פורום אוצר החכמה

ראיתי בספר אחד בשם חוט שני. האם יש עוד פוסקים שכתבו כן.
אשמח במראה מקומות בענין זה.

בחוט שני עצמו לא הובאו בזה מקורות?
אני לא זוכר פוסקים שכתבו כך ולא פוסקים שכתבו להדיא לא כך, אבל מסברה זה נשמע לי מאד מאד מחודש

מסברא זה נראה מאד מחודש ורחוק. אבל מצד שני לכאורה אם הגמרא מדמה אכילה על השולחן למיטה אז כשם שמועיל בשולחן יועיל במיטה.

את עניין הייחוד לא הבנתי. הרי אין איסור ייחוד באשתו נדה ואם המציא סברא מדיליה להבדיל בין מיטה לשולחן שבמיטה אין גדר הפסק אלא דבר שמונע ייחוד הא מנא ליה וחוץ מזה תוספות קצת (קצת) משמע לא כך לגבי פלטי בן ליש.
ואם הביא ראיה אולי תביא אותה.

אולי ענין התינוק בגיל שמציל מייחוד הוא שימנעו מלעבור איסור.
אבל באמת נשמע חידוש מאד מחודש.

אוצר החכמה כתב:מסברא זה נראה מאד מחודש ורחוק. אבל מצד שני לכאורה אם הגמרא מדמה אכילה על השולחן למיטה אז כשם שמועיל בשולחן יועיל במיטה.

את עניין הייחוד לא הבנתי. הרי אין איסור ייחוד באשתו נדה ואם המציא סברא מדיליה להבדיל בין מיטה לשולחן שבמיטה אין גדר הפסק אלא דבר שמונע ייחוד הא מנא ליה וחוץ מזה תוספות קצת (קצת) משמע לא כך לגבי פלטי בן ליש.
ואם הביא ראיה אולי תביא אותה.

בשולחן מועיל גם הפסק קטן בין הצלחות להיכר ובמיטה ודאי שזה לא מועיל ונראה פשוט שבמיטה יש יותר חשש שיבואו לידי הרגל דבר מאשר בשולחן שהחשש הוא רק לקרוב הדעת ומתוך כך להרגל דבר

אני מסכים שכן הוא הסברא הפשוטה ולכן כתבתי שמצד הסברא כמוך. אבל עדיין מה נעשה שהגמרא לכאורה לא חילקה את החילוק הזה.
אבל עיינתי שוב בגמרא ולהיפך הראייה מהגמרא היא לאיסור ומאותו טעם בדיוק שכתבתי שהגמרא לא חילקה. כלומר שהגמרא ראתה בהוא בבגדו והיא בבגדה שינוי מספיק כמו שמבואר שם בגמרא שזה נקרא שינוי. ולכן הגמרא לא רואה באיסור לאכול זב עם הזבה מקור לאיסור בהוא בבגדו והיא בבגדה כי כאן הלא יש שינוי. אבל על זה מסיקה הגמרא שהוא בבגדו והיא בבגדה אסור מהלימוד אל ההרים. שמע מינה שבמיטה אפילו שינוי לא מועיל.

(אם יש ראייה חזקה להתיר אפשר לדחוק ולומר שמאל ההרים יש ראיה שזה לא מיקרי שינוי ולא ששינוי לא מספיק היפך סברת הגמרא הקודמת. אבל בפשטות אין סיבה לומר כך).

לא הבנתי היאך תינוק ימנע את חשש הנגיעה שיש תוך כיד שכיבה במיטה אחת?
ובאכילה ע"י ההיכר יזכור וימנע מלגעת.

חוץ מזה יש לדון במציאות אם יש היכר ושינוי בזה שיש ילד שישן איתם במיטה ומשתנה הדבר בין משפחה למשפחה.

בשולחן זה גם משתנהב לדעתך בין משפחה למשפחה?
שאם הם רגילים לאכול עם הילדים אז כשאסורים צריכים היכר כשאוכלים איתם? במהריק"ש לא כתב כך

שמואל דוד כתב:

image.png

ראיתי בספר אחד בשם חוט שני. האם יש עוד פוסקים שכתבו כן.
אשמח במראה מקומות בענין זה.

מיהו הספר המצוטט?
חיפשתי הלכה זו בחוט שני ולא מצאתיה

כדכד כתב:בשולחן זה גם משתנהב לדעתך בין משפחה למשפחה?
שאם הם רגילים לאכול עם הילדים אז כשאסורים צריכים היכר כשאוכלים איתם? במהריק"ש לא כתב כך

סברת המהריק"ש (שאינה מוסכמת כיודע ואכמ"ל) היא כמדומה שבמקום שיש עוד שאוכלים איתם לא יבואו לקירוב דעת, אבל בשכיבה במיטה אחת הנגיעה מצויה מאד גם בלי דעת ורצון.

לא יהיה אלא כספסל המתנדנד...

עיין ספר שושנת ישראל.
ושאלתי המחבר איפה נמצא זה בספר חוט שני והשיב וז"ל במהדורה ראשונה זה היה בעמוד רכד ובמהדורא מאוחרת כתבו שתינוק לא מהני ובמהדורא הנוכחית השמיטו זה לגמרי

אני חוזר ושואל למה שיהיה מותר יותר מאשר הוא בבגדו והיא בבגדה שגם הווה שינוי.

לא יודע.

עבד הזמן כתב:

כדכד כתב:בשולחן זה גם משתנהב לדעתך בין משפחה למשפחה?
שאם הם רגילים לאכול עם הילדים אז כשאסורים צריכים היכר כשאוכלים איתם? במהריק"ש לא כתב כך

סברת המהריק"ש (שאינה מוסכמת כיודע ואכמ"ל) היא כמדומה שבמקום שיש עוד שאוכלים איתם לא יבואו לקירוב דעת, אבל בשכיבה במיטה אחת הנגיעה מצויה מאד גם בלי דעת ורצון.

אני גם מסכים שיש לחלק בין שכיבה במטה אחת לאכילה בשולחן אחד אלא שלפי דברי הרב אוצר החכמה הסברה להבין את מי שהתיר בכך היא שהשווה בין הדברים.
אני חושב שההבדל הוא לא בחשש הנגיעה אלא שהשכיבה במטה אחת יותר קרובה להביא לידי קירוב האסור מאשר האכילה ולכן באכילה די בהיכר ובמטה לא

עיין שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן מב מש"כ בענין הנ"ל