פורום אוצר החכמה

בשבת האחרונה (פרשת במדבר), הקשבנו לקריאת התורה , שם נאמר שהלויים חנו סביב למשכן העדות , כל בית אב בצד שלו , כשמחנה ישראל מקיף את מחנם.
בשבת הבאה (פרשת נשֹא) נשמע את ציווי ה ' למשה לשלח מן המחנה כל טמא, וכפי שנמסר מסיני בעל פה - מי שטומאה יוצאת מגופו משתלח חוץ למחנה לויה.
עתה אמרו נא לי, היאך גרו הלויים במקום כזה ?

קושיא זו , איך שמשו הלויים מיטתם בתוך מחנה לויה שבעלי קרי משתלחין ממנו, ידועה על שם רבינו המשך חכמה. עיין בספרו פרשת במדבר. והגאון המצוין רש"ח דומב בהערותיו יד לחכמה אות ב' (עמ' י') ציין לדברי אחרונים רבים שעמדו מכבר בקושיא זו, וראשון להם הרשב"ץ בשו"ת ח"ג סי' קל"ז.

והנה הרשב"ץ שם אחר שהקשה קושיא זו כתב: ואם תמצא להם היתר אותו היתר בעצמו היה אפשר להמשיך לאהרן ובניו. עכ"ל. ולא ביאר איזה קושיא יש באהרן ובניו יותר. ואם תאמר משום שעבדו, אי משום הא לא קשיא דאפילו לגבי אהרן הכהן מנ"ל שהקריב מנחת חביתין שלו בכל יום (שהרי מנחת חביתין הבאה משל כה"ג יכול כהן הדיוט להביאה).


ושמעתי באומרים לי שיש בדברי חז"ל שאהרן הכהן הקריב כל ארבעים שנה בכל יום ואין לאחר חלק עמו (אולי מנחת חביתין?) אבל לע"ע לא מצאתי.

אכן כך נמצא בזוה"ק (אחרי מות דף ס ע"א): אלא בשעתא דקודשא בריך הוא יהב קטרת בוסמין לאהרן בעא דלא ישתמש ביה בחייוי בר נש אחרא, מ"ט בגין דאהרן אסגי שלמא בעלמא, א"ל קודשא בריך הוא את בעא לאסגאה שלמא בעלמא על ידך יסגי שלמא לעילא הא קטורת בוסמין יהא מסור בידך מכאן ולהלאה, ובחייך לא ישתמש ביה בר נש אחרא,

ומעתה יש להקשות, אהרן הכהן שלא פרש מאשתו איך שימש מיטתו הא לא יכל להקטיר כשהוא טבול יום?

וכבר הקשה קושיא זו ע"ד הזוהר הרחיד"א נחל קדומים (פרשת מצורע טו' טז') שם הביא דברי הריטב"א יומא ט"ו (עיין לקמן) וכתב: 'ובילדותי שמעתי משם הרב הגדול מהרח"א ז"ל דהזהר אמר דבחיי אהרן לא אשתמש בר נש בקטרת, והקשה דהיאך מקיים מצות עונה, ותי' ע"ד זה דאחר קטרת של בין הערבים היה מקיים עד כאן שמעתי, והיינו כדברי הריטב"א האמורים'.


ואלו דברי הריטב"א ביומא דף ט"ו גבי מפרישין כה"ג וכו,' והקשו בגמרא מביתו למה פירש וכו' וכתב הריטב"א: '...א"ת והלא בעל קרי אסור לעבוד עבודה עד שיעריב שמשו וכהן זה הוא היה עובד עבודה כל שבעה מקצת העבודות, כדאיתא בפרקין. וי"ל דלאחר תמיד של בין הערביים היה יכול לשמש מטתו ולטבול ולהעריב שמשו ולעבוד עבודה למחר ולא סוף דבר שיעשה כן אלא שיהא ראוי לכך כדי שיהא לו פת בסלו עכ"ל ע"ש.

כעין דבר זה כתב הרב ר"ר מרגליות באיזהו מקומן שהיתר בית אפל או ת"ח מאפיל היה משום שאוכלי חולין בטהרה שרצו שיהיה להם לעולם הערב שמש לפני אכילתם עשו כן
וזה יש ליישב קושיה ששאלו אותי פעם שרש"י בחומש שמות כותב שהקב"ה לא נגלה למשה אלא ביום והנה במעשה אהרן ומרים שדברו במשה נגלה הקב"ה עליהם ובקשו מים לטבול ולכאורה הרי טבלו מטומאתם לפנות בוקר (שכך היה להם לעשות כי בלילה לא נגלה עליהם ועד הבוקר כבר יהיו אחרי הטבילה לעולם) ורק היו טבולי יום ואפילו אם טבול יום הווה חסרון בגילוי שכינה הרי מים לא יעזרו להם.
ולפי הנ"ל יש לומר שהיה סמוך לשקיעה ועמדו לטבול קודם שקיעת החמה וקודם שטבלו נגלה הקב"ה עליהם פתאום.

זו אכן הקושיא הידועה של המג"א (אולי בשם השל"ה ונלאתי לחפש) איך אוכלי חולין על טהרת הקודש אכלו סעודה ג'. ועונתם אימתי מתקיימת.

בפרקי רבי אליעזר פרק מ"ד כותב הרד"ל באות י"ד, הלוים היו שרויין במחניהם בלא נשותיהם, ונשיהם באהליהם היו במחנה ישראל עכ"ל. ועפ"ז מתורץ קושיא הנ"ל.

מג"א סי' ר"פ: כתב הגאון בספר ברכת הזבח שאלני הרב מהר"ר יאסקי יצ"ו אב"ד דק"ק ואדיסליב מצינו לחכמים ראשונים שהיו אוכלין חוליהן על טהרת הקודש ומה היו אוכלין בשבת דע"כ היו טבולי יום אחר התשמיש ואסורין לאכול מה שנעשה עט"ק דטבול יום הוא שני וכו'

איש_ספר כתב:ושמעתי באומרים לי שיש בדברי חז"ל שאהרן הכהן הקריב כל ארבעים שנה בכל יום ואין לאחר חלק עמו (אולי מנחת חביתין?) אבל לע"ע לא מצאתי.

עי' משך חכמה פרשת אחרי מות עה"פ בזאת יבא אהרן בשם הספורנו ומש"כ הוא עפי"ז.

לכאורה מוכרח לומר כמ"ש הרד"ל שהיה להלוים אוהלים גם במחנה ישראל כנ"ל, דבלא"ה איפה דרו נשי הלוים בהיותם נדות ויולדות.

איש_ספר כתב:קושיא זו , איך שמשו הלויים מיטתם בתוך מחנה לויה שבעלי קרי משתלחין ממנו, ידועה על שם רבינו המשך חכמה. עיין בספרו פרשת במדבר. והגאון המצוין רש"ח דומב בהערותיו יד לחכמה אות ב' (עמ' י') ציין לדברי אחרונים רבים שעמדו מכבר בקושיא זו

אכן הרש"ח האריך הרבה מכל ההיבטים ואין הרבה להוסיף. רק דבר קטן אציין לאור המבואר במהדו' שוטשנטין לזבחים קיז הערה 8, שיש שני סוגי "מחנה לויה" שאינם בהכרח חופפים. א. מקום מגורי הלוויים ששימש גם כעיר מקלט. ב. מקום מחנה לויה לענין שילוח זבין ובעלי קריין, שלא בהכרח התגוררו שם לוויים ולא שימש כעיר מקלט. וכפי שבמשכן שילה כנראה לא שימש מקום ה"מחנה לויה" למגורי לוויים, ולא שימש כמקלט כמבואר בגמ' שם, וכעין זה במקדש היה הר הבית רק מקביל ל"מחנה לויה" לענין שילוח טמאים.
חילוק זה דומה ליישובו של המש"ח. אלא שצ"ע לדרך המש"ח, היכן היה המקלט במדבר, אם במגורי הלווים עם משפחותיהם או במחנה לויה המקודש. וצע"ע מדבריו לשמות כא יג שהמקלט תלוי בקדושת מחנה לויה.

בע"ק משתלח ממחנה לויה וא"כ שאלני היום ת"ח איך קיימו הלויים -והכהנים- מצו"ע, הלא מיד נעשו בע"ק ואסורים במחנה לויה?

בפרק אלו דברים למדנו כי בעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות, דאמר קרא 'זב' 'וכל זב' לרבות בעל קרי. וכן דרשו זאת מן האמור בבעל קרי 'ויצא אל מחוץ למחנה, לא יבא אל תוך המחנה'.
ונשאלת השאלה: כיצד אפוא חיו הלוים במדבר עם נשותיהם?

בספר אמרי בינה נחמני בחלק אמרי נועם סוף פר' כי תצא הקשה כן
ותירץ שהיו להם מחילות שלא נתקדשו

שברי לוחות כתב:בספר אמרי בינה נחמני בחלק אמרי נועם סוף פר' כי תצא הקשה כן
ותירץ שהיו להם מחילות שלא נתקדשו

בכל החניות שחנו חפרו מחילות?

ראה עוד בקושיא זו
משך חכמה ר"פ במדבר
אהל יעקב טולידאנו פרשת נשא ד"ה צו את בני ישראל, ובספרו ברית יעקב סוטה כ:

ע"ע בתשב"ץ, ח"ג סי' קלז.

היה על זה פעם אשכול, כמדומני

מצאתי
viewtopic.php?f=7&t=247&p=37850&hilit=%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%94#p37850

יש בזה אריכות דברים בתורת זאב (הרב צ'ציק) מיניה ומר' משה מרדכי שלזינגר, ע"ש. ועי' נצי"ב יומא ו. ובקובץ בית אהרון וישראל (קובץ נ"ד אב-אלול תשנ"ד). מנחת חינוך במצות עשה שס"ג אי יש איסור להיטמאות בפנים. ועי' פני יהושע בהשמטות לסוף יומא מש"כ בזה. ומשך חכמה המוזכר לעיל.

אולי אהלי שבט לוי היו על גבול מחנה לויה, ופתחיהם לחוץ?

כדאי רק לציין את התירוץ המחודש שבאשכול אליו הופנה, שכתב הרד"ל בפרדר"א שהיה להם אוהלים במחנה ישראל, ורק כשהיו טהורים ישבו במחנה לויה.

הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר 'חבצלת השרון' ומכנה אותו אחד מן האחרונים.

שברי לוחות כתב:בספר אמרי בינה נחמני בחלק אמרי נועם סוף פר' כי תצא הקשה כן
ותירץ שהיו להם מחילות שלא נתקדשו

לכאורה, זה על פי דברי תוס' ביומא ו' גבי פרישת כהן גדול מאשתו, שתוס' מבאר את השאלה של הגמרא, כיצד יכול לשהות שם עם אשתו? ותירץ במחילות שלא נתקדשו.
ואמנם, צריך לי עיון, האם זה איירי דווקא במחילות שפתחיהן למחנה ישראל, וסתומות מצד הר הבית? (כי תוס' לא פירש, רק סתם דאיירי במחילות).

גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר '"......."ומכנה אותו אחד מן האחרונים.

אילו אתה היית מחבר הספר היית שמח במקום לצחוק !, ואהבת ל... כמוך

ובפרט שכידוע מחבר הספר הנפלא הנ''ל [אשר זכיתי היום בבוקר לראות זיו פניו הטהורים] הוא ידוע במדת הפלגת עינו הטובה, ובפרט בדברי תורה.

גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר 'חבצלת השרון' ומכנה אותו אחד מן האחרונים.

אחד הכללים של עריכת מיתבתא היא להביא ממחברי זמנינו רק במקום שיש להם תרומה חשובה לנידון ולא בכל הערה, ולא להזכירם בשמם אלא לכנותם בתואר אחרונים. (ולכאורה זה קצת לא הוגן).

לענין כתב:ובפרט שכידוע מחבר הספר הנפלא הנ''ל [אשר זכיתי היום בבוקר לראות זיו פניו הטהורים] הוא ידוע במדת הפלגת עינו הטובה, ובפרט בדברי תורה.

האם שייך לדעת שמו?

דנני כתב:

גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר '"......."ומכנה אותו אחד מן האחרונים.

אילו אתה היית מחבר הספר היית שמח במקום לצחוק !, ואהבת ל... כמוך

הצחוק הוא מהעורכים של עוז והדר.

קושטא כתב:

לענין כתב:ובפרט שכידוע מחבר הספר הנפלא הנ''ל [אשר זכיתי היום בבוקר לראות זיו פניו הטהורים] הוא ידוע במדת הפלגת עינו הטובה, ובפרט בדברי תורה.

האם שייך לדעת שמו?

ר' מרדכי קרליבך.

ידוע דברי האבן עזרא שפירש את הפסוק בבמדבר (ד' ב' - וישלחו מן המחנה) דעל פי פשוטו לא יצא בעל קרי מחוץ למחנה.
וז"ל: "כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש - אלה הם מטומאת שבעה והם מטמאים אחרים, על כן לא יצא בעל קרי מחוץ למחנה" (יעו"ש עוד, שמבדיל בין מחנה מלחמה דארון ביניהם למחנה ישראל).

אכן בחז"ל מפורש לא כך,
אבל אפשר אולי לומר דדברי חז"ל הם מכח דרשה, ודרשה זו לעתיד ניתנה - להר הבית, דהוא הנפק"מ לדורות.

מה אומרים הרבנים?

עושה חיל כתב:אבל אפשר אולי לומר דדברי חז"ל הם מכח דרשה, ודרשה זו לעתיד ניתנה - להר הבית, דהוא הנפק"מ לדורות.

מה אומרים הרבנים?

לא להר הבית בלבד אלא גם לשילה.
נר' שההלכה נתחדשה בפר' כי תצא.

להעיר ממש"כ בהעמק דבר (במדבר פרק ה' פסוק ד') שפרשת 'וישלחו מן המחנה' התפרש בדור המדבר באופן שונה מלדורות.

ישא ברכה כתב:

גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר 'חבצלת השרון' ומכנה אותו אחד מן האחרונים.

אחד הכללים של עריכת מיתבתא היא להביא ממחברי זמנינו רק במקום שיש להם תרומה חשובה לנידון ולא בכל הערה, ולא להזכירם בשמם אלא לכנותם בתואר אחרונים. (ולכאורה זה קצת לא הוגן).

אין להם ברירה.
התורמים הסטמריים שלהם, יעקמו אפם על רוב שמות המחברים ב100 שנה האחרונות , מי בגלל שהוא אגודיסט ר"ל ומי גרוע מכך...

היות ומכספם שניתן בלב רחב ובנפש חפיצה כולנו נהנים, מתחשבים בהם כנ"ל.
ובה דברי התורה עצמם לא נגרעים

המש"ח תחילת פר' במדבר כותב שאהלי הלוים נשיהם וטפם ורכושם היה באלפיים אמה שבין המשכן חניית השבטים.
ומחנה לויה שבו חנו הלויים הוא רק סביבות המשכן ממש. והוכחתו שהרי מחנה לויים אסור בבעל קרי, ואיך יתכן שחיו עם נשותיהם במחנה לויה.

ולפ"ז צריך לומר ששבט לוי נחלק למשמרות שבהם יש כמה שומרים סביב לג' רוחות המשכן שהוא מנחה לויה, אבל כל השבט שכן במחנה שבין מחנה לויה למחנה ישראל, וקדושתו כמחנה ישראל. ויותר מכך צ"ל, דבצד מזרח שכנו משה ואהרן ובניו, גם אהרן ובניו היו במשמרות שהרי לא פירשו מד"א כמו שאמרה מרים. ואף משה אפשר היה במשמרת אבל אהלו משפחתו ורכושו, נתון באלפיים אמה, שהרי לא ידעו שפירש עד שאמרה צפורה אוי להם לנשותיהם של אלו (כשנאספו ע' זקנים לנבואה).

אלא שיש להבין הרי רש"י פירש (במ' ב ב) על הפסוק מנגד לאהל מועד יחנו: "מרחוק מיל, כמו שנאמר ביהושע אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה, שיוכלו לבא בשבת, משה ואהרן ובניו והלוים חונים בסמוך לו". עכ"ל.
ולכאו' אם מחנה הלוים בין המחנות ובין אהל מועד, אפשר יותר ממיל שהרי יש דיורים באמצע. ואולי לצד משה ואהרן ובניו היה רק מעט אהלים וההולך אל משה באלכסון רחוק אלפיים אמה גם מאהליהם. וצ"ע.

קו ירוק כתב:המש"ח תחילת פר' במדבר כותב שאהלי הלוים נשיהם וטפם ורכושם היה באלפיים אמה שבין המשכן חניית השבטים.
ומחנה לויה שבו חנו הלויים הוא רק סביבות המשכן ממש. והוכחתו שהרי מחנה לויים אסור בבעל קרי, ואיך יתכן שחיו עם נשותיהם במחנה לויה.

ולפ"ז צריך לומר ששבט לוי נחלק למשמרות שבהם יש כמה שומרים סביב לג' רוחות המשכן שהוא מנחה לויה, אבל כל השבט שכן במחנה שבין מחנה לויה למחנה ישראל, וקדושתו כמחנה ישראל. ויותר מכך צ"ל, דבצד מזרח שכנו משה ואהרן ובניו, גם אהרן ובניו היו במשמרות שהרי לא פירשו מד"א כמו שאמרה מרים. ואף משה אפשר היה במשמרת אבל דם היה אהל משפחתו ורכושו, נתון באלפיים אמה, שהרי לא ידעו שפירש עד שאמרה צפורה אוי להם לנשותיהם של אלו (כשנאספו ע' זקנים לנבואה).

אלא שיש להבין הרי רש"י פירש (במ' ב ב) על הפסוק מנגד לאהל מועד יחנו: "מרחוק מיל, כמו שנאמר ביהושע אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה, שיוכלו לבא בשבת, משה ואהרן ובניו והלוים חונים בסמוך לו". עכ"ל.
ולכאו' אם מחנה הלוים בין המחנות ובין אהל מועד, אפשר יותר ממיל שהרי יש דיורים באמצע. ואולי לצד משה ואהרן ובניו היה רק מעט אהלים וההולך אל משה באלכסון רחוק אלפיים אמה גם מאהליהם. וצ"ע.

העברתי לאשכול שדן בזה.

גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר 'חבצלת השרון' ומכנה אותו אחד מן האחרונים.

אינעי יודע אם שייך לכאן. אך שמעתי מרב מובהק (איני יודע אם מתיר לפרסם שמו) שכל פעם שהמשנ''ב מזכיר אחד מן האחרונים כוונתו להגר''ז, ולא הזכיר שמו לפי שחולק עליו. למשל בבה''ל סי' שמ

לכשיבקע כתב:אינעי יודע אם שייך לכאן. אך שמעתי מרב מובהק (איני יודע אם מתיר לפרסם שמו) שכל פעם שהמשנ''ב מזכיר אחד מן האחרונים כוונתו להגר''ז, ולא הזכיר שמו לפי שחולק עליו. למשל בבה''ל סי' שמ

לא שייך לכאן וכבר נכב"ב

סעדיה כתב:

עושה חיל כתב:אבל אפשר אולי לומר דדברי חז"ל הם מכח דרשה, ודרשה זו לעתיד ניתנה - להר הבית, דהוא הנפק"מ לדורות.

מה אומרים הרבנים?

לא להר הבית בלבד אלא גם לשילה.
נר' שההלכה נתחדשה בפר' כי תצא.

להעיר ממש"כ בהעמק דבר (במדבר פרק ה' פסוק ד') שפרשת 'וישלחו מן המחנה' התפרש בדור המדבר באופן שונה מלדורות.

פשוט לכאורה שלפיי הנצי"ב זו התשובה על שאלת האשכול.

דנני כתב:

גימפעל כתב:הצחיק אותי כשהצצתי לראות בילקוט ביאורים של 'מתיבתא' (בפסחים סז ע"ב) לראות האם נגעו בשאלה זו, מצאתי שהוא מצטט לשון של ספר '"......."ומכנה אותו אחד מן האחרונים.

אילו אתה היית מחבר הספר היית שמח במקום לצחוק !, ואהבת ל... כמוך

כמדומני שאת בעל החבצלת השרון צריך לכנות אחד מגדולי האחרונים ,אחד מבעלי המחדשים המבריקים ביותר בדורינו ,אין מוצאים בו רבב או מקום לחלוק עליו וגם אינו משאיר מקום לעוד צדדים בצלחת ,ישר כמו סרגל עם הלומדות הכי בריאה ,חבל שאינו כותב גם ספרי הלכה .
נדיר למצוא היקף כה גדול עם הסברה קולחת והבנה כה ברורה !