פורום אוצר החכמה

מבקש אני סיוע ובירור מקורות (אם יש) לרעיון המנקר בלבי זמן רב, והיינו שבכל מסכת קבע רבינו הקדוש בפרק הראשון ובפרט במשנה הראשונה את עיקרי יסודות חידושי תורה שבע"פ [ה'לומדות'] של נושא המסכת, ויש בידי דוגמאות מהלכים על כמה וכמה מסכתות בעניין זה.
המקור היחיד שעלה בידי לרעיון זה, הוא במסכת יבמות דף ט/א 'בפלוגתא לא קא מיירי ולא והרי וכו' וקתני, בפרקין קא אמרינן'. כלומר שדווקא בפרק הראשון הקפיד רבינו הקדוש להעמיד באופן דליכא פלוגתא.
בכן נפשי בשאלתי, באם כבר דנו בעניין זה, או שיש למישהו מקורות בעניין זה ובדומה לו, אבקשה להעשיר את ידיעותינו.

יהודי טבעי כתב:המקור היחיד שעלה בידי לרעיון זה, הוא במסכת יבמות דף ט/א 'בפלוגתא לא קא מיירי ולא והרי וכו' וקתני, בפרקין קא אמרינן'. כלומר שדווקא בפרק הראשון הקפיד רבינו הקדוש להעמיד באופן דליכא פלוגתא.

לא הבנתי איך אתם מפרשים שחוסר מחלוקת הפירוש הוא שכאן נכלל עיקרי יסודות הלומדות של המסכתא

עכ"פ בדומה לשאלתכם איתא ביבמות פד. תד"ה יש מותרות בזה"ל דרך התנא לאחר שפ’ הלכות המסכתא חוזר ושונה אותם בלשון קצר ע"כ

הר"ב כותב לבכורות פרק א' משנה א' בזה"ל ולהכי נקט עובר חמורו שאין לך בהמה טמאה קדושה בבכורה אלא פטר חמור בלבד ואיידי דזוטרן מיליה דפטר חמור פסיק ושרי ליה ע"כ

הר"ב כותב לשבועות פרק א' משנה ב' בזה"ל אידיעות הטומאה קאי ואיידי דזוטרי מילייהו מפרש להו ברישא והדר מפרש שבועות דנפישי מילייהו ע"כ

יהודי טבעי כתב:ויש בידי דוגמאות מהלכים על כמה וכמה מסכתות בעניין זה.

אשמח לראות ואם חפצכם בהצנע לכת אפשר לצור קשר איתי באופן פרטי.

רמז לדבר התוס' בריש שבת: ותירץ דהוצאה חביבא ליה לאקדומי משום דממשנה זו שמעינן כמה דברים הוצאה והכנסה דעני ועשיר ודבעי' עקירה והנחה ושנים שעשאוה פטורין וידו של אדם חשובה לו כד' על ד' וידו של אדם אינה לא כרה''י ולא כרה''ר.

עוד אמרו שבמשנה הראשונה בש''ס
רמוזים ששה סדרי משנה
לאכול בתרומתן ( זרעים)
כל הנאכלים ליום אחד - ובגמרא למעט פסחים ( מועד)
בית המשתה - ויש שביארו שהיו במצוות שמחת חתן, ונפק''מ לק''ש אחר חצות לרבנן ( נשים)
לא קרינו את שמע, ובגמ' ... יחיד ורבים הלכה כרבים... ( סנהדרין - נזיקין)
הקטר חלבים ואברים ( קדשים)
משעה שהכהנים נכנסים - לאחר טהרה ( טהרות)

המשנה הראשונה בסוכה ו ברש"י על משנה זו

מסופר כך על הגר''ח מוולאז'ין, שבשיעור הראשון על בבא קמא, אמר את יסודות הלומדות בכל המסכת,
(הובא בתחילת ספר נחלת דוד לתלמידו)

הערשל כתב:

יהודי טבעי כתב:המקור היחיד שעלה בידי לרעיון זה, הוא במסכת יבמות דף ט/א 'בפלוגתא לא קא מיירי ולא והרי וכו' וקתני, בפרקין קא אמרינן'. כלומר שדווקא בפרק הראשון הקפיד רבינו הקדוש להעמיד באופן דליכא פלוגתא.

לא הבנתי איך אתם מפרשים שחוסר מחלוקת הפירוש הוא שכאן נכלל עיקרי יסודות הלומדות של המסכתא

אכן אין כאן ראיה, אלא לכך שבתחילת המסכתא התנא הקפיד יותר על מסירת הדברים הברורים, ואחר כך הרשה לפתח יותר את הפרטים וחילוקי הדעות.

עוד יש לי לציין, כמדומני שיש דיון על לשונות המשנה, שהתוס' מדייק יותר בתחילת המסכת כגון 'ארבעה נזיקין הן', או למה כתיב 'האשה' בה"א, שבדף פג ע"ב למשל לא נמצא כאלו דיונים בתוספות. האם מישהו מדבר על זה.

יהודי טבעי כתב: שהתוס' מדייק יותר בתחילת המסכת כגון 'ארבעה נזיקין הן', או למה כתיב 'האשה' בה"א, שבדף פג ע"ב למשל לא נמצא כאלו דיונים בתוספות. האם מישהו מדבר על זה.

(בריטב"א יבמות כמדומני, כתוב שהדפים הראשונים לאו מאמוראים, וכן אמרי' על תחילת קידושין. אצלנו בישיבה אמרו בהלצה, שזה כדי להראות שאפשר לעשות לומדע'ס כמה חודשים גם מסוגיות שלא מהאמוראים רק מהסבוראים או גאונים)

כח עליון כתב:...בריטב"א יבמות כמדומני...

?

עושה חדשות כתב:

כח עליון כתב:...בריטב"א יבמות כמדומני...

?

לא מצאתי בריטב"א (אולי דמיינתי)
אבל במסגרת חיפושי בריטב"א על הש"ס מצאתי שאכן הוא כותב בעשרות! מקומות ש'פירוש זה' או 'קטע' זה מרב יהודאי גאון.
ראש להם - בב"מ ג.
בין לרבנן בין לרבי יוסי וכו'. כל הלשון הזה עד תנא ר' חייא אינו מעיקר הגמרא אלא מלשון רב יהודאי גאון ז"ל והביאוה ספרי בעיקר הגמרא, והרבה יש כיוצא בו במסכתא זו,
וכן הוא בכל מסכת זו - ג. ז: יג. יג: טו: יט. כו: כח. לח. מב: נא. צח.

עוד מצאנו -
ב"ב סב צה: קמו
חולין קט
כתובות לד: (בשם הרי"ף)
קידושין מו.