פורום אוצר החכמה

לכאורה לא הבנתי לפי מה מודדים יראת שמים של אדם , כלומר איך האדם יכול לדעת אם הוא ירא שמים או לא..
בהתחלה חשבתי שזה נמדד בעיקר לפי שמירת העיניים אבל נזכרתי במה שכתוב על א"א "עתה ידעתי כי איש ירא אלוקים אתה" וזה גרם לי לספק..
מי שיש לו סברא בענין או מקור - אשמח לשמוע על כך יותר ויותר..

הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים
למה?
כי מה שניתן מן השמים ניתן בשלימות המוחלטת
ויראת שמים אין לה גבול ולא כמות כך שא"א שתינתן לו לאדם
וזה עבודתו של האדם כל ימיו להרבות ולהוסיף יראה על יראתו

סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא...

מצויין אבל איך מודדים יראת שמים
בשביל למדוד אם אדם בקי בהלכה אז המדד נניח שזה ידיעת השולחן ערוך
בשביל למדוד אם אדם בקי בתנך אז המדד זה ידע בתנך
אם כן השאלה שלי מה המדד ליראת שמים?

שמעתי פעם סיפור על הגה"ק משינאווא בעל הדברי יחזקאל זי"ע
שבצעירותו למד בחברותא אם אחד מקרוביו שגם היה בנש"ק מזרע היחס ושניהם היו מופלגים מאד בתורה
אמר הדברי יחזקאל לחברותא, שמכמה טעמים עדיף להיות רב יותר מאשר רבי (אדמו"ר)
ואחד מהטעמים היה שלהיות רב יש גבול דהיינו שלומד כל המקצועות שרב צריך לידע ואח"כ הולך להיות רב באיזה עיר
משא"כ להיות רבי והיינו להיות מושלם בעבודת ה' ויראתו, הלוא אין לזה איזה שיעור, והאיך יוכל לידע שכבר ראוי לאיצטלא זו

הבל הבלים כתב:שמעתי פעם סיפור על הגה"ק משינאווא בעל הדברי יחזקאל זי"ע
שבצעירותו למד בחברותא אם אחד מקרוביו שגם היה בנש"ק מזרע היחס ושניהם היו מופלגים מאד בתורה
אמר הדברי יחזקאל לחברותא, שמכמה טעמים עדיף להיות רב יותר מאשר רבי (אדמו"ר)
ואחד מהטעמים היה שלהיות רב יש גבול דהיינו שלומד כל המקצועות שרב צריך לידע ואח"כ הולך להיות רב באיזה עיר
משא"כ להיות רבי והיינו להיות מושלם בעבודת ה' ויראתו, הלוא אין לזה איזה שיעור, והאיך יוכל לידע שכבר ראוי לאיצטלא זו

לכאורה בעל דברי יחזקאל כרגע הוכיח את ההיפך..
עיין בלקוטי מוהרן בתורה ו' ותבין את הענין (אם לא תבין, אשמח להסביר) הנה קשורית..
http://www.or-hanetzach.co.il/likuteymoharanAmain.php

נראה אולי להסביר..
שיראת שמים זה מלשון לראות.. והיינו לראות את ה' ית'..
אבל מכוון שאין לזה סוף כי שיויתי ה' לנגדי תמיד זו דרגה שאין לה סוף..
לכן יש בזה דרגות שמירת השו"ע בדקדוק, בין בגלוי בין בסתר, מידת האמת של האדם, עד כמה הוא עושה צדק עם עצמו (המלבים אומר שצדיק זה לא אחד שמצדיק את עצמו אלא שעושה צדק עם עצמו)
היראת שמים נמדדת לפי היראת שמים של הדור, ואצל כל אחד זה נמדד לפי הסביבה והחינוך שקיבל ועוד כל מיני פרטים למיניהם.. כאשר המכנה המשותף לכל מה שנחשב ליראת שמים זה העמידה בנסיונות..
לגבי אברהם אבינו קיום כל התורה לא נחשב ליראת שמים מיוחדת כי הוא כבר השיג את זה, אלא בשביל שא"א יקרא ירא אלוקים הוא היה צריך לעמוד בנסיון הנוגע לתיקון המידות הפרטי שלו (נסיון העקידה)
וכן זה לגבי כל אחד ואחד..
בין בעליה ובין בירידה (תורה ו' בלקוטי מוהרן)
ולכן קוראים לזה יראת שמים אש ומים - כלומר נסיונות מצד האש (מידת הדין, גבורה, גאוה..) ונסיונות מצד המים (מידת החסד, תאוה, יאוש..) שאצל כל אחד היראת שמים נמדדת לפי הנסיון העיקרי שלו..
באופן כללי הכל נמדד בהכל..
אבל באופן פרטני זה נמדד גם כן לפי הענין של האדם כנ"ל..

שמעתי סיפור על ר' אריה לוין שהעיד בפני ה'בית ישראל' שחתנו הינו ירא שמים. הגיב הב"י: את מידת יר"ש שיש לאדם יודע הבוחן לבות, ואפס קצהו גם אשתו...

כמ"ש האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב..

זקן ששכח כתב:שמעתי סיפור על ר' אריה לוין שהעיד בפני ה'בית ישראל' שחתנו הינו ירא שמים. הגיב הב"י: את מידת יר"ש שיש לאדם יודע הבוחן לבות, ואפס קצהו גם אשתו...

מעניין מי החתן...

אם הבנתי נכון, הרי שלא היתה תגובת הבית ישראל לגופו של חתן, אלא לגופה של עדות.

ענין של יר"ש נוגע להלכה ששוחט ובודק צריך להיות יר"ש מרבים
וע"כ שיש כח בב"א להבחין בזה עכ"פ כפי ראות עיני הדיין
ועיי' בדרכי תשובה סי' לט ס"ק שע"ג

ענין של יר"ש נוגע לעבודת המידות וזה מתבטא גם בהלכה

למעשה סופר סת"ם צריך להיות יר"ש איך מודדים זאת?

שמעתי על סופר סת''ם ששגה בדין וכתב את פרשיות ר''ת לפי הסדר, ולא השאיר ריק את 'והיה אם שמוע' וכתב את 'שמע' כדבעי למיהוי, והודיע לכל מי שקנה ממנו ר''ת בעבר שתפיליו דר''ת פסולות משום שלכ''ס, והיינו יר''ש לפענ''ד שהרי אף אם לא היה מגלה להם לא הוו בכלל קרקפתא דלא מנח.

הזכרתם לי סיפור, ששמעתיו ממו"ח הרב אברהם גד ונקרט שליט"א:
ר' מיכאל דבורקין ע"ה, בצעירותו היה עשיר גדול, ופעם הוא הביא מתנה לרבי הרש"ב מליובאוויטש "כסא של גרף" (כלומר: כסא של "עשירים").
אז הרבי הרש"ב בירך אותו שהוא יהיה גר"ף: געזונט (בריא), רייך (עשיר), פרום (ירא-שמים).
לעת זקנתו, אחרי המהפכה הקומוניסטית והשואה וכו', הוא הגיע לארץ בחוסר-כל, לא היה לו משלו אפילו מזון סעודה אחת. הוא היה מתגורר בבני ברק, ואוכל אצל אנשים טובים שאירחו אותו - ביניהם אמו של מו"ח (מרת אסתר ונקרט ע"ה), שהיתה נותנת לו גם כסף כשהוא היה צריך לנסוע למירון וכדומה.
ובתקופה ההיא הוא סיפר את הסיפור על הכסא של הגרף וכו', ואמר שהברכה התקיימה, והסביר:
געזונט - בין איך (בריא - הנני. הוא אכן היה בריא עד יומו האחרון. בסוף ימיו הוא נסע לניו יורק לרבי הריי"צ מליובאוויטש, ובערב חג השבועות תש"ט הוא הלך למקווה, חזר, התיישב ללמוד זוהר, ונפטר מול הספר, ואח"כ הרבי (שאז היה "חתנו של הרבי", וכפי שכונה אז: הרמ"ש) טרח ויגע (ואומרים שנתן במתנה את חלקו לעולם-הבא) כדי להביאו לקבורה בו-ביום, שלא ימתין עד אחרי שני ימי החג).
רייך - וואס פעלט מיר? (עשיר - מה חסר לי? בבחינת "איזהו עשיר השמח בחלקו").
פרום - פרומקייט האט קיין שיעור ניט (ירא שמים - ליראת שמים אין "שיעור" והגדרה, כדי שיהיה אפשר לומר שהברכה לא התקיימה).

לגוף השאלה שמעתי שאחד מגדולי הדור (כמדומני הגר"י צדקה זצ"ל ר"י פורת יוסף) הורה לאחד (או יותר) לקרוא שמו"ת גם אונקלוס וגם פירש"י וענה לף הרי זה רק לירא שמים וענה לו: כך נהים יר"ש

לכשיבקע כתב:שמעתי על סופר סת''ם ששגה בדין וכתב את פרשיות ר''ת לפי הסדר, ולא השאיר ריק את 'והיה אם שמוע' וכתב את 'שמע' כדבעי למיהוי, והודיע לכל מי שקנה ממנו ר''ת בעבר שתפיליו דר''ת פסולות משום שלכ''ס, והיינו יר''ש לפענ''ד שהרי אף אם לא היה מגלה להם לא הוו בכלל קרקפתא דלא מנח.

מה זה קשור שהוא לא קרקפתא?
אם אדם מוכר מוצר ומתברר שהוא לא יעיל מחובתו להודיע לקונה והמיקח מיקח טעות ואין לזה שום קר לקרקפתא
אמנם צודק מר בעצם הענין שהוא יר"ש ומוכח מתוך כך כי הוא והקב"ה לבד יודעים שטעה א"כ אם לא היה יר"ש לא היה מודיע ומזה שהודי מוכח שהוא יר"ש
אבל מה נעשה עם כל הסופרים שלא טעו - איך נדע שהם יראי שמים?

חיס כתב:למעשה סופר סת"ם צריך להיות יר"ש איך מודדים זאת?

אני מקווה שלא הולכים לפתוח מערכת כשרות על ירא"ש שיחלקו תעודות וכו'

כדכד כתב:אבל מה נעשה עם כל הסופרים שלא טעו - איך נדע שהם יראי שמים?

סופר ש'לא טועה', מעמיד בפניי משום מה בסימן שאלה את יראת שמימיו.

גימפעל כתב:

חיס כתב:למעשה סופר סת"ם צריך להיות יר"ש איך מודדים זאת?

אני מקווה שלא הולכים לפתוח מערכת כשרות על ירא"ש שיחלקו תעודות וכו'

כבר שמעתי על מאגר של סופרי סת"ם עם פירוט:
איזה טלפון הוא מחזיק.
האם מצביע בבחירות.
וכו'...

סוכה מט, ב:

אמר רבי חמא בר פפא: כל אדם שיש עליו חן - בידוע שהוא ירא שמים, שנאמר חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו.

לכשיבקע כתב:שמעתי על סופר סת''ם ששגה בדין וכתב את פרשיות ר''ת לפי הסדר, ולא השאיר ריק את 'והיה אם שמוע' וכתב את 'שמע' כדבעי למיהוי, והודיע לכל מי שקנה ממנו ר''ת בעבר שתפיליו דר''ת פסולות משום שלכ''ס, והיינו יר''ש לפענ''ד שהרי אף אם לא היה מגלה להם לא הוו בכלל קרקפתא דלא מנח.

לא הבנתי
וכי שלכ''ס זה הידור???

באמונתו כתב:סוכה מט, ב:

אמר רבי חמא בר פפא: כל אדם שיש עליו חן - בידוע שהוא ירא שמים, שנאמר חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו.

איך נדע מי שיש עליו ח"ן ? מה הסימנים לחן ?

לכשיבקע כתב:

כדכד כתב:אבל מה נעשה עם כל הסופרים שלא טעו - איך נדע שהם יראי שמים?

סופר ש'לא טועה', מעמיד בפניי משום מה בסימן שאלה את יראת שמימיו.

משום מה?

כדכד כתב:

לכשיבקע כתב:

כדכד כתב:אבל מה נעשה עם כל הסופרים שלא טעו - איך נדע שהם יראי שמים?

סופר ש'לא טועה', מעמיד בפניי משום מה בסימן שאלה את יראת שמימיו.

משום מה?

לענ''ד אי''ז בגדר האפשרי, ויש לחוש אולי 'מטייח' טעויות. כמדומני שכבר נתפרסמו כמה מקרים כאלו.

חיס כתב:

באמונתו כתב:סוכה מט, ב:

אמר רבי חמא בר פפא: כל אדם שיש עליו חן - בידוע שהוא ירא שמים, שנאמר חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו.

איך נדע מי שיש עליו ח"ן ? מה הסימנים לחן ?

משנת אבות ג, י:

הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו - רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו - אין רוח המקום נוחה הימנו.

לכשיבקע כתב:

כדכד כתב:

לכשיבקע כתב:

כדכד כתב:אבל מה נעשה עם כל הסופרים שלא טעו - איך נדע שהם יראי שמים?

סופר ש'לא טועה', מעמיד בפניי משום מה בסימן שאלה את יראת שמימיו.

משום מה?

לענ''ד אי''ז בגדר האפשרי, ויש לחוש אולי 'מטייח' טעויות. כמדומני שכבר נתפרסמו כמה מקרים כאלו.

ודאי אנשים טועים וגם סופרים בכלל
אולם בדרך כלל סופרים שטועים לא מפרסמים את טעויותיהם אלא אם כבר מכרו כמו במקרה שדברת עליו ודומני שאין זה מקרה המצוי
אם אתה כותב שכל סופר שלא נתפרסם שטעה במשהו יש לחוש לו - הרי מצאת מוציא לעז על רוב הסופרים שרובם ככולם כן יראי שמים

באמונתו כתב:

חיס כתב:

באמונתו כתב:סוכה מט, ב:

אמר רבי חמא בר פפא: כל אדם שיש עליו חן - בידוע שהוא ירא שמים, שנאמר חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו.

איך נדע מי שיש עליו ח"ן ? מה הסימנים לחן ?

משנת אבות ג, י:

הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו - רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו - אין רוח המקום נוחה הימנו.

תודה רבה
להוסיף פירוש התוספות יום טוב:
כל שרוח הבריות נוחה הימנו. פירש הר"ב כל מי שאהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה. וכן פירש"י ובמדרש שמואל בשם הרשב"ם שנאמר (משלי ג') ומצא חן ושכל טוב בעיני וגו' ואומר (תהלים ק"ג) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו שכל מי שמשך עליו חוט של חסד. בידוע שהוא ירא שמים.