פורום אוצר החכמה

אומרים כן בשם ה"ברית יהודה" האם נכונה השמועה?

קצת קשה להבין את המשפט הזה, בשעה שכידוע רוב כלל ישראל נוהג להפך, והוא שכידוע רוב היהודים החרדים לדבר השם מקפידים שלא למכור לגוי חמץ בעין ו [ורק בבתי מסחר ומפעלים מקילים בזה מחמת הפסד מרובה], ואילו בהלואה בהיתר עיסקא מלבד מה שהסכימו עם זה כל גדולי הדורות [ וכידוע שרבים מהם אף השתמשו בכך כגון רבן של ישראל בעל החפץ חיים שכמסופר לווה עצמו בהיתר עיסקא] רוב כלל ישראל משתמש בהיתר עיסקא אף בהלואות בריבית דאוריתא, וכמעט שאין אחד שיכול לומר שאינו נזקק לזה [צא וברר אצל כל בעל דירה אם ניתן לקנות דירה בלא משכנתא] כך שחבל שוב ושוב להציג את ההיתר עיסקא כדבר מפוקפק, וידוע דבריו הנחרצים של מרן החזו"א על אותם המפקפקים בענין זה וז"ל העבודה הרצויה היא לשמור את דקדוק הדין וזו הדרך הנכונה שיבור לו האדם, ולא כאותן המפקפקים על היתר עיסקא ואומרים שזה נגד כונת התורה וכן בעשית פרוזבול , והשוכר ע"י שליח שלא לעבור בבל תלין וכיצו"ב" [וכידוע שהחזו"א אף ערך בעצמו היתר עיסקא לאנשים].
וכעת ראיתי מעשה מהרה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א, שפעם אחת בא אחד ממקורבי מרן זי"ע, וסיפר שהוא רוצה לקנות דירה ואין לו את הכסף הדרוש לכך. שאלו מרן זי"ע הרי אפשר ללוות מהבנק?, השיב האיש כי הלוואה מבנק כרוכה בחשש ריבית, וצריכים לסמוך על היתר עיסקא, אמר לו מרן זי"ע, הרי גם הסמ"ע סמך על היתר עיסקא.

אפשר עוד להאריך רבות על יחסם של כל גדולי הדורות לענין אך למותר הוא.

זה לא סותר בכלל, אין דנין אפשר משאי אפשר.

אני חושב שהוא התכוון על היתר עיקר בבנק שברור שהם לא מתכוונים לזה ברצינות, משא"כ במכירת חמץ שאם הגוי משלם על החמץ מה אכפת לו למכור, ולכן זה מועיל אפילו בחילונים.

לפותח האשכול
כלום ביררת על איזה 'היתר עיסקא' נאמר האימרה הזאת?
יש הרבה סוגים ואופנים האיך לעשות הית"ע, בנוסף לכמה הידורים שהופכים את הענין ללכתחילה שבלכתחילה

במבט ראשון נראה שהדברים נכונים. ויודעני שהיו מגדולי ישראל שנמנעו מלהשתמש בהיתר עיסקא כל עיקר ולאידך מכרו לגוי חמץ גמור.

[יש להעיר עוד שבמכירת חמץ אפילו אם היא לא כ"כ טובה, יש סברא חזקה בפוסקים שעצם גילוי הדעת שאדם מסלק את רצונו מהחמץ זה כבר מספיק ואכמ"ל].

מישהו כתב לי באישי

ר' א. קנה מוצר ולא ידע שהוא מהדברים שנמכרו במכירת חמץ, והוא רצה לחזור אותן להחנות, ובעל החנות לא רצה לקחת אותו בחזרה, אז הלך לשאול הרב בלוי ז"ל, והוא שאל אותו אם יש לו משכנתא על הדירה שלו. כשענה כן, הרב בלוי אמר שאין לך זכות להקפיד לא להנות על מכירת חמץ בחשבון של אחרים, כי המכירת חמץ הגרוע עדיף פי כמה מההיתר עיסקא.

שמעתי שכ''ק אדמו"ר מראחמסטריווקא שליט''א כשמסדר קידושין, הוא מתנה שיהיו 2 עדים שאין להם מינוס בבנק.
מאידך בחמץ שנמכר הוא מחמיר לעצמו ולא לאחרים.

זה יכול להיות משום שהמינוס בבנק מהווה בעיה ממונית ולכן זה יותר חשש פסול לעדות מאשר מי שאינו מחמיר בחשש חמץ

מה הכוונה בעיה ממונית, חשש גזל?

זה מה שהתכוונתי אבל זה לא בדיוק זה כי מי שעובר על איסור רבית הוא לא בדיוק גזלן וגם מי שעושה עברות שאינם ממוניות פסול לעדות
התכוונתי לומר שהסתמכות על היתרים קלושים בעניני ממונות היא יותר בעייתית מההסתמכות על היתרים קלושים באיסורים אחרים לענין פסול לעדות

זאת יכולה להיות סברא הגיונית כשמדובר על זה שנוטל את הריבית, ולא (כבעניננו) על זה שנותן אותה...

יש להעיר שההיתר למשכנתא הוא יותר מבוסס מאשר ההיתר למינוס. וה' יעזור שאכן נוכל לעמוד בזה ולא נצטרך להגיע להיתרים דחוקים.