פורום אוצר החכמה

בתפילת השל"ה, "וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ".
וכן בליל שבת בתפילת ריבון העולמים:
וְנִהְיֶה מְכֻבָּדִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ.
האם יאות לבקש על כבוד כדמשמע, למרות שמקובלנו שיש להתרחק מן הכבוד.

ומה עם הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד? צריך להתרחק מלחפש שבני אדם יכבדוהו אבל שייך לבקש שנקבל את מבוקשנו בכבוד. בתפלת השל"ה גם מתפללים על צאצאינו ולא על עצמנו

ההוא דאמר כתב:בתפילת השל"ה, "וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ".
וכן בליל שבת בתפילת ריבון העולמים:
וְנִהְיֶה מְכֻבָּדִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ.
האם יאות לבקש על כבוד כדמשמע, למרות שמקובלנו שיש להתרחק מן הכבוד.

עד שתמהת על תפילת השל"ה, מדוע לא תמהת על תפילת רב "חיים של עושר וכבוד"?

עתניאל בן קנז כתב:

ההוא דאמר כתב:בתפילת השל"ה, "וְתֵן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ".
וכן בליל שבת בתפילת ריבון העולמים:
וְנִהְיֶה מְכֻבָּדִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ.
האם יאות לבקש על כבוד כדמשמע, למרות שמקובלנו שיש להתרחק מן הכבוד.

עד שתמהת על תפילת השל"ה, מדוע לא תמהת על תפילת רב "חיים של עושר וכבוד"?

ויתירה מזו, הרי בתפילת השל"ה אנו מבקשים כבוד לאחרים ולא לעצמנו, הרי ברור שאין מקום לשאול, אף לו יצוייר שכבוד היא דבר שלילי, איך אפשר שהתורה ציוונו לכבד את ההורים והחכמים, פשוט שלא שייך טענה כזו כלפי אחרים, לכל היותר אפשר לשאול כשמבקש על עצמו - כמו בתפילת רב.

יישר כח למגיבים בטוט"ד.

הרבה דנים בכעין זה על אברהם אבינו, שמצד אחד הוא סמל של עבודת ה' לשמה, ומצד שני אמר לו הקב"ה "שכרך הרבה מאוד".

ונקודת הענין, שהשכר הוא לא בשביל עצמו, אלא כדי שאחרים יראו וילמדו את מעלת דרך ה'. והוא הדין בנידון דידן, שמבקשים כבוד ונשיאת חן וכו' כדי שיהיה אפשר להשפיע על אחרים שרק בדרך זו הם ילמדו את הדרך הנכונה.

ובענין חינוך הילדים אכן פשוט הדבר שכאשר ילד רואה שאביו מכובד בעיני הבריות, זה נותן לו חשק ללכת בעקבותיו.

לחדד את השאלה -

המשמעות של תפילת השל'ה שכאילו הבקשה היא לקיים את מטרתנו בעולם, דתחילת התפילה - אַתָּה הוּא ה' אֱלֹקינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹקינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה קל, וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְהִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱלָקוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל... וגו'.

ויל'ע מדוע מזכירים את כ'ז, לכאו' יש להתפלל על מה שנצרך, ומסתמא בהקשר של לימוד תורה. ומה תוכן כל הקטע בהתחלה.

ובע'כ אתה אומר, שעיקר היקרות של התפילה הזאת הוא בזה שמוזכר מטרתנו בעולמנו, וצורת הבקשה היא שנזכה לקיים את המטרה שלשמה באנו לעולם, ובאופן היותר נעלה. ומבואר שתפילה בצורה הזאת, לתכלית הזאת, יש לה יותר כח להתקבל, וער'ח סיון הוא יום מסוגל בתור זמן מתן תורה לתפילה מיוחדת כזאת.

וא'כ כל פרט בתפילה צריך להיות מכוון כלפי תכלית הבריאה, יוצא שכבוד הוא פרט בתכלית זו, וצ'ע.