פורום אוצר החכמה

יש לי חבר שמשמש בתפקיד מנהלי מסויים. היינו מנהל צוות, לא מנכ"ל וכדו'.
הוא נתקל בבעיה שהאנשים עליהם הוא ממונה אינם מכבדים אותו כראוי כפי שנצרך לתפקוד תקין של המערכת.
וביקשני למצוא סיפור מותאם מדברי חז"ל, כך הוא סבור יוכל להעיר להם בדרך יותר מכובדת.
בנותן טעם לציין שהחבר הנ"ל עדיין אינו שומר תורה ומצוות.

אז למי שיש איזה סיפור מתאים, אשמח אם ייעלה לכאן או שיישלח לי.

בברכה.
יאיר.

יאיר1 כתב:יש לי חבר שמשמש בתפקיד מנהלי מסויים. היינו מנהל צוות, לא מנכ"ל וכדו'.
הוא נתקל בבעיה שהאנשים עליהם הוא ממונה אינם מכבדים אותו כראוי כפי שנצרך לתפקוד תקין של המערכת.
וביקשני למצוא סיפור מותאם מדברי חז"ל, כך הוא סבור יוכל להעיר להם בדרך יותר מכובדת.
בנותן טעם לציין שהחבר הנ"ל עדיין אינו שומר תורה ומצוות.

אז למי שיש איזה סיפור מתאים, אשמח אם ייעלה לכאן או שיישלח לי.

בברכה.
יאיר.

הקפצה

סתם שאלה.
מי אמר שחז"ל סוברים שצריך שיהיה דיסטנס? אין כוונתי להביע דעה בעניין אלא כוונתי לשאול למה בעצם אינך שואל את עצמך האם לדעת חז"ל צריך דיסטנס אלא מניח שכן ומחפש סיפור.

באבות פ"ו הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד, ואין כבוד אלא תורה שנאמר וכו'. וכתב המיוחס לרש"י "ואין כבוד אלא תורה כלומר אין כבוד זה שאנו עושין ומצריכין לאדם לנהוג בו כבוד אלא ברבו שלימד לו תורה, אבל לימדו אומנות אחרת כגון שוליא דנגרי לא".

בפסחים קח ע"א איבעיא להו תלמיד אצל רבו מאי... מיתיבי עם הכל אדם מיסב ואפילו תלמיד אצל רבו. כי תניא ההיא בשוליא דנגרי. וכתב בשאילתות פ' צו (ש' עז) "אע"ג דכל יומא עביד ליה יקרא, מהוא דתימא הוה ליה כי דלאו אורחיה קמ"ל". [אין מכאן ראיה על חיוב, אלא שכך המנהג. וגם יש חילוק בין שוליא דנגרי ורבו למנהל עבודה ועובד].

[הנדון כאן אינו מצד הכרת הטוב לנותן לחמו או למלמדו להועיל].

תודה למה שנכון נכון.
ולאוצר החכמה, מה שנכון נכון, הנחתי הנחה ללא ראיה, ומתוך שאמצא סיפור אוכל לדעת שיש כזה דבר, על אף שיתכנו בזה גם מאמרים סותרים.
והיינו שיש בזה כמה בחינות.