עשר מנורות ועשר שולחנות שעשה שלמה

[עינא דשפיר חזי]

האם יש למישהו הסבר או מכיר מאמר המסביר מדוע ראה שלמה המלך לנכון לשים בבית המקדש עשר מנורות ועשר שולחנות, הלא התורה מצווה רק לעשות אחד, וכי רק משום יופי? אם כך למה דוקא עשר? ולמה דוקא השולחן והמנורות? נכון ששלמה עשה שינויים נוספים אבל זה המשמעותי ביותר (את הכיורים למשל אפשר להבין - הם שימושיים מאוד). הפנו אותי לדברי בעל הטורים שכתב "כן" עשה את המנורה, כן בגימ' 70 כמניין הנרות שהדליק שלמה, אך עדיין הדברים סתומים, וגם השולחנות עדיין לא מוסברים.

[דרומי]

לכאורה גם הוספת הכרובים בתוך קודש הקדשים דורשת הרבה הסבר.

[עינא דשפיר חזי]

לכאורה גם הוספת הכרובים בתוך קודש הקדשים דורשת הרבה הסבר.

כן נכון, "לאו אדעתי", אפילו יותר מהשולחן והמנורות כי זה כבר חשש לע"ז, הרי שלמה לא עשה שני מזבחות, ותמיד הסברתי לעצמי שזה משום מיחזי כע"ז.

[דרומי]

ראיתי מציינים בענין זה למדרש הגדול תרומה כה, כג. בחיי תרומה כה, י. תוספות רי"ד יומא נא, ב - ולא עיינתי בפנים

[עינא דשפיר חזי]

ראיתי מציינים בענין זה למדרש הגדול תרומה כה, כג. בחיי תרומה כה, י. תוספות רי"ד יומא נא, ב - ולא עיינתי בפנים

עיניתי במקורות:
במדרש הגדול כתוב ששלמה לא המציא מדעתו את העשר שולחנות ועשר מנורות (שאז יש בזה בל תוסיף), אלא הכל היה בכתב מאת ה' (לשון הפסוק בדה"י) כלו' בהל"מ.
ברבינו בחיי מוסיף על דבריו ואומר שזה נרמז במילה תיעשה המנורה באות יו"ד, הוא מוסיף להסביר שבמקדש ובמשכן היה עניין של המספר עשר בהרבה עניינים, וע"כ עשר שולחנות ועשר מנורות. ועיי"ש ועד רמזים במספר 10 במקדש.
התוס' רי"ד רק מתקשה שבגמ' ביומא משמע שגם בבית שני היו עשר מנורות, ומביא ראיות לא כך.

אשמח למקורות נוספים המבארים את הדברים בהרחבה יתירה. רצוי ביאורים של אחרונים (הרב דסלר, ר' חיים שמואלביץ וכד').
העניין של הכרובים הנוספים עדיין נותר סתום וחתום.

[עינא דשפיר חזי]

ראיתי עוד בילק"ש ששלמה עשה 70 נרות כנגד 70 אומות העולם, ובספר זרע ברך הסביר שמשה כבש ז עממין (ע"י יהושע שבא מכחו) ולכן עשה 7 נרות, אבל שלמה שלט ב70 אומות. ועוד ראיתי במשל חכמה תצוה שמחשבן שבנפח המקדש היה פי 12 מהמשכן (36,000 אמות מרובעות (אורך כפול רוחב כפול גובה) לעומת 3,000 אמ"ר), וא"א היה לעשות 12 כיון שאז היה יותר באחד הצדדים.

עוד ראיתי הרד"ק כותב "ואין לנו לשאול למה עשה כרובים אחרים ולא כתבנית הראשונים כאשר אין לנו לשאול למה לא עשה ארון אחר ועשה מזבחות אחרים ומנורות ושולחנות וכלים אחרים כי הכל עשה ע"פ הנבואה כמו שמסר לו דוד"
אור החיים (שמות כה, ט) מוצא רמז בפסוקים לעשית הכרובים הנוספים בביהמ"ק (מכפילות הציווי לעשות כרובים).
והגר"א כותב שהמקדש הוא 60*20 ואילו המשכן 30*10 ולכן עשו פי שניים כרובים, כמובן שאפשר עכשיו לחבר את דברי הגר"א עם דברי המשך חכמה, ונותר להסביר למה בכרובים מסבירים לפי החשבון של האמות בלי להיכנס לתוצאה, ואילו בשולחן והמנורה מסבירים לפי התוצאה הסופית של מספר האמות המרובעות בכל הבניין. אשמח אם יש למישהו הסבר.

המקורות מהספר משבצות זהב לרב שבתי וייס.

[דרומי]

ביאור בדרך הסוד לגבי הכרובים הנוספים של שלמה יש בספר 'רשימת המנורה' עמ' קז ואילך. ושם מבאר הטעם שהכרובים של שלמה לא היו מזהב אלא מעצי שמן. [הביאור מורכב ומיוסד בדברי בעה"ת בספריו, עיי"ש].

[טור תלגא]

עשרה מנורות שעשה שלמה

[עינא דשפיר חזי]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=29210

אני חושב שלפי בעה"ט, האור החיים ושאר המפרשים שציינתי, שאלתך שם מיושבת.

[איטשע]

כמדומני, שהרב מטשעבין מעלה בספרו, שאם נקבל שגם בבית שני היה אלו עשר המנורות, אפשר לתרץ בזה גוזמא עם קושיות על חנוכה.

[עינא דשפיר חזי]

כמדומני, שהרב מטשעבין מעלה בספרו, שאם נקבל שגם בבית שני היה אלו עשר המנורות, אפשר לתרץ בזה גוזמא עם קושיות על חנוכה.

התוספות רי"ד יומא נא, ב, שציינו אליו קודם, מעלה אפשרות כזו (הוא מדייק כך מהגמ' שם).

מה זה "גוזמא עם קושיות"?