ-בפסח" אינו ברשותו של אדם, אלא שעשאן הכתוב כאילו הוא ברשותו,
והרי יכול להשתמש בחמץ שלכ"ד הנאתו, (לפי הנקיטה הפשוטה בפוס', דאף חמץ בפסח מותר שלכ"ד),
וא"כ החמץ ברשותו ממש לענין זה, ויעבור עליו על בל ייראה.
ולכאו' כל התירוצים של הראשו', לא מיישבים קושיא זו.