עמוד 1 מתוך 1

ד' וה' בטביחת מסוכנת

פורסם: ד' מאי 23, 2018 11:39 am
על ידי לוי יצחק
יש לעיין האם חיוב דו"ה הוא דוקא באופן של פחת לבעלים או דהמחייב הוא על השחיטה והפיכתה מחיה לשחוטה ונפק"מ בטביחת בהמה מסוכנת הנוטה למות דהטביחה אינה פחת אדרבה היא תועלת לבעלים
באפיקי ים ח"א סי' כ"א אות י"ב משמע לכאורה דהחיוב הוא דוקא כשמזיק ע"י הטביחה כך יוצא פשוט מתוך דבריו עיי"ש מיהו לא מביא לזה הוכחה

Re: ד' וה' בטביחת מסוכנת

פורסם: ד' מאי 23, 2018 1:07 pm
על ידי קראקובער
לפי זה גם במכירה פטור למ"ד כל היכא דליתיה בטביחה ליתא במכירה.

Re: ד' וה' בטביחת מסוכנת

פורסם: ד' מאי 23, 2018 1:49 pm
על ידי טברייני
לוי יצחק כתב: דוקא באופן של פחת לבעלים או דהמחייב הוא על השחיטה והפיכתה מחיה לשחוטה


לא ראיתי דברי האפיקי ים שציינתם, ואינני מונח כעת בסוגיא
אך ברור לי שמחיר בהמה קודם שחיטה זול יותר מלאחר שחיטה, וא"כ מנלן לומר שחיוב התורה בטבח הוא בגוונא דפחת, והרבה יותר מסתבר שהמחייב הוא על שינוי מצבה מחיה למתה. ע"כ מהרהורי ליבי.

Re: ד' וה' בטביחת מסוכנת

פורסם: ד' מאי 23, 2018 4:52 pm
על ידי עושה חדשות
באפיק"י מבואר ההיפך.
ודאי שחיוב דו"ה יש גם במסוכנת, אבל הנידון שלו הוא כלפי חיוב קרן של תברא ושתייה.

Re: ד' וה' בטביחת מסוכנת

פורסם: א' מאי 27, 2018 11:02 am
על ידי לוי יצחק
טברייני כתב:
לוי יצחק כתב: דוקא באופן של פחת לבעלים או דהמחייב הוא על השחיטה והפיכתה מחיה לשחוטה


לא ראיתי דברי האפיקי ים שציינתם, ואינני מונח כעת בסוגיא
אך ברור לי שמחיר בהמה קודם שחיטה זול יותר מלאחר שחיטה, וא"כ מנלן לומר שחיוב התורה בטבח הוא בגוונא דפחת, והרבה יותר מסתבר שהמחייב הוא על שינוי מצבה מחיה למתה. ע"כ מהרהורי ליבי.

טברייני כתב "ברור לי שמחיר בהמה קודם שחיטה זול יותר מלאחר שחיטה"
אך הדבר אינו ברור כלל, ראשית בבהמה העומדת לרדיא ודאי שהחיה יקרה יותר. אך אפילו בעומדת לשחיטה הדבר תלוי בשוק של השחוטות
כמו כן כאשר הבעלים לא מעונינים כעת לשחוט השחיטה נחשבת כהפסד לדוגמא הם מעונינים שתגדל ותתפטם ואז תהיה שווה הרבה
המקרה היחיד שאינו הפסד הוא כאשר ברור בוודאות שגם הבעלים היו שוחטים וזהו בדיוק הציור של מסוכנת שבו אנו מסופקים

Re: ד' וה' בטביחת מסוכנת

פורסם: א' מאי 27, 2018 11:19 am
על ידי לוי יצחק
עושה חדשות כתב:באפיק"י מבואר ההיפך.
ודאי שחיוב דו"ה יש גם במסוכנת, אבל הנידון שלו הוא כלפי חיוב קרן של תברא ושתייה.

הרב "עושה חדשות" כתב וז"ל באפיק"י מבואר ההיפך עכ"ל
ולענ"ד עשה חדשות ולא זכיתי להבין היכן מצא כן באפיק"י
לשון האפיק"י ברורה ונצטט: דלא איתריב שליחות אלא לדבר עבירה של הטביחה דהוא מזיק ממון חבירו עכ"ל
קטע נוסף: ולדבר עבירה זו דמזיק ממון חבירו ע"י הטביחה הרי איתרבי שליחות עכ"ל
כמו כן כל הספק שלו מובן רק אם ננקוט דהנזק הוא המחייב כי אם ננקוט שהמחייב הוא עצם השחיטה א"כ הנזק שיש(כאשר יש) הוא דבר צדדי ודמי ממש לעשה שליח לטבוח בשבת.
כל המעיין בחילוק של האפק"י בין המיקרים יראה נכוחה דפשוט שהבין דיסוד החיוב בטביחה הוא הנזק