פורום אוצר החכמה

מעשה שהיה:
חופר גניזה במקצועו, מצא בשבוע שעבר שתי מזוזות הנראות כמהודרות ומושלמות.
נפשו בשאלתו, האם אכן כך, והמזוזות כשרות המה, ואך בטעות מצאו את דרכם למכולת הגניזה.
או שמכיון שנמצאו בגניזה אמרינן שהיה בהם פסול כלשהוא, וכגון שהסופר שכח לקדש את השמות וכדו'. ופסולות.
יודגש, אין שום סימני מחיקה עליהם כך שלכאורה אין מקום לחשוש מצד שלא כסדרן.
כן נכתבו כבר מעברן האחר השמות הנהוגים לכתוב במזוזה, ומסתבר שאילו היה בהן איזה פסול היה הסופר משליכן כמות שהן ולא גומר מלאכתו.

כבר שנים אני תוהה לעצמי האם בעידן השפע של היום, ישתנה הדין ביחס לתפילין שנמצאו בגניזה.

השאלה לא מובנת, אם זה נמצא בגניזה זב מוכיח שהסופר חשב שזה לא כשר אחרת למה שם אותם בגניזה, ולפחות זה וודאי ריעותא.

לא מחייב שהסופר שם אותם. אולי זה מישהו שהחליף מזוזות וכדומה, ולא היה לו מה לעשות עם המזוזות הישנות ובתום לב שם אותם בגניזה. יש גם מקרים של אנשים קשישים שהולכים לעולמם והיורשים לא מעוניינים במזוזות משום מה.

המדובר במזוזות חדשות וחלקות ללא סימני קיפול וכדו'.

דרומי כתב:לא מחייב שהסופר שם אותם. אולי זה מישהו שהחליף מזוזות וכדומה, ולא היה לו מה לעשות עם המזוזות הישנות ובתום לב שם אותם בגניזה. יש גם מקרים של אנשים קשישים שהולכים לעולמם והיורשים לא מעוניינים במזוזות משום מה.

מדי ספיקא לא נפקא ובוודאי איבד החזקת כשרות.

אולי יש לחלק בין אם מצא אותם מונחים בפני עצמם או שמצאם בתוך ספר או שקית שאז יש מקום להניח שנשכחו

לכאורה יש לדמות למי שאבדו גדייו ותרנגוליו ומצאן באשפה

הנמצא בגניזה בחזקת פסולות.

נלע"ד שיש הלכה מפורשת בענין שאין דרכם של הגויים הכותים ושאר אלו לכתוב תפלין ולכן אם עשויות כדינם הם בחזקת כשרות ואיני מבין מה שונה מזוזה מכך וכמ"ש הרב דרומי שיש במה לתלות אטת העובדה שנמצאו בגניזה

לכאורה יותר מסתבר שהגיעו לגניזה בטעות מאשר שיש בהם איזה פסול נעלם שאינו נראה לעין, בפרט אם מדובר ביותר ממזוזה אחת.

סיפר לי חבר שנקרא ע"י גבאי לפנות בית כנסת ישן שנסגר. תוך כדי הפינוי הוא מצא באיזה חדר כמה זוגות של פרשיות תפילין. הוא שאל את את זה שהזמין אותו לפנות, מה הן אלו הפרשיות? הוא אמר לו, אה, פעם ישבו כאן סופרים, לפני איזה חמש עשרה שנה, הם השאירו את זה, אין לי מה לעשות עם זה, קח את זה.
נשאלת השאלה, האם יש לחשוש שהפרשיות פסולים משום שלא כסדרן או משום שלא קידש השמות. מצד א' חזקה אין אדם משהה דבר שאינו הגון תחת ידו, ואם זה היה פסול היה לו לגנזן. מאידך, לומר שהם כשרות ג"כ קשה לומר שהיה הסופר משאיר כאן פרשיות שהיה יכול להרויח עליהם הרבה כסף.
וחזקת כשרות לכ' ודאי לא שייך, דזהו דוקא כשיודעים בבירור שהיה כשר מתחילה אז שייך לומר מוקמינן אחזקתיה.

דרך ישרה כתב:סיפר לי חבר שנקרא ע"י גבאי לפנות בית כנסת ישן שנסגר. תוך כדי הפינוי הוא מצא באיזה חדר כמה זוגות של פרשיות תפילין. הוא שאל את את זה שהזמין אותו לפנות, מה הן אלו הפרשיות? הוא אמר לו, אה, פעם ישבו כאן סופרים, לפני איזה חמש עשרה שנה, הם השאירו את זה, אין לי מה לעשות עם זה, קח את זה.
נשאלת השאלה, האם יש לחשוש שהפרשיות פסולים משום שלא כסדרן או משום שלא קידש השמות. מצד א' חזקה אין אדם משהה דבר שאינו הגון תחת ידו, ואם זה היה פסול היה לו לגנזן. מאידך, לומר שהם כשרות ג"כ קשה לומר שהיה הסופר משאיר כאן פרשיות שהיה יכול להרויח עליהם הרבה כסף.
וחזקת כשרות לכ' ודאי לא שייך, דזהו דוקא כשיודעים בבירור שהיה כשר מתחילה אז שייך לומר מוקמינן אחזקתיה.

אביא לך סמוכין, מדברי הדרישה (או"ח סי' לד) בשם מהרש"ל: ושמעתי משם מורי דאין לסתור סדר ר"ת ממה שמצאו תפילין בקבר יחזקאל כדברי רש"י שאדרבה לר"ת מצי למימר שפסולין היו כיון שכתבן באותו הסדר ולכך נקברו בקברו כדין ספרים פסולין שנקברין ונטמנין בקברו של צדיק עכ"ל.

ויעויין חולין דף יב, בג' החילוקים: בבית, באשפה שבבית, באשפה שבשוק.

נכב"ב בענין קרוב.

שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן קסה
וגם כתבתי כבר הרבה פעמים שלא שייך בזה"ז רוב המצויין אצל ס"ת תו"מ מומחין הם,

לבי במערב כתב:נכב"ב בענין קרוב.

אוחדו.

ולהעיר מהדף היומי של היום - עירובין צו.
ומתשובת הרמב"ם שחזר בו.

ברוז כתב:מעשה שהיה:
חופר גניזה במקצועו, מצא בשבוע שעבר שתי מזוזות הנראות כמהודרות ומושלמות.
נפשו בשאלתו, האם אכן כך, והמזוזות כשרות המה, ואך בטעות מצאו את דרכם למכולת הגניזה.
או שמכיון שנמצאו בגניזה אמרינן שהיה בהם פסול כלשהוא, וכגון שהסופר שכח לקדש את השמות וכדו'. ופסולות.
יודגש, אין שום סימני מחיקה עליהם כך שלכאורה אין מקום לחשוש מצד שלא כסדרן.
כן נכתבו כבר מעברן האחר השמות הנהוגים לכתוב במזוזה, ומסתבר שאילו היה בהן איזה פסול היה הסופר משליכן כמות שהן ולא גומר מלאכתו.

דנו בכיו"ב בענין תפלין, במשנה ברורה (ס"ס לט) הביא דברי שו"ת הלכות קטנות ח"ב סימן קסו. וראה בשו"ת משנה הלכות ח"ו סימן יא. והובאו דבריהם בש"ס מתיבתא (אליבא דהלכתא פניני הלכה ב"מ יג ע"א).

שמעתי כו"כ פעמים מהגאון הגדול ר' יעקב מאיר שטרן שליט"א מח"ס משנת הסופר, שאם הן נראות טובות ואין משהו שמלמד על פסול וחששא (א"ה: אך יודעני שצריך לזה עינא פקיחא), מותר להשתמש בהן דאלזינן בתר רובא.
והימצאותן בגניזה אינה ריעותא.
כמובן שיש לשאול באופן אישי ולא להסתמך על שמועתי

אוסיף תוספת נופך משלי, שבד"כ מקובל ללמד ולהורות לסופרים/מגיהים, שאם גונזים מזוזה פסולה שנראית טובה, יש לעשות בה נקב או מחיקה, כגון 'אלהים אחרים' וכד' למנוע שימוש חוזר בהן.
מי שגונז מזוזה במצב טוב, אם הוא הסופר/מגיה כנראה ששמע על כך, ואם הוא סתם בעליה של המזוזה, א"כ ודאי שאין בגניזתו ריעותא.
אבל זה רק בדרך חידודא בעלמא.