פורום אוצר החכמה

האם יש ריבוי בשיעורים בטלטול מוקצה גדול לעומת קטן.
על דרך משל, במקום שגוי אונסו לטלטל או עט או פטיש (דהיינו שדרגת שניהם שווה כלי שמלאכתו לאיסור) האם צריך להעדיף את העט הקטן בגודלו לעומת הפטיש.

ליבי נוטה שייתכן שתלוי במחלוקת המנח"ח והאו"ש בשוחט עוף גדול במקום שיכול לשחוט עוף קטן

ועוד האם יש להעדיף כלי שמלאכתו לאיסור על פני מוקצה מחמת חסרון כיס?

עבד הזמן כתב: האם יש להעדיף כלי שמלאכתו לאיסור על פני מוקצה מחמת חסרון כיס?

לפי מה שנתבאר בכ"מ (כולל באשכול "מהו מוקצה" ובאחד הגליונות האחרונים של ירחון האוצר) - גזירת מוקצה גמור היא קדמונית, אבל כלי שמלאכתו לאיסור הוא מגזירת אנכה"ג "בימי נחמיה בן חכליה".
וכאן יש לשאול האם יש "היררכיה" בין גזירות דרבנן.

אא"כ מדובר על שימוש "בגופו של מוקצה" כגון הסקה בו, שבזה יש מקרים שהמוקצה הגמור אסור מדאורייתא (וכדאמרינן גבי "המבשל גיד בחלב", שהמסיק בעצי מוקצה ביו"ט - לוקה, וצ"ע אי קאי הכי למסקנא).

עבד הזמן כתב:האם יש ריבוי בשיעורים בטלטול מוקצה גדול לעומת קטן.
על דרך משל, במקום שגוי אונסו לטלטל או עט או פטיש (דהיינו שדרגת שניהם שווה כלי שמלאכתו לאיסור) האם צריך להעדיף את העט הקטן בגודלו לעומת הפטיש.

ליבי נוטה שייתכן שתלוי במחלוקת המנח"ח והאו"ש בשוחט עוף גדול במקום שיכול לשחוט עוף קטן

ועוד האם יש להעדיף כלי שמלאכתו לאיסור על פני מוקצה מחמת חסרון כיס?

מה המחלוקת?
בכל מקרה נראה פשוט שלגודל אין משמעות כ"כ
לגבי השאלה השנייה הדבר נתון במחלוקת האם אחרי שגזרו על כלי שמלאתו לאיסור נהיה לו דין מוקצה כגזירה הקדמונית בכל מקרה נראה שעדיף כלי שמלאכתו לאיסור ולו בלבד משום שמה עצם האונס נחשב כצורך גופו או מקומו...

עזריאל ברגר כתב:

עבד הזמן כתב: האם יש להעדיף כלי שמלאכתו לאיסור על פני מוקצה מחמת חסרון כיס?

לפי מה שנתבאר בכ"מ (כולל באשכול "מהו מוקצה" ובאחד הגליונות האחרונים של ירחון האוצר) - גזירת מוקצה גמור היא קדמונית, אבל כלי שמלאכתו לאיסור הוא מגזירת אנכה"ג "בימי נחמיה בן חכליה".
וכאן יש לשאול האם יש "היררכיה" בין גזירות דרבנן.

אא"כ מדובר על שימוש "בגופו של מוקצה" כגון הסקה בו, שבזה יש מקרים שהמוקצה הגמור אסור מדאורייתא (וכדאמרינן גבי "המבשל גיד בחלב", שהמסיק בעצי מוקצה ביו"ט - לוקה, וצ"ע אי קאי הכי למסקנא).

להבנתי הרי שלרש"י ביצה ב ע"ב הווי איסור דאורייתא ולשאר הראשונים דרבנן בלבד.

מגדנות אליהו חלק ב' סימן נ"ח:
יל"ע לגבי ריבוי בשיעורין לגבי טלטול מוקצה, כשחלק מהמוקצה מותר לטלטל כגון בפיקוח נפש האם מותר כבר לטלטל בבת אחת עוד מוקצה. והנה במלאכת הוצאה האריך האו"ש פי"ח משבת והר צבי על הטור ושו"ת ארץ צבי סע"ה עי"ש, ואם נאמר דבהוצאה ליכא איסור תורה בריבוי בשיעורין גם בטלטול מוקצה שהוא מגזירת הוצאה נאמר כן דמותר וכנ"ל.
ולדעת הרמב"ם דמוקצה הוי משום למען ינוח וכנ"ל מסתבר דריבוי בשיעורין אסור בטלטול מוקצה, שכל מה שמטלטל יותר פחות נח ואינו דומה מוקצה למלאכה ודו"ק.
וי"ל עוד דטלטול מוקצה במקום פיקוח נפש הוי הותרה, כמש"כ במק"א בשם האמ"ב ורש"ש לגבי אמירה לעכו"ם במקום חולי דהוי הותרה וע"כ אמרינן ביה ריבוי בשיעורין שמותר, (עי"ש בשם רעק"א וחת"ס דלא ס"ל כן, ועי' אבנ"ז או"ח סקי"ח סק"ה עי"ש ומאורי אש דף י"ח), וא"כ הוי הותרה מוקצה ומותר ריבוי בשיעורין וצע"ג.
אך יל"ע ממוקצה שהותר לצורך אוכל נפש כמש"כ הרמ"א בסתק"ט עי"ש, ולהנ"ל כל דרבנן הוי הותרה ובכל זאת מבואר בבה"ל סתרל"ח בשם הפמ"ג דנוי סוכה מותר לאוכל נפש אם אפשר בטלטול מן הצד עי"ש. ואולי מוקצה מחמת מצוותו חמיר טפי וצ"ע. (ועי' מטה יונתן יור"ד סצ"ט שכ"כ דמוקצה מחמת מצוה חמיר טפי עיין שם וש"ך שם ס"ק י"ט).