עמוד 1 מתוך 1

מרתק

פורסם: ג' פברואר 22, 2011 10:17 pm
על ידי אלישר
הגמ' במסכת תענית מספרת: מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.

נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר , אמר לו: "שלום עליך רבי". ולא החזיר לו. אמר לו (רבי אליעזר) "ריקה כמה מכוער אותו האיש - שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?" אמר לו: "איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית"...

כיון שידע (רבי אליעזר) בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו "נענתי לך, מחול לי". אמר לו (אותו האיש) "איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני, ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית!
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: "שלום עליך רבי רבי, מורי מורי" אמר להם: "למי אתם קורין רבי רבי?" אמרו לו: "לזה שמטייל אחריך". אמר להם (אותו האיש): "אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל" אמרו לו: "מפני מה?" אמר להם: "כך וכך עשה לי". אמרו לו: "אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא". אמר להם: "בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן".
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות".

והנה, בהגהות היעב"ץ כתב , שיש לדון את רבי אליעזר ברבי שמעון לכף זכות ע"כ שלא החזיר שלום לאותו איש - דכיון שהיה אותו איש מכוער ביותר, חשש רבי אליעזר שהוא שד.
וקיי"ל במסכת מגילה דף ג ע"א, שאסור לתת שלום לשדים, ורבי אליעזר שחשב ששד הוא - לא החזיר לו שלום.

ודברי היעב"ץ צריכים קצת ביאור:
הרי הגמרא הביאה מעשה זה בכדי ללמדנו מוסר ולאלפנו בינה, שגם אדם גדול כרבי אליעזר ברבי שמעון יכול לטעות ולהגיע לגבהות לב - וא"כ מה מקום יש לדונו לכף זכות אם הגמ' עצמה אמרה שכל מה שהגיע לכך הוא משום שהיתה דעתו גסה עליו?

Re: מרתק

פורסם: ג' פברואר 22, 2011 10:22 pm
על ידי יאיר
viewtopic.php?f=7&t=2566&p=18450&hilit=18450#p18428

[גם כאן כדאי לך לערוך את הכותרת ולכתוב את הנושא המסויים..אחרת היא תיערך ע"י העורך - ברוך הבא לפורום הקדוש ברשת!].

Re: מרתק

פורסם: ה' פברואר 24, 2011 12:14 am
על ידי דראל
לכאורה, בקינה הנאמרת בתשעה באב נאמר: "יופיך לשדים". לאמר, דווקא יתר יופי מחשיד, ולא חסרונו.

Re: מרתק

פורסם: ש' פברואר 26, 2011 10:03 pm
על ידי זקן ששכח
דראל כתב:לכאורה, בקינה הנאמרת בתשעה באב נאמר: "יופיך לשדים". לאמר, דווקא יתר יופי מחשיד, ולא חסרונו.

לכאורה תמוה, הלא אמרה הגמ' בברכות שאין האדם רואה שדים כדי שלא תיטרף דעתו מרוב פחד, ואילו היתה דמותם כאדם יפה תואר - למה יפחד האדם בראותם. ולכאורה ראיה מכאן לדברי היעב"ץ, שאדם הרואה מישהו בעל פנים מכוערות יש יותר סבירות לפחד מאשר היפוך.

Re: מרתק

פורסם: א' פברואר 27, 2011 2:10 pm
על ידי חנבין
זקן ששכח כתב:לכאורה תמוה, הלא אמרה הגמ' בברכות שאין האדם רואה שדים כדי שלא תיטרף דעתו מרוב פחד, ואילו היתה דמותם כאדם יפה תואר - למה יפחד האדם בראותם. ולכאורה ראיה מכאן לדברי היעב"ץ, שאדם הרואה מישהו בעל פנים מכוערות יש יותר סבירות לפחד מאשר היפוך.


בגמ' נאמר רק שאין כל בריה יכול לעמוד בפניהם, ולא מה שכתבת, והנה לשון הפני יהושע בענין:
אלא שעם כל זה לא ניתנה רשות לעין לראותם לפי שלא היה יכול שום בריה לעמוד מפניהם ע"י שהיו מתגרים בו ביותר.
לפי זה לכאורה לא קשה כקושיתך.

Re: מרתק

פורסם: א' פברואר 27, 2011 2:14 pm
על ידי יאיר
אולי יש לחלק בין שדים למזיקין שכן הרמח"ל כותב במאמר העיקרים דיש שדים ויש מזיקין ואולי המזיקין הם אלה המבעיתים..וצ"ע.

Re: מרתק

פורסם: א' פברואר 27, 2011 9:42 pm
על ידי זקן ששכח
יאיר כתב:אולי יש לחלק בין שדים למזיקין שכן הרמח"ל כותב במאמר העיקרים דיש שדים ויש מזיקין ואולי המזיקין הם אלה המבעיתים..וצ"ע.

מן היושר היה שיעיין מר טרם תגובתו בגמרא על אתר ובדברי רש"י (ברכות ו ע"א) לראות - כל השדים העומדים לפניו.

חנבין, דברים שכתבתי היו מונחים בזכרוני ממה שבאר רש"י (במדבר כב כג): ותרא האתון - והוא לא ראה שנתן הקב"ה רשות לבהמה לראות יותר מן האדם שמתוך שיש בו דעת תטרף דעתו כשיראה מזיקין.

Re: מרתק

פורסם: א' פברואר 27, 2011 10:01 pm
על ידי שליטא
ביחס לשאלה של אלישר..

אין הדברים סותרים ואדרבא מדוקדקים יפה..

אדם פשוט מתנהג בגסות בגלל שהוא גס בנפשו..
אבל אדם גדול מתנהג בגסות זה רק מחמת שיש לו סיבה מסויימת שמחמתה הוא התנהג בגסות..
אבל בלי סיבה הוא לא יתנהג בגסות בגלל שהוא באמת לא גס בנפשו..
אבל בגלל שגם אנשים גדולים יש להם דקויות של דקויות של גסות לכן הם מגלים זאת כאשר הם טועים בפועל בשקול הדעת שלהם..

והנה זה שאמר לו: "שלום עליך רבי". ולא החזיר לו. "אמר לו (רבי אליעזר) "ריקה כמה מכוער אותו האיש - שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?" אמר לו: "איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית"..

כך מפרש המהרש"א שם בחידושי אגדות..
א"ל ריקה כמה מכוער כו'. מה שקראו ריקה אפשר שהיה נדמה לו כנכרי מבני כוש לפי שהיה מכוער ושחור ביותר וז"ש לו שמא כל בני עירך מכוערין כו'. דהיינו מארץ כוש וא"ל איני יודע כו' ר"ל שאיני יודע לומר לך שהם מכוערין כדאמרינן פ' י"נ אפילו בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב והטעם משום שנותן חסרון ביצירה אבל אתה שאמרת עלי כמה מכוער כו'. אתה נותן חסרון ביצירה:

לך לאומן שעשאני. כי זה גם כן חסרון הוא לאומן שעושה כלי מכוער.


כלומר אצל גדולים יש מהלך שלם לכל מה שהם חושבים ואומרים והטעויות שלהם הם טעויות דקות..
משא"כ שאר העולם שהם טועים כפשוטו..