פורום אוצר החכמה

מזה זמן שאני מסתובב בהרגשה, שכל מקום שמוזכר בחז"ל 'אחרים' - פירושו 'נכרים'.
(כגון: 'אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה'. 'אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים' ועוד הרבה...).

האם יש מי שכתב בזה?

מחיפוש מהיר - לאו דווקא.

מָרוֹקַאִי זן חזו''א כתב:מזה זמן שאני מסתובב בהרגשה, שכל מקום שמוזכר בחז"ל 'אחרים' - פירושו 'נכרים'.
(כגון: 'אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה'. 'אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים' ועוד הרבה...).

האם יש מי שכתב בזה?

יעויין בדברי הרה"ג א"ר זייני בספרו ארץ חמדתנו

מפורש ברש"י ראש השנה כד ב' שאחרים הינו גויים, והגריח"ס שליט"א בספריו האריך בזה ראה בשובי השולמית ח"ב עמ' נג טור א', ובס' שם בצלאל עמ' קעו ועוד

יש "אחרים" שהיינו רבי מאיר
יש "אשה רשות אחרים עליה".
כל דבר לפי ענינו.

כדכד כתב:יש "אחרים" שהיינו רבי מאיר
יש "אשה רשות אחרים עליה".
כל דבר לפי ענינו.

ומדוע קראו לר"מ 'אחרים' ולא שם אחר...?

עיין בסוף הוריות

לגבי קריאת ר"מ בשם 'אחרים' - ראה בקובץ המצורף ובמיוחד בהערה 21.

לגבי העובדה שנכרים מכונים בשם 'אחרים' (להבדיל כו') - להעיר מבראשית רבה פכ"ג, ה. פנ"א, ח. עבודת הקודש חלק ד סוף פי"ד.

ולהעיר מ'הגדה של פסח': אני הוא ולא אחר. ויש בזה כמה פירושים.

בבלי77 כתב:מפורש ברש"י ראש השנה כד ב' שאחרים הינו גויים, והגריח"ס שליט"א בספריו האריך בזה ראה בשובי השולמית ח"ב עמ' נג טור א', ובס' שם בצלאל עמ' קעו ועוד

יש"כ.



הרב היח"ס שליט"א מציין שם לספר בית האוצר למהר"י ענגל שהאריך בזה.