פורום אוצר החכמה

יש מהראש' שנקטו, שאם אדם הבקיא ורגיל בשחיטה, ניגש לשחוט, רוב פעמים השחיטה תעלה יפה.
עי' תוס' ורשב"א חולין ד"ט, ועוד.
אבל יש שחלקו: הרא"ש כלל כ סי' יד, המרדכי בחולין סי' תקעח, ועוד.

לשיטת החולקים, אם אדם שחט, ולא בדק אח"כ שנחתכו הסימנים כהוגן, יש לנו ספק גמור האם הצליח במעשיו.
ואפילו שאימן את ידו כראוי, ועשה את כל ההשתדלות שהשחיטה תעלה יפה, אין ביטחון ששחט כראוי.

א"כ יש להעיר, כיצד מותר לשחוט ביום-טוב, הרי הדבר מסופק האם תעלה בידו השחיטה,
ואם לא יצליח בה, הרי אין כאן היתר של אוכל נפש.

האם ניתן ללמוד מזה שההיתר של אוכל נפש מתיר גם פעולות שיש בהם ספק אם יביאו תועלת?



הוספה: השאלה היא כמובן לפי האוסרים 'ספק צורך אוכל נפש', ראה הרחבה בספר יום טוב כהלכתו פרק א סעיף נז.

לפי הצד שמלאכות א"נ לא נאסרו ביו"ט ודאי לא קשה.
אך גם אם צורך אוכל נפש הוא היתר פרטי בכל פעם, ודאי מותר לו כל מה שצריך למאכלו.
ואם נצרך לשחוט ג או ד פעמים מה בכך הרי כך הוא מגיע למאכלו גם בחול.

עושה חדשות כתב:הוספה: השאלה היא כמובן לפי האוסרים 'ספק צורך אוכל נפש', ראה הרחבה בספר יום טוב כהלכתו פרק א סעיף נז.

מצו"ב -

עושה חדשות כתב:א"כ יש להעיר, כיצד מותר לשחוט ביום-טוב, הרי הדבר מסופק האם תעלה בידו השחיטה,
ואם לא יצליח בה, הרי אין כאן היתר של אוכל נפש.
האם ניתן ללמוד מזה שההיתר של אוכל נפש מתיר גם פעולות שיש בהם ספק אם יביאו תועלת?

עי' אבנ"ז או"ח סי' שפ"ו

אני לא מבין, אסור לבשל אם יש ספק שהתבשיל לא יצליח?
אסור לטלטל רק אם זה מאה אחוז שישתמש בדבר?

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:הוספה: השאלה היא כמובן לפי האוסרים 'ספק צורך אוכל נפש', ראה הרחבה בספר יום טוב כהלכתו פרק א סעיף נז.

מצו"ב -

ספק אוכל נפש.PDF

לכאורה "צד האוסרים" המובא שם הוא באופן שהוא עצמו ימלך ונמצאת המלאכה לשוא, או כשיהיה קלקול מחמת מעשיו כמבואר שם.
אך בקלקול שאינו תלוי בו, לא מצאתי שם צד איסור.

תשאל עוד כשהבהמות רובן טריפות (ונמכרות לנכרי), יש היתר או מכיון ועכ"פ אינו אלא חומרא בד"כ שרי, או מאי נפק"מ עכ"פ אין אוכל מהן, או שכלל לא אכפת לן, מ"מ הוי לשם או"נ וכנ"ל.

אאל"ט יש רבי עקיבא איגר שהשוחט טריפה מדרבנן לא עבר אדאורייתא וקל וחומר בחומרא או מטעם מנהג שלא עבר כלום.

עושה חדשות כתב:א"כ יש להעיר, כיצד מותר לשחוט ביום-טוב, הרי הדבר מסופק האם תעלה בידו השחיטה,
ואם לא יצליח בה, הרי אין כאן היתר של אוכל נפש.

גם לשיטתך לפו"ר זה פסיק רישיה דלנח"ל.

קראקובער כתב:

עושה חדשות כתב:א"כ יש להעיר, כיצד מותר לשחוט ביום-טוב, הרי הדבר מסופק האם תעלה בידו השחיטה,
ואם לא יצליח בה, הרי אין כאן היתר של אוכל נפש.

גם לשיטתך לפו"ר זה פסיק רישיה דלנח"ל.

מה הקשר לפסיק רישא הרי מכיון לשחוט.

אם הוא יפשל מקסימום זה דבר שאינו מתכוון.

למה?
הוא מתכוון להרוג אותה רק רוצה לשחוט כדין ולא הצליח לו מה זה שייך לדבר שאין מתכוון?