פורום אוצר החכמה

שמעתי מכמה אנשים שהמנהג שאין האב או האם הולכים לקבר בנם או בתם שנלב"ע רח"ל
האם יש מקורות קדומים לכך ?
האם יש חילוק בן בן קטן לגדול ?
האם יש חילוק בין האב להאם ?

איני יודע מקורות וכדו', אבל כמדומני שהמנהג הפשוט הוא (עכ"פ אצל אנשי היישוב הישן) שבמיתת ילדים מעלימה החברא קדישא את מקום קבורת הילד, כדי שההורים לא יכלו לבוא.
הטעם המקובל למנהג זה הוא חשש טירוף ההורים מחמת הצער, בעיקר האם.
שמעתי פעם מחסיד טעם נסתר יותר, אבל מכיון שאיני מבין בכגון דא לא אעתיקו.

בינוני כתב:איני יודע מקורות וכדו', אבל כמדומני שהמנהג הפשוט הוא (עכ"פ אצל אנשי היישוב הישן) שבמיתת ילדים מעלימה החברא קדישא את מקום קבורת הילד, כדי שההורים לא יכלו לבוא.
הטעם המקובל למנהג זה הוא חשש טירוף ההורים מחמת הצער, בעיקר האם.
שמעתי פעם מחסיד טעם נסתר יותר, אבל מכיון שאיני מבין בכגון דא לא אעתיקו.

ייש"כ
והאם זה גם שכהילד כבר התחתן והביא ילדים לעולם וכו', ומת רח"ל ?

לא. רק בפעוטות וילדים. (אני לא זוכר מה נוהגים במקרים של בחורים או נערות, אך בשל ילדים ושל מבוגרים אני ראיתי כנ"ל).

שמעתי פעם מיהודי חסידי, ששיכל בת בקטנותה (כנראה ידע איפה קבורה) והוא גם שמע שלא הולכים לקברה, אך גברו עליה לחציה של אשתו, ושאל את פי הגריש"א, שהשיבו על אצר למה לא? אדרבא שתלך!
אותו יהודי שנשמה חסידית מפעמת בו הלך ושאל גם את הגר"מ ברנסדורפר זצ"ל וסיפר לו שכך גם הורה לו הגריש"א. והשיבו האחרון, שהחוגים שלנו (חסידיים) זה אחרת, ואילו הגריש"א אינו נמנה על החוגים האלו.