פורום אוצר החכמה

לכאורה בזמננו שיש אורות בבית, הדלקת נרות הוא שלא לצורך, וא"כ למה הוא מותר להעשות ביום טוב?
יישר כחך.

ולמה אתה לא שואל איך עושים ברכה בכל ערב שבת, בע״כ שזה לכבוד אע״פ ששרגא בטהרי מאי אהני ליה.
ובמדינה שלנו שהיא כמדינות עולם השלישי שיש הפסקות חשמל כל שני וחמישי זה בכלל לא קשה, רק במדינות מפותחות.

מלבב כתב:ולמה אתה לא שואל איך עושים ברכה בכל ערב שבת, בע״כ שזה לכבוד אע״פ ששרגא בטהרי מאי אהני ליה.
ובמדינה שלנו שהיא כמדינות עולם השלישי שיש הפסקות חשמל כל שני וחמישי זה בכלל לא קשה, רק במדינות מפותחות.

לא שאלתי על ערב שבת כי ברכה על מנהג בעיני הוא פחות חמור מהבערה ביום טוב.

מלבב כתב:ולמה אתה לא שואל איך עושים ברכה בכל ערב שבת, בע״כ שזה לכבוד אע״פ ששרגא בטהרי מאי אהני ליה.
ובמדינה שלנו שהיא כמדינות עולם השלישי שיש הפסקות חשמל כל שני וחמישי זה בכלל לא קשה, רק במדינות מפותחות.

איפה אתה גר שיש לך הפסקות חשמל של שני וחמישי?

בספריו שנערכו מהגרש"ז אוירבך - על הלכות יו"ט - יש הרבה (יחסית) על השאלה הזאת.

אוצר החכמה כתב:

מלבב כתב:ולמה אתה לא שואל איך עושים ברכה בכל ערב שבת, בע״כ שזה לכבוד אע״פ ששרגא בטהרי מאי אהני ליה.
ובמדינה שלנו שהיא כמדינות עולם השלישי שיש הפסקות חשמל כל שני וחמישי זה בכלל לא קשה, רק במדינות מפותחות.

איפה אתה גר שיש לך הפסקות חשמל של שני וחמישי?

במדינת ישראל

עומק הפשט כתב:

מלבב כתב:ולמה אתה לא שואל איך עושים ברכה בכל ערב שבת, בע״כ שזה לכבוד אע״פ ששרגא בטהרי מאי אהני ליה.
ובמדינה שלנו שהיא כמדינות עולם השלישי שיש הפסקות חשמל כל שני וחמישי זה בכלל לא קשה, רק במדינות מפותחות.

לא שאלתי על ערב שבת כי ברכה על מנהג בעיני הוא פחות חמור מהבערה ביום טוב.

לא הבנתי, מה זה משנה אם זה יותר חמור או פחות.
הרי מה שמברכים (מי שמברך) על הדלקת נרות בערב שבת גם כשיש אור חשמל זה מפני שמוכנים לעבור על איסור דרבנן של ברכה לבטלה. אלא משום שסוברים שכך צריך לעשות, ואין זו ברכה לבטלה.
לכן במקומך הייתי משיב ל'מלבב' אחרת: אכן, שאלתי היא גם על הדלקת נרות בערב שבת.

לעיקר העניין, נראה שהטעם העיקרי מדוע מדליקים נרות למרות שיש חשמל (הן ביום טוב, והן בערב שבת) - הוא משום שתמיד היו מדליקים. ומה אתה רוצה שיעשו עכשיו (שיש תאורת חשמל)? שיפסיקו להדליק נרות? מה אנחנו רפורמיים?
שיתחילו לעשות כל מיני חוכמות ותחבולות עם שעון שבת - זה לא תמיד מתאים. ומה תעשה אם שכחו לסדר שעון שבת? (בערב שבת זה פחות בעיה, כי אפשר להדליק חשמל ואחר כך נראות ולברך על הכל - אבל זה גם לא מתאים לעשות מזה הוראה גמורה - שמי שאין בידו לעשות כן - שלא יברך)

אחרי שברור זה המנהג הנכון, זה כבר פחות בעיה למצוא תירוצים הלכתיים מדוע הוא נכון ועל מה סומכים.
למשל ביום טוב. זה מחלוקת אם הבערה ביום טוב מותרת לגמרי. וגם כיון שאולי ניתן להגדיר את המנהג כמצווה של יום טוב, אז מותר לעשות מלאכה לצורך מצווה (זה אמנם לא כ"כ עוזר כאשר יום טוב חל בערב שבת. שאז צריך להדליק נרות שבת ביום טוב, ואין זו מצווה של יום טוב אלא של שבת). וגם כיון שיתכן שייפול החשמל. והגם שזה נדיר מאוד, אבל לא פחות נדיר מ'אורחים' (שענין זה מוריד מדאורייתא לדרבנן)

לנו האשכנזים זה יותר פשוט, שהרי אנחנו פוסקים שיש מצוות הדלקת הנרות גם ב"תוספת אורה", ותל"מ.

עזריאל ברגר כתב:לנו האשכנזים זה יותר פשוט, שהרי אנחנו פוסקים שיש מצוות הדלקת הנרות גם ב"תוספת אורה", ותל"מ.

לכאורה תוספת מזערית כזו אינה נחשבת כלל. (ובכל מקרה זה לא פותר את הבעיה של הדלקה ביום טוב שחלק בערב שבת).
הרי מן הסתם זה לא איזה גזירת הכתוב שמברכים על תוספת אורה. אלא בגלל שזה באמת מוסיף לאדם.
ואם אדם לא מרגיש כלל בין הדליקו עוד נר ללא הדליקו - זה מה זה הוסיף לו?

המדקדקים בערב שבת מכבים את החשמל לפני הברכה בגלל זה וביום טוב איה"נ יש להדליק בחדר שאין בו חשמל. (כך אני הק' נוהג)

קראקובער כתב:המדקדקים בערב שבת מכבים את החשמל לפני הברכה בגלל זה וביום טוב איה"נ יש להדליק בחדר שאין בו חשמל. (כך אני הק' נוהג)

כן, אבל השאלה המעניינת שנשאלה כאן היא - מדוע אין זו חובה גמורה מעיקר הדין? ומי שלא יכול לעשות את הפתרונות, שלא ידליק כלל, ועל כל פנים שלא יברך (בערב שבת).

לדעתי זה כן חובה גמורה אבל אתה צודק שמסתימת פוסקי דורנו לא משמע ככה.

(הטענה של הואיל בגלל הפסקת חשמל נסתר מדברי התוספת שבלא שכיח ל"א אחרת כל מבשל בשבת יפטור דחזי לחולה שיש בו סכנה)

מלבב כתב:

אוצר החכמה כתב:

מלבב כתב:ולמה אתה לא שואל איך עושים ברכה בכל ערב שבת, בע״כ שזה לכבוד אע״פ ששרגא בטהרי מאי אהני ליה.
ובמדינה שלנו שהיא כמדינות עולם השלישי שיש הפסקות חשמל כל שני וחמישי זה בכלל לא קשה, רק במדינות מפותחות.

איפה אתה גר שיש לך הפסקות חשמל של שני וחמישי?

במדינת ישראל

באיזה איזור כבודו גר. אני גר בירושלים. ואת הפסקות החשמל בשנה אפשר לספור על אצבעות יד אחת ולהשאר עם עודף.

כמובן שכל שני וחמישי זה על דרך גוזמא.
במדינות מפותחות יש הפסקות חשמל פעם בעשרים שנה.

אפשר לחשוב שגם במדינות מפותחות אין הפסקת חשמל לפעמים.

קראקובער כתב:אפשר לחשוב שגם במדינות מפותחות אין הפסקת חשמל לפעמים.

בטח שיש (לפני כמה חודשים הייתה נפילת חשמל בצרפת, והפסיקו לעבוד המון אתרים שישבו על השרתים של חברת אחסון OVH הצרפתית). הדברים לגבי הפסקות חשמל בישראל - מדינה של עולם השלישי, כמובן, נובעים משנאת המדינה ומרצון לגנות אותה בכל מה שאפשר ובמה שאי אפשר. זו גישה ידועה. לי זה רק התחדש כעת שהגישה הזו הולכת יחד עם זה שבשבת משתמשים בחשמל של חברת חשמל.

קראקובער כתב:(הטענה של הואיל בגלל הפסקת חשמל נסתר מדברי התוספת שבלא שכיח ל"א אחרת כל מבשל בשבת יפטור דחזי לחולה שיש בו סכנה)

ומיום טוב לשבת איך מבשלים? לא בגלל 'הואיל ומיקלעי ליה אורחים'? או שלדעתך אורחים לא צפויים יותר שכיחים מהפסקת חשמל?

ומתי בפעם אחרונה הגיע אליך אורח בהפתעה אם בכלל?! הפוסקים כבר כתבו שזה ל"ד והכוונה שהוא בעצמו יכול לאכול ג"כ.

ההסבר הזה, שאתה מביא בשם 'הפוסקים' הוא מוסכם?
ואיך הם מסבירים מדוע הגמרא הוצרכה להזכיר אורחים?
אני תמיד הבנתי שאכן ההיתר תלוי בדווקא באורחים. וזאת משתי סיבות:
א. לפעמים (או אפילו בדרך כלל) בן אדם יודע בבירור שלא יאכל היום (ביום טוב) את מה שהוא מכין לשבת.
ב. לפעמים בן אדם מכין כמות כזו שאין לו שום אפשרות טכנית לאכול אותה עד צאת היום טוב.

בדיוק בגלל הקושיא שלך שהיום אורחים לא שכיח, הידען 'עושה חדשות' פעם הביאו, אינני זוכר, בכל אופן לשיטתך שזה בדווקא מה ההיתר?

החושב כתב:
לעיקר העניין, נראה שהטעם העיקרי מדוע מדליקים נרות למרות שיש חשמל (הן ביום טוב, והן בערב שבת) - הוא משום שתמיד היו מדליקים. ומה אתה רוצה שיעשו עכשיו (שיש תאורת חשמל)? שיפסיקו להדליק נרות? מה אנחנו רפורמיים?

תמיד היו מדליקים נרות שבת כדי להאיר את הבית. אז מה אתה רוצה עכשיו שיתחילו להדליק נרות סתם ליופי? מה אנחנו רפורמיים?? ממציאים מצוה שחז"ל לא תיקנו ומברכים עליה "וציוונו"?
פשוט שאם לא מדליקים את החשמל בשעת ההדלקה, או שמכוונים מראש שעון שבת שיכבה החשמל, הרי הברכה היא לבטלה!