פורום אוצר החכמה

ידוע הגמרא שבקשו חכמים לגנוז ספר יחזקאל מפני שדבריו סותרין לדברי תורה ומפני מה לא גנזוהו מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, והסתירה שכתוב וכל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים כהנים הוא דלא יאכלו הא ישראל אכלי וכו' רבינא אמר כהנים איצטריך ליה ס"ד אמינא הואיל ואשתרי מליקה לגבייהו תשתרי נמי נבילה וטרפה קמ"ל ורש"י בשבת פירש 'דמשום דאשתרי מליקה בחטאת העוף גבייהו הוצרך להזהירם על מליקת חולין שהיא נבילה'

וח"א העיר איך יתכן מליקה בבהמה ?

נ.ב. היות שזה סוף אלפיים תוהו - הודעה 2000 (עיין סנהדרין (כו)תושיה דברים של תוהו הכוונה לד"ת) אמרתי שגם אם יש הודעות שסותרין לד"ת אל תמהר לחרוץ דיני כי לפחות סופו דברי תורה..

אגב שהתחדש איסור בעוף, בהמה כדי נסבה יחזקאל.

ס"ד אמינא דהואיל ואישתרי מליקה בעוף, הרי שאין אצלם איסור נבילה כלל לא בעוף ולא בבהמה,
ולזה הוצרך לאסור להם נבילה. אלא שתוכל להקשות שיאסור בעוף וממילא נדע בהמה, ולזה נאמר בפשטות דאגב אורחא נקיט, או אפשר שהבהמות מצויים אצל הכהנים לאכול מבשר הקרבנות

לכן הביא קראקובער את לשון רש"י שמשמע שפירש שלא הי הוו"א להתיר נבילה. אלא רק מליקה בחולין.

מענין לענין. בפרשת אמור כתיב גבי כהנים "נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה". ופירש הרשב"ם אע"פ שמליקת העוף הותרה להם שדומה לנבלה. עכ"ל. ואם כך הוא פירוש פשט הפסוק א"כ מה ראו חכמים בעיה בפסוק שביחזקאל?
וגם לפירוש רש"י שמדבר על טומאת נבלת עוף טהור, א"כ גם בקרא דיחזקאל נפרש כך (אע"פ ששם לא כתוב לטמאה בה).

אוצר החכמה כתב:לכן הביא קראקובער את לשון רש"י שמשמע שפירש שלא הי הוו"א להתיר נבילה. אלא רק מליקה בחולין.

צודק
לא הבחנתי

אוצר החכמה כתב:אגב שהתחדש איסור בעוף, בהמה כדי נסבה יחזקאל.

וכעי"ז כתבו התוס' בחולין דף כ סוף ע"א:
וְהָא דִּנְקַט בְּהַתְּכֵלֶת גַּבֵּי 'נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים', דְּאִצְטְרִיךְ, סד"א הוֹאִיל וְאִשְׁתְּרַי מְלִיקָה גַּבַּיְיהוּ אִשְׁתְּרַי נַמֵּי נְבֵלָה; נְבֵלָה לָאו דַּוְקָא, דִּנְבֵלָה לָא הָוְיָא ... אֶלָּא כְּלוֹמַר טְרֵפָה, וּקְרָא נְקַט 'נְבֵלָה' אַגַּב 'טְרֵפָה':