פורום אוצר החכמה

אדם סיים בערבית של מוצ"ש 'ויהי נועם' והציבור כעת ב'עלינו לשבח', מה יעשה?

א.ימשיך כסדר 'ואתה קדוש'

ב.יאמר עלינו לשבח עם הציבור

ג.יאמר 'ואתה קדוש' בעמידה (כביכול אומר עם הציבור 'עלינו לשבח')

??

ראה מש"כ בוישב הים ח"א ס"ה.

כמדומני שיש ענין להגיד עלינו בציבור, ואח"כ לחזור ולהמשיך היכן שאוחזים.
אני צודק??

המשנ"ב מביא על ההלכה לומר ק"ש עם הציבור שגם לומר עלינו ותהלה לדוד עם הצבור
בספרי מלקטים של זמננו הביאו מפוסקי דורנו הדרכות אחרות למעשה

מה שנכון נכון כתב:ראה מש"כ בוישב הים ח"א ס"ה.

לא הצלחתי לע"ע לעיין שם
מישהו מהחברים יוכל להעלות/לחילופין לכתוב מה מסקנתו שם?

זכור לי מהעבר, שאין חיוב לומר 'עלינו' עם הציבור כשאוחז באמצע תפילתו, אלא חייב רק כשאינו באמצע תפילה וכולם אומרים דאין זה נאה שכולם משבחים והוא שותק.

יאיר כתב:

מה שנכון נכון כתב:ראה מש"כ בוישב הים ח"א ס"ה.

לא הצלחתי לע"ע לעיין שם
מישהו מהחברים יוכל להעלות/לחילופין לכתוב מה מסקנתו שם?

ודון מינה.

יישר כח גדול!

מה שנכון נכון כתב:

יאיר כתב:

מה שנכון נכון כתב:ראה מש"כ בוישב הים ח"א ס"ה.

לא הצלחתי לע"ע לעיין שם
מישהו מהחברים יוכל להעלות/לחילופין לכתוב מה מסקנתו שם?

וישב.PDF

ודון מינה.

אבל לא כולם מסכימים עמו.

יש מכתב מהרבי מליובאוויטש, אינני זוכר בבירור אם כתב אותו לגבי לדוד ה' אורי או לגבי ספירת העומר, שאמנם למנהגנו אומרים אותם לפני עלינו, אבל המתפלל בציבור שאומרים קודם עלינו ואח"כ לדוד אורי או ספירת העומר - יאמר כפי סדר הציבור, כדי לומר עלינו לשבח עם הציבור.

עזריאל ברגר כתב:יש מכתב מהרבי מליובאוויטש

נד' באגרות־קדשו חי"ט ע' תל (ומיירי, אכן, גבי לדוד ה' אורי).

וראה 'שלחן מנחם' ח"א ריש ע' ערב:

מענה על השאלה: כשמתפלל במנין המתפללים בנוסח אשכנז, ואומרים 'עלינו' קודם 'שיר של יום' - ובנוסח האריז''ל אומרים אותו אחרי 'קטורת'; והא קיי"ל שצריך לומר 'עלינו' עם הציבור, וא"כ - האם עליו לומר ב' פעמים 'עלינו', ועד היכן עליו לומר בפעם הראשונה?
עלינו - יאמרוֹ בסיום כל התפלה, כמבואר בכתבי האריז"ל, וגם יצטרף ויאמרו כשהציבור אומרו כמבואר [ . . ]. ובב' הפעמים יאמרו כולו.
(ממכתב י''ב אלול תשי"ז)

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש מכתב מהרבי מליובאוויטש

נד' באגרות־קדשו חי"ט ע' תל (ומיירי, אכן, גבי לדוד ה' אורי).

וראה 'שלחן מנחם' ח"א ריש ע' ערב:

מענה על השאלה: כשמתפלל במנין המתפללים בנוסח אשכנז, ואומרים 'עלינו' קודם 'שיר של יום' - ובנוסח האריז''ל אומרים אותו אחרי 'קטורת'; והא קיי"ל שצריך לומר 'עלינו' עם הציבור, וא"כ - האם עליו לומר ב' פעמים 'עלינו', ועד היכן עליו לומר בפעם הראשונה?
עלינו - יאמרוֹ בסיום כל התפלה, כמבואר בכתבי האריז"ל, וגם יצטרף ויאמרו כשהציבור אומרו כמבואר [ . . ]. ובב' הפעמים יאמרו כולו.
(ממכתב י''ב אלול תשי"ז)

יישר כח. המובא משולחן מנחם - אינו פתוח לכולם, אז צירפתי את העמוד המדובר.

ומפשטות הלשון "יאמרו כולו" - משמע שיאמר גם "ועל כן נקווה" (שהוא נכלל ב"עלינו" בלשון הדיבור, וכפי שכתוב בסידורים רבים לומר "עלינו וקדיש יתום" בסיום תפילות מסוימות, וכולם מבינים שזה לפחות עד "ה' אחד ושמו אחד"), ודלא כמי שאמר שמספיק לומר רק עד "ועל הארץ מתחת אין עוד".

אכן כן (ודלא כהשמועה והסברא הנז' בכמה מקבצי ה'הערות').

עזריאל ברגר כתב:ומפשטות הלשון "יאמרו כולו" - משמע שיאמר גם "ועל כן נקווה" (שהוא נכלל ב"עלינו" בלשון הדיבור, וכפי שכתוב בסידורים רבים לומר "עלינו וקדיש יתום" בסיום תפילות מסוימות, וכולם מבינים שזה לפחות עד "ה' אחד ושמו אחד"), ודלא כמי שאמר שמספיק לומר רק עד "ועל הארץ מתחת אין עוד".

האם יש למישהו מקורות לכאן או לכאן בשאלה זו של אמירת עלינו עם הציבור - כמה צריך לומר?

אתמול התפללתי שחרית בפא"י [לראשונה מזה כמה וכמה שנים] ולפי הכלל שם שהנוסח נקבע בהתאם לחזן התפללו בנוסח אשכנז, אבל סיימו בעלינו אחרי שיר של יום ופיטום הקטורת, לשאלתי השיבו שזו הוראה של רב בית הכנסת, הרב אברהם רובין שליט"א [מההכשרים], והורה כן משום שסיום לא אחיד עלול לבלבל את המתפללים, דומה שהוראה זו פותרת את הבעיה שהועלתה כאן.

וכי אדם לא יכול להאריך בתפילתו מקודם כך שהציבור יגיעו לעלינו לפניו?