פורום אוצר החכמה

מהו ההסבר לחילוק הנוסחאות בשירת דוד הנכתב בשמואל לנכתב בתהילים?

יש הבדלים גם בקטעי שירה מקבילים אחרים, כמו הודו לה' שבתחילת פסוד"ז, הנאמר מדברי הימים, ובתהילים יש כמה הבדלים

האחד כתב:מהו ההסבר לחילוק הנוסחאות בשירת דוד הנכתב בשמואל לנכתב בתהילים?

המלבי"ם בשמואל כותב שהאברבנאל מצא טעמים נכונים לכל החילופים שבמזמור זה בין שמואל לתהלים, ואין להוסיף על דבריו, ובכן עליך לעיין באברנאל בשמואל-ב פכ"ב.

דברי הגר"א על ההבדל בין תשימני לראש גוים, ל"תשמרני" לראש גוים נפלאים!

אי אפשר שלא להזכיר בהקשר זה את הוורט הידוע מדוע בשבת אומרים בברכת המזון 'מגדול', שבתחילה הדפיסו 'בש"ב מגדול', כלומר בשמואל ב' כתוב מגדול ולא מגדיל, אך הזעצער הידוע לשימצה פתח 'בשבת' אומרים מגדול...

חד וחלק כתב:אי אפשר שלא להזכיר בהקשר זה את הוורט הידוע מדוע בשבת אומרים בברכת המזון 'מגדול', שבתחילה הדפיסו 'בש"ב מגדול', כלומר בשמואל ב' כתוב מגדול ולא מגדיל, אך הזעצער הידוע לשימצה פתח 'בשבת' אומרים מגדול...

ווארט שלא היה ולא נברא, וגם זה ידוע.

מקורו של הווארט, ב'מקור ברוך'.

לא נכון. קדמוהו רבים וטובים, והוא כרגיל 'שאל' מהם את הדברים...

חכם באשי כתב:ווארט שלא היה ולא נברא, וגם זה ידוע.

אמת, ולא אמרתי שזה וורט אמיתי, ויותר מכך: אם אני זוכר נכון כבר באבודרהם כתוב לומר בשבת מגדול, והא היה קצת לפני הזעצער המסכן.

מחז"ל רואים שלפעמים דורשים את שני החילופים גם יחד באופנים שונים:

אמר רבי יוחנן: כתיב (תהלים יח יב) חשכת מים עבי שחקים, וכתיב (שמואל-ב כב יב) חשרת מים עבי שחקים, שקול כף ושדי אריש, וקרי ביה חכשרת [ובגרסאות מדויקות וכן ביל"ש איוב רמז תתקכ: הכשרת]. (תענית י.)
רש"י: שממתקין ומכשירין בעבים.

כתוב אחד אומר חשכת מים (תהלים יח יב), וכתוב אחד אומר חשרת מים (שמואל-ב כב יב), בשעה שהעננים טוענים את המים, מחשיכין מן המים, ואחר כך חושרין אותן למעלה, לכך כתוב חשכת חשרת. (מדרש תהלים יח טז)

שמעתי אומרים כמדומה בשם המלבי"ם שם דהא דשמואל הוא הנוסח הפרטי שאמר דוד בשירתו על הצלתו והא דתהילים הוא הנוסח הכללי שקבע לדורות.

גם בדרשות מהר"ם בנעט דרוש א מבוארין החילוקים כולם [המנויים במס' סופרים] בטוב טעם ודעת על פי דרכו.

איסתרא בלגינא כתב:שמעתי אומרים כמדומה בשם המלבי"ם שם דהא דשמואל הוא הנוסח הפרטי שאמר דוד בשירתו על הצלתו והא דתהילים הוא הנוסח הכללי שקבע לדורות.

זו דעת האברבנאל, שעליה הסתמך לחלוטין המלבי"ם.
אין ספק שאין אחידות בשינויים בין שני הפרקים - השמטות, הוספות ושינויים, אבל כל השינויים הם במגמה לפשט קשיים. למשל 'תתפתל' במקום 'תתפל' הפיוטי יותר, אך הפחות מובן.

חד וחלק כתב:ויותר מכך: אם אני זוכר נכון כבר באבודרהם כתוב לומר בשבת מגדול, והא היה קצת לפני הזעצער המסכן.

במקור ברוך (ח"ג עמ' תשה - 251 בדפי האוצר) הביא הטעם ממג"א בשם אבודרהם, ועל זה נסבו דבריו שהטעות הוא עוד מלפני האבודרהם. וידוע טענת העולם על דבריו שבימי האבודרהם עדיין לא היה ספר שמואל מחולק לב' חלקים שמואל א' ושמואל ב', שהרי רק בדפוס ווינציה נחלק לראשונה על ידי המדפיס. וא"כ אין נכון כלל לומר שעוד בימי האבודרהם היה רשום 'בש"ב' - בשמואל ב', [ורק יוכל לדחוק ולומר שהיה רשום בש' והיה הכוונה "בשמואל"].

בקשר להברקותיו של בעל המקור ברוך בפענוח ראשי תיבות. ע' בית אהרן וישראל גליון שבט אדר א תשע"א. מצורף כאן: