פורום אוצר החכמה

קראקובער כתב:וז"ל התוספת בסנהדרין: "ברור לו מיתה יפה. י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין" (ולא מובן הרי גם בחיים כל זמן שזה לא מגיע על חשבונך צריך לדאוג לזולת וגם במיתה בכה"ג לו מצוייר שרק לאחד יכול לברור מיתה קלה הוא קודם לחבירו) בכל אופן לדבריו זה רק פעם בשבוע או שבעים שנה שבית דין היו הורגים ומה גם אליבא דרבי עקיבא במכות שבית דין לא היו הורגים מעולם מתי רלוונטי ואהבת שהוא כלל גדול בתורה?

קראקובער כתב:אשמח אם תסביר.

קראקובער כתב:וז"ל התוספת בסנהדרין: "ברור לו מיתה יפה. י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין" (ולא מובן הרי גם בחיים כל זמן שזה לא מגיע על חשבונך צריך לדאוג לזולת וגם במיתה בכה"ג לו מצוייר שרק לאחד יכול לברור מיתה קלה הוא קודם לחבירו)

קראקובער כתב:וז"ל התוספת בסנהדרין: "ברור לו מיתה יפה. י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין" (ולא מובן הרי גם בחיים כל זמן שזה לא מגיע על חשבונך צריך לדאוג לזולת וגם במיתה בכה"ג לו מצוייר שרק לאחד יכול לברור מיתה קלה הוא קודם לחבירו) בכל אופן לדבריו זה רק פעם בשבוע או שבעים שנה שבית דין היו הורגים ומה גם אליבא דרבי עקיבא במכות שבית דין לא היו הורגים מעולם מתי רלוונטי ואהבת שהוא כלל גדול בתורה?

החושב כתב:

קראקובער כתב:וז"ל התוספת בסנהדרין: "ברור לו מיתה יפה. י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין" (ולא מובן הרי גם בחיים כל זמן שזה לא מגיע על חשבונך צריך לדאוג לזולת וגם במיתה בכה"ג לו מצוייר שרק לאחד יכול לברור מיתה קלה הוא קודם לחבירו) בכל אופן לדבריו זה רק פעם בשבוע או שבעים שנה שבית דין היו הורגים ומה גם אליבא דרבי עקיבא במכות שבית דין לא היו הורגים מעולם מתי רלוונטי ואהבת שהוא כלל גדול בתורה?

אם את עצם זה שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך" אינו נושא משמעות פשוטה לא קשה לך לקבל, מה מפריע לך להידחק עוד טיפה ולומר שהוא מתקיים פעם בשבעים שנה.

דרך אגב, פעם בשבעים שנה - זה לבית דין אחד. והיו הרבה בתי דינים.
ועוד הערה, למעשה ר"ע לא היה בסהנדרין שדנה דיני נפשות. אלא אמר שאם היה שם, היה נוהג כך.
ועוד הערה, אין דין שלא להרוג יותר מאחד בשבע שנים (אם היה צריך להרוג יותר, אז היו הורגים יותר. עי' ברמב"ם), אלא שכה"ג נקרא חובלנית.

אִיךְ-מֶיְין כתב:שכל (או: רוב) המקומות שמוזכר בש"ס

אִיךְ-מֶיְין כתב:וד"ל.

סגי נהור כתב:

אִיךְ-מֶיְין כתב:שכל (או: רוב) המקומות שמוזכר בש"ס

כולל דברי ר"ע זה כלל גדול בתורה? או שכוונתו רק לש"ס בבלי? .

סגי נהור כתב:

אִיךְ-מֶיְין כתב:וד"ל.

כלומר?
מה אתה רוצה להסיק מזה?
שאין מצות עשה לאהוב כל אחד מישראל כגופו?
שעיקר ענינה של המצוה הוא להרוג אנשים?
אדרבה, תסביר ותבאר למה התכוונת.

דרומי כתב:ביחסי החברים כאן בפורום נדרשת האזהרה:

ברור לו מילה יפה...

דעלך סני לחברך לא כו'. והיינו דכתיב בתורה ואהבת לרעך כמוך וגו' ויש לעיין בזה גם שאמר ליה בלשון תרגום שכן היה לשונם אז בירושלים מכל מקום אמאי שינה לומר לו בלשון שלילה דעלך סני כו' דתרגום מלישנא דקרא הל"ל ותרחמיה לחברך כוותך כת"א וי"ל דמשמע ליה דקרא לא איירי אלא בכי האי גוונא בל"ת דגביה לא תקום ולא תטור כתיב ועלה קאי ואהבת לרעך וגו' שלא תעשה לו רעה מכל דסני לך כו' אבל לגבי לעשות לו טובה לא קאמר ואהבת לרעך כמוך כדאמרינן חייך קודמין לחיי אחיך וכן מוכיחין דברי ת"י ע"ש ודו"ק:

אִיךְ-מֶיְין כתב:מעניין לעניין: שמעתי פעם מהגאון ר' אשר וייס שכל (או: רוב) המקומות שמוזכר בש"ס פסוק זה של ואהבת לרעך כמוך, זה בעניין - ברור לו מיתה יפה... וד"ל.

עזריאל ברגר כתב:

אִיךְ-מֶיְין כתב:מעניין לעניין: שמעתי פעם מהגאון ר' אשר וייס שכל (או: רוב) המקומות שמוזכר בש"ס פסוק זה של ואהבת לרעך כמוך, זה בעניין - ברור לו מיתה יפה... וד"ל.

לא נכון.
חפש ומצא.

אִיךְ-מֶיְין כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אִיךְ-מֶיְין כתב:מעניין לעניין: שמעתי פעם מהגאון ר' אשר וייס שכל (או: רוב) המקומות שמוזכר בש"ס פסוק זה של ואהבת לרעך כמוך, זה בעניין - ברור לו מיתה יפה... וד"ל.

לא נכון.
חפש ומצא.

בחיפוש בש"ס בבר אילן: 10 תוצאות מתוך - 14 "ואהבת.. ברור לו מיתה יפה", זה לא רוב??

ואהבת לרעך.docx

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את הדיון פה.
תוספות מתקשים שפשט דברי הפסוק ואהבת לערך כמוך וודאי אינם על ברור לו מיתה יפה אלא על כל הדברים שביארו חכמי הפורום לעיל. ואם כן איך חז"ל דרשו דין זה מהפסוק. ותשובתם כי המילה כמוך שבאופן מדויק כמוך ממש לא יכולה להיות מחיים באה לרבות גם את דין ברור לו מיתה יפה.

קראקובער כתב:אחד מחכמי הפורום ציין לזה:
ערוך לנר מסכת סנהדרין דף מה עמוד א
בד"ה ברור לו מיתה יפה. י"מ משום דלרעך כמוך. לא הבנתי למה דמצרכינן להך הא ודאי דבכלל ואהבת לרעך כמוך הוי ג"כ מיתה יפה דהא אם הוא הוי חייב מיתה והיה בידו לברור באיזה מיתה שיהרג ג"כ היה בורר לו מיתה יפה גם מה שכתבו דמחיים לא שייך כן דהא חייך קודמין ק"ל דהא אין הציווי שיאהב אותו יותר מגופו וא"כ במקום ששייך חייך קודמין לא שייך כלל ואהבת לרעך כמוך:

איתא בגמ’ סנהדרין דף מה. ‘אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה’, וכתבו התוס’ ד”ה ברור, ‘י"מ משום דלרעך כמוך לא שייך מחיים דחייך קודמין’, ומפשטות דבריו נראה, דר”ל דכל הדין דואהבת לרעך לא שייך בכלל מחיים, כיון דאמרינן דחייך קודמין לחיי חבירך אין שייך לקיים דין הקרא, כל הדין איירי דוקא בשעת מיתה.
(והן אמת שהראני חכ”א, שאחד מאדמור”י גור, כמדומני החידושי הרי”ם, רצה למפסק הקרא בסכנתא חריפא, לומר דואהבת לרעך שייך אפי’ מחיים, אך הכמוך אינו אלא בשעת מיתה, ובאמת אין זה בכלל משמעות דברי התוס’, ולא ידעתי איך לקרוא הקרא לפי’ הזה, גם הגרי”פ פערלא דלהלן לא אסיק אדעתי’ הפי’ הזה)
ובאמת דברי התוס’ צ”ע טובא משלש מקומות בש”ס, הראשון, קידושין דף מא. ‘אמר רב יהודה אמר רב, אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך’. השני, נדה דף יז. ‘אמר רב חסדא, אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום שנאמר ואהבת לרעך כמוך, מאי משמע אמר אביי שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. הג’, סנהדרין פד ע”ב, ‘בן מהו שיקיז דם לאביו, רב מתנא אמר ואהבת לרעך כמוך’. הרי מבואר מג’ מקומות הללו דאמרינן ואהבת לרעך כמוך אפי’ מחיים, וקשה טובה דברי התוס’ הנ”ל, וכן הק’ הגרי”פ פערלא בביאורו על הסמ”ג מצוה י”ט, עיי”ש.

ונ”ל לתרץ בזה ע”פ מה שאיתא ביבמות דף סב ע”ב, ‘ת"ר האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו וכו’, עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך’, וכן פסק הרמב”ם הלכות אישות, פט"ו הי"ט, ‘וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו’, ולכאורה קשה קושיית התוס’ איך שייך לאוהבה כגופו, הלא חייך קודמין, וע”כ נראה מבואר כאן דבאשתו אין דין בכלל שחייך קודמין, וחיי’ שווין ממש לחייך, וא”כ אין קושיא מהך דקידושין ונדה, דשתיהן באשתו עסקינן, וע”כ שייך גבה ואהבת לרעך כמוך.
וע”כ לא נשאר לנו לבאר אלא מה שאמר ר’ מתנא, בענין הקזת דם אביו, ובאמת המעיין בגמ’ שם יראה, דעל האיבעיא הזה, ‘בן מהו שיקיז דם לאביו’, לאחר דברי רב מתנא איתא, ‘רב דימי בר חיננא אמר, מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לרפואה פטור, אף מכה אדם לרפואה פטור’, ולכאורה צ”ב במה פליגי, ולהנ”ל ניחא דחולקין בדברי התוס’, דר’ מתנא ס”ל דואהבת שייך ג”כ מחיים, ורדב”ח ס”ל כהתוס’.
ואם כנים הדברים, נר’ לפרש עפ”ז דברי הגמ’ בסנהדרין נב ע”ב, ‘אימרתא בת טלי בת כהן שזינתה הואי, אקפה רב חמא בר טוביה חבילי זמורות ושרפה, אמר רב יוסף טעה בתרתי טעה בדרב מתנה’, עיי”ש, ופי’ רש”י דטעה בדרב מתנה שאמר דבחיובי שרפה, אין שורפין אותה ממש רק נותנין פתילה של אבר בתוך פי’, ותמהו המפרשים אדברי רש”י (עיין בחמרא וחיי), דהלא דין זה מבואר במשנתנו, ורב מתנה לא בא אלא לפרושי מהו הפתילה של המשנה, ולהנ”ל נראה לומר דר’ מתנה הוא ר’ מתנא דידן, דס”ל דואהבת לרעך הוא מחיים, וע”כ ל”א דבא להשמיענו ברור לו מיתה יפה, ומבואר בסנהדרין שם עמוד א’, דכל הך דינא דאין שורפין אותה ממש, מברור לו מיתה יפה אתי, וע”כ לרב מתנה צריך להקיף אותה בחבילי זמורות, וע”ז אמר ר’ יוסף דטעה דהעיקר כדעת התוס’, דלא שייך ואהבת מחיים, ודוק.

מיללער כתב:

קראקובער כתב:אחד מחכמי הפורום ציין לזה:
ערוך לנר מסכת סנהדרין דף מה עמוד א
בד"ה ברור לו מיתה יפה. י"מ משום דלרעך כמוך. לא הבנתי למה דמצרכינן להך הא ודאי דבכלל ואהבת לרעך כמוך הוי ג"כ מיתה יפה דהא אם הוא הוי חייב מיתה והיה בידו לברור באיזה מיתה שיהרג ג"כ היה בורר לו מיתה יפה גם מה שכתבו דמחיים לא שייך כן דהא חייך קודמין ק"ל דהא אין הציווי שיאהב אותו יותר מגופו וא"כ במקום ששייך חייך קודמין לא שייך כלל ואהבת לרעך כמוך:

עי' ברמב"ן עה"ת עה"כ ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח) שכתב שואהבת לרעך כמוך הוא 'הפלגה' כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חברו כאהבתו את נפשו ועוד שכבר באנרבי עקיבא ולימד חייך קודמין לחיי חבירך. עיי"ש המשך דבריו

הרי שגם הוא ראה בדברי ר"ע סתירה לה'כמוך'