פורום אוצר החכמה

קראקובער כתב:במשנה מבואר ששיעורו כדי מזיגת הכוס= רובע רביעית כדי שיעמוד לרביעית והיום שלא מוסיפים מים לכאורה ישתנה הדין.

שייף נפיק כתב:המים בטילים אל היין, והכל בכלל. ושיעורו אף שמהול. ואפילו אז.

עוד כתב (=הרמב"ם, הלכות שבת יח, ב) [יין] כדי רובע רביעית ואם היה קרוש בכזית עכ"ל והטעם דתנן המוציא יין כדי מזיגת הכוס של ברכה שהוא רביעית וכל יין נושא עליו ג' חלקי מים ולכן די ברובע רביעית ואף על גב דאין כאן הג' חלקי מים מ"מ כיון דעיקר החשיבות הוא היין והמים כלא נחשב לגבי היין ובשבת בעינן רק מידי דחשיבא לפיכך די ברובע רביעית [גמ' עז.]
ואני תמה ואיך סתם הרמב"ם כן והרי אין זה רק ביין שבימיהם אבל יינות שלנו אין מקבלים כל כך מים ולכן באמת שנה התנא כדי מזיגה כלומר כל יין לפי שיעור מזיגתו ויינות שלנו שאין מקבלין מזיגה כלל צריך רביעית ובגמ' שאמר ר"נ כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית וכו' אמר על יינות שבזמנו אבל הרמב"ם איך פסק סתמא ברובע רביעית וצע"ג.