פורום אוצר החכמה

זו שאלתי!

זכורני שיש אומרים שברכת 'עושה מעשה בראשית' היא ברכה כוללת לברכות הראייה, כמו 'שהכל נהיה בדברו' לברכות הנהנין. ועל כולם אם אמר 'עושה מעשה בראשית' יצא.
[דומני שראיתי דבר זה פעם בשו"ת מנחת יצחק, ואין הפנאי כעת לחפש].

קאצ'קלה כתב:זכורני שיש אומרים שברכת 'עושה מעשה בראשית' היא ברכה כוללת לברכות הראייה, כמו 'שהכל נהיה בדברו' לברכות הנהנין. [דומני שראיתי דבר זה פעם בשו"ת מנחת יצחק, ואין הפנאי כעת לחפש].

נ"ל שבשלמי ניסן על כיצד מברכין מדבר בזה, ולעת הפנאי.

עושה מעשה בראשית ניתן לברך או בדבר שמראה את כוחו של ה' או על דברים שקיימים מתחלת הבריאה, אך בקשת אין שניהם.
ראה ברכות נט. ושו"ע סי' רכז-רכט.

יבנה כתב:עושה מעשה בראשית ניתן לברך או בדבר שמראה את כוחו של ה' או על דברים שקיימים מתחלת הבריאה, אך בקשת אין שניהם.
ראה ברכות נט. ושו"ע סי' רכז-רכט.

בענין הקשת אם היה בזמן מעשה בראשית האריכו בזה הראשונים והאחרונים (עי' למשל רמב"ן וספורנו)
אך באמת אמרתי, שאמנם 'מעשה בראשית' הוא הודיה על הבריאה, 'כחו וגבורתו' הוא הודאה על השלטון בכל עת, וא"כ 'זוכר הברית' שהוא על הזכירה כרגע, היה מתאים גם שיצא בברכת 'מעשה בראשית' שאחר המבול, רק שאין בזה כ"כ הודיה והודאה אולי... אבל מצד שני הקשת מדהימה ביופיה...

הקשת שאתה רואה כעת אינו קיים מששת ימי בראשית, אף אם נסבור שבבריאת העולם היו קשתות.
ושוב, תעיין במה שציינתי.

עבד הזמן כתב:

קאצ'קלה כתב:זכורני שיש אומרים שברכת 'עושה מעשה בראשית' היא ברכה כוללת לברכות הראייה, כמו 'שהכל נהיה בדברו' לברכות הנהנין. [דומני שראיתי דבר זה פעם בשו"ת מנחת יצחק, ואין הפנאי כעת לחפש].

נ"ל שבשלמי ניסן על כיצד מברכין מדבר בזה, ולעת הפנאי.

טעיתי!
בשלמי ניסן רק מדבר האם עושה מעשה בראשית נחשבת כברכה כללית לענין הקדמה לברכה פרטית, אך לא דן בשאלה זו כלל. ומודים דרבנן היינו שבחייהו

מתוך חידושי מס' ברכות פרק הרואה -

הברכי יוסף מביא מזקינו מהר"א אזולאי להסתפק בדין בירך על הברק וכוון לפטור גם את הרעם הבא אחריו אם יצא, והברכ"י מצדד דיצא. ויל"ע דהא כיון שברכת השבח עליה להיות מקושרת אל הראיה, לאחריה דוקא וכמ"ש הרמב"ן, ורק בתוך כדי דיבור, א"כ איך תחול ברכה על הרעם כאשר עדיין לא בא כלל, וגם אם היה מברך עליו בהדיא היתה זו ברכה לבטלה. ודחוק לומר דלהחיד"א יכול בדיעבד לברך גם קודם ראיה ושמיעה, וצ"ל דס"ל דברכות הברקים והרעמים אינם ברכות מחולקות לגמרי רק שמטבע שלהם שוה, אלא כשני מינים של פרי העץ דמו, ולכן כיון שבירך על מין אחד יכול לכוין בדעתו לפטור מין אחר שעדיין לא לפניו [ואם לא ששני מינים הם, א"כ אף כונה לא היתה נצרכת, והיה הדין שלעולם המברך על הברק פטר גם את הרעם. ועד"ז ילה"ע עמ"ש ע"ז המשנה ברורה (ס"ק ה') דהוא משום שטבע הבריאה שאחר הברק יוצא רעם, ויל"ע דאי מהך טעמא לא היו צריכים לכוונתו, ונ"מ לענין ברכת הפיל והקוף וכיו"ב אם ג"כ מהניא ברכתו לפטור גם את מה שיראה אח"כ, וטוב יותר לכוין בהדיא שלא לפטורנח].
ומכאן פתח לדון דכיון דהנך ברכות דעושה בראשית וכחו וגבורתו אינם תקנה מיוחדת על ברקים ורעמים, אלא כללית היא, והברקים והרעמים הם פרטים הכלולים בה, אם הוא הדין ג"כ לשאר תופעות מיוחדות בשמים ובארץ, או דילמא אין לנו אלא מה שתקנו, ומלשון מאי מברך שאמרו גבי קשת משמע קצת דהוה פשיטא להו דהברכות דמתני' אינן שייכות בה.

הברכה שנתקנה על הקשת היא על זכירת הברית לנח שלא יהיה עוד מבול, וד"ז לא שייך כלל לברכת עושה מעשה בראשית.
אם יש מקום לברך על הקשת מצד עצם בריאתה עושה מע"ב היה צריך להיות הדין שכל הרואה קשת מברך ב' ברכות.
כך שלא מובן מה הספק, ומהכ"ת שעושה מע"ב תפטור את ברכת זוכר הברית, כשם שאינה פוטרת את ברכת משנה הבריות וכו'.

מה שנכון נכון כתב:הברכה שנתקנה על הקשת היא על זכירת הברית לנח שלא יהיה עוד מבול, וד"ז לא שייך כלל לברכת עושה מעשה בראשית.
אם יש מקום לברך על הקשת מצד עצם בריאתה עושה מע"ב היה צריך להיות הדין שכל הרואה קשת מברך ב' ברכות.
כך שלא מובן מה הספק, ומהכ"ת שעושה מע"ב תפטור את ברכת זוכר הברית, כשם שאינה פוטרת את ברכת משנה הבריות וכו'.

צודק!!!

השאלה היא אם זה ברכה לבטלה

יבנה כתב:הקשת שאתה רואה כעת אינו קיים מששת ימי בראשית, אף אם נסבור שבבריאת העולם היו קשתות.
ושוב, תעיין במה שציינתי.

אולי תסביר
כי עיינתי, ואם כבר כתוב שם להיפך

כח עליון כתב:

מה שנכון נכון כתב:הברכה שנתקנה על הקשת היא על זכירת הברית לנח שלא יהיה עוד מבול, וד"ז לא שייך כלל לברכת עושה מעשה בראשית.
אם יש מקום לברך על הקשת מצד עצם בריאתה עושה מע"ב היה צריך להיות הדין שכל הרואה קשת מברך ב' ברכות.
כך שלא מובן מה הספק, ומהכ"ת שעושה מע"ב תפטור את ברכת זוכר הברית, כשם שאינה פוטרת את ברכת משנה הבריות וכו'.

צודק!!!

השאלה היא אם זה ברכה לבטלה

מהיכי תיתי שלא?!

כח עליון כתב:

יבנה כתב:הקשת שאתה רואה כעת אינו קיים מששת ימי בראשית, אף אם נסבור שבבריאת העולם היו קשתות.
ושוב, תעיין במה שציינתי.

אולי תסביר
כי עיינתי, ואם כבר כתוב שם להיפך

יש ב' סוגי דברים שמברך עליהם מעשה בראשית.
משנה ברכות נד.
"על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם,
על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית".
הקבוצה השניה הם דברים מרשימים שה' עשה, וקיימים מששת ימי בראשית כמבואר בנט:.
בנט. מבואר שגם בקבוצה הראשונה מברכים מעשה בראשית. והיינו שהם דברים שה' עושה שמראים כחו וגבורתו לכל העולם ומזכירים שהוא ברא את העולם.

הקשת הנמצא לפנינו, אינו בכלל דברים שכוחם וגבורתם ממלאים את העולם שיזכירו מעשה בראשית, וגם אינם בכלל דברים הקיימים מששת ימי בראשית, כך שאין מקום לברך עליהם מעשה בראשית.

הבנתי
שכוייח

אבל (היה) אפשר שעדיין זה 'תופעת קשת' שהיא קיימת בבריאה (וזה אכן מרשים).

קאצ'קלה כתב:זכורני שיש אומרים שברכת 'עושה מעשה בראשית' היא ברכה כוללת לברכות הראייה, כמו 'שהכל נהיה בדברו' לברכות הנהנין. ועל כולם אם אמר 'עושה מעשה בראשית' יצא.
[דומני שראיתי דבר זה פעם בשו"ת מנחת יצחק, ואין הפנאי כעת לחפש].

בספר לאדמו"ר ידוע יש קטע שעל כולם אם אומר שהכל נהיה בדברו יצא כולל גם ברכת שהחיינו!! ודאגו במהדורה שניה להשמיטו.

(המשנ"ב דן אם שהכל היא ברכה כוללת לבריכת הריח אבל על תקיעת שופר לדוגמא אף אחד לא חלם)