פורום אוצר החכמה

איתא בחז"ל ש"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" . והיינו, שהקב"ה משלם השכר על המצוות בעולם הבא ולא בעולם הזה.

וידועה קושיית העולם, והרי איכא מצוה שלא להלין שכר פועל, שנאמר "לא תלין פעולת שכיר" - והכיצד, א"כ, הקב"ה נותן את השכר רק בעולם הבא, ולא בעולם הזה?

וראיתי מביאים משם הגאון החתם סופר זצ"ל, שהעולם הזה דומה בעיני הקב"ה כיום אחד ארוך שסופו בעולם הבא.
ונמצא, שאכן הקב"ה מביא השכר בסיומו של היום, וכך לא עבר על ביומו תתן שכרו!

והגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל מביא תירוץ נוסף:
הנה, נפסק להלכה בשו"ע : "האומר לשלוחו: צא ושכור לי פועלים, ושכרם ואמר להם שכרכם על בעל הבית, אין שום אחד מהם עובר על בל תלין" . ומשמעות הלכה זו, שבעל הבית השוכר פועלים ע"י שליח - אינו עובר "בלא תלין פעלת שכיר"
וא"כ, הקב"ה מסר את התורה ע"י משה רבנו במעמד הר סיני, והלכך אין כאן איסור בל תלין, שהרי ציווי התורה נצטווה עם שליח!

והגאון החיד"א כתב לתרץ : כיון שאנחנו מחויבים לעבוד את הקב"ה כעבדים, ממילא הקב"ה לא חייב לנו מאומה, והשכר שהוא נותן הרי הוא כפרס עבורנו.
"ואם כן ליכא בל תלין אלא היכא דבעל הדין חייב בשכר, ואנן בדידין לא מיקרי שכר אלא פרס, ואם כן לא שייך בל תלין".

בקשתי שלוחה שלמי שיש תשובה נוספת ישלח נא!

סליחה. הכותרת טעות צ"ל: האם הקב"ה(כביכול) עובר על ביומו תתן שכרו? שגיאות מי יבין...

אם הודעתך ראשונה באשכול אתה יכול לערוך את הכותרת וזו תהיה כותרת האשכול.

אלישר כתב: והגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל מביא תירוץ נוסף:
הנה, נפסק להלכה בשו"ע : "האומר לשלוחו: צא ושכור לי פועלים, ושכרם ואמר להם שכרכם על בעל הבית, אין שום אחד מהם עובר על בל תלין" . ומשמעות הלכה זו, שבעל הבית השוכר פועלים ע"י שליח - אינו עובר "בלא תלין פעלת שכיר"
וא"כ, הקב"ה מסר את התורה ע"י משה רבנו במעמד הר סיני, והלכך אין כאן איסור בל תלין, שהרי ציווי התורה נצטווה עם שליח!

תירוץ זה כתבו הרבה מפרשים, ראה חנוכת התורה פ' יתרו אות פד, מאמר אברהם (פיורדא תקיז) פ' ראה, נחל קדומים פ' ואתחנן ד"ה אנכי ה', חומת אנך פ' ראה אות ב, ישמח משה פ' תרומה ד"ה ויקחו, הב' ופ' מטות ד"ה ונ"ל, בת עין פ' ראה ד"ה א"י ראה בשם אביו. וע"ע פני דוד פ' ראה, ואוהב שלום (קמינקא) פ' ראה.

כותב כתב:

אלישר כתב: והגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל מביא תירוץ נוסף:
הנה, נפסק להלכה בשו"ע : "האומר לשלוחו: צא ושכור לי פועלים, ושכרם ואמר להם שכרכם על בעל הבית, אין שום אחד מהם עובר על בל תלין" . ומשמעות הלכה זו, שבעל הבית השוכר פועלים ע"י שליח - אינו עובר "בלא תלין פעלת שכיר"
וא"כ, הקב"ה מסר את התורה ע"י משה רבנו במעמד הר סיני, והלכך אין כאן איסור בל תלין, שהרי ציווי התורה נצטווה עם שליח!

תירוץ זה כתבו הרבה מפרשים, ראה חנוכת התורה פ' יתרו אות פד, מאמר אברהם (פיורדא תקיז) פ' ראה, נחל קדומים פ' ואתחנן ד"ה אנכי ה', חומת אנך פ' ראה אות ב, ישמח משה פ' תרומה ד"ה ויקחו, הב' ופ' מטות ד"ה ונ"ל, בת עין פ' ראה ד"ה א"י ראה בשם אביו. וע"ע פני דוד פ' ראה, ואוהב שלום (קמינקא) פ' ראה.

אם כן על אנכי ולא יהיה לך אשר מפי הגבורה שמענו, יש ליתן שכר בהאי עלמא?
כמדומני שמקשים כן.

עי' מאמר אברהם שם שכתב כן, הובא דבריו בס' ילקוט האורים פ' ראה, יעו"ש.

כותב כתב:עי' מאמר אברהם שם שכתב כן, הובא דבריו בס' ילקוט האורים פ' ראה, יעו"ש.

אכן, דאס האב איך געמיינט.

זהו פירוש מה שאז"ל ישראל ניזונין בזכות האמונה