הנה זמן הקרבת התמיד היה משהאיר המזרח (שהוא אחר עלות השחר) וכמבו' רפ"ג דיומא. - ואמנם בסוגי' שם הקבילו זמן תפילה לזמן (הראוי) שחיטת התמיד. ומ"מ קיי"ל להלכה דלכתחי' מתפלל אדם מהנץ החמה וכמש"כ "יראוך עם שמש" ומ"מ בדיעבד משהאיר המזרח יצא. (ונחלקו המג"א והגאון כשהתפלל משעלה עמוד השחר אם יצא בדיעבד)
ובטעם הענין שהוותיקין הקפידו להתפלל עם הנץ החמה ולא קודם לכן משהאיר המזרח, (ולכה"פ משיכיר את חבירו בכדי לסמוך גאולה לתפילה) כתב המאירי בברכות ט: כיון שבאותם הזמנים היו עובדי אלילים שהיו עובדים לשמש בנץ החמה, ולכך קבעו חכמים זמן התפילה בשעה זו בכדי שנבוא לעבוד את הי"ת באותו הזמן, [ודימה זאת המאירי למה שהיו קובעין את התמיד כנגד היום]
ובעקבות הנ"ל, מעונין לדעת אם זמן תפילה מהנץ החמה, היה עוד קודם תקנת אנשי כנסת הגדולה, או שזה התחיל בזמן מסוים ואמנם קודם לזה היו מתפללין משהאיר המזרח כזמן שחיטת התמיד?
ישר כח