פורום אוצר החכמה

הנה בתחילת שו"ע או"ח סימן א' סעיף ב' פסק מרן: המשכים להתחנן לפני בוראו, יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה.
ובשנים האחרונות פנו אלי כמה וכמה, גדולים וטובים, לברר היטב להלכה את זמן סופי ג' משמרות הלילה, להתפלל בהם כי הם עת רצון, ולא ידוע לרובא דעלמא איך לחשבם, ואצרף כאן מאמר שכתבתי ופורסם לאחרונה על ידי בקובץ "בית אהרן וישראל" ובו בירור הענין.


בדף זה בלי נדר, ניתן יהיה לבקש לוח לזמני המשמרות לכל עיר בעזרת השם

בדעת הגר"א חושבה השקיעה המישורית?

אכן הבסיס ללוח תמיד הוא שקיעת המישור, בכל השיטות

בס"ד
יישר כח גדול.
אבל למעשה לא ראינו ולא שמענו שנוהגים כן גם גדולים וקדושים חסידים וצדיקי הדורות, אלא שעת חצות כפי שנאמר בזוה"ק כו"כ פעמים, ועפ"י האריז"ל.
ומוזכר כבר במנהיג כ"ג בשם רב האיי.
אמנם כתב ביפה ללב יז-יח, שפסק שו"ע שג' משמרות הוי הלילה, הוא עפ"י רבי בגמרא והלכה כמותו, כן בזוה"ק בכו"כ מקומות. והכריע שחצות יבקש על כנסת ישראל ובני', ובחילופי המשמרות יבקש על עצמו.

ידוע גם ידוע עיקר הענין של חצות בזוהר ובמקובלים, אמנם אי אפשר להתעלם מגמ' מפורשת:
העתיקה הרא"ש ברכות סימן ב' להלכה: גמ' עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר, מסקינן דסבר ג' אשמורות הוי הלילה. והאי דלא קאמר שליש הלילה, מילתא אגב אורחיה קמ"ל דאיכא משמרות ברקיע כי היכי דאיכא משמרות בארעא. דתניא ר"א אומר שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו וגו' שאוג ישאג על נוהו, ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא משמיה דרב ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר הקב"ה אומר אוי לבני שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.
וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות.
וכן בקיצור פסקי הרא"ש: ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג בסוף כל אשמורה משלש אשמורות של לילה ולשפוך תחינה על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות.
והעתיקו בטור בסימן א': וכל שכן אם ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו מה יופיו ומה טובו, וטוב למי שמקדים שיכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף ב' שלישי הלילה, ולסוף הלילה. שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית וגלות ישראל שבין האומות. והתפלה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והגלות רצויה וקרובה להתקבל.
ובשו"ע סימן א' ס"ב: המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה. שהתפלה שיתפלל אדם באותם השעות על החורבן ועל הגלות רצויה.

רבינו הרא"ש עם היראת שמים שביעבעה בליבו לא יכל לסיים את דברי הגמ' בלי הרגשה חדה שראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות. ונפסקו דבריו בשולחן ערוך.

האם אנו שנוהגים כהמקובלים לא ראוי לנו שנצטער ונשפוך תחינה על חורבן הבית בשעות שהקב"ה יושב ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו וגו' שאוג ישאג על נוהו, ועל כל משמר ומשמר הקב"ה אומר אוי לבני שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם
לא נראה לי לומר שהמקובלים והצדיקים לא חשו לזה, וכי מי ספין לראותם בחדרי משכיותם צווחים על גלות השכינה ובאילו שעות עשו כן, עשו בחצות ועשו גם עשו בשאר זמני המשמרות כדברי הרא"ש הראויים לכל ירא שמים

לוח עתים לבינה כתב:ידוע גם ידוע עיקר הענין של חצות בזוהר ובמקובלים, אמנם אי אפשר להתעלם מגמ' מפורשת:
העתיקה הרא"ש ברכות סימן ב' להלכה: גמ' עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר, מסקינן דסבר ג' אשמורות הוי הלילה. והאי דלא קאמר שליש הלילה, מילתא אגב אורחיה קמ"ל דאיכא משמרות ברקיע כי היכי דאיכא משמרות בארעא. דתניא ר"א אומר שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו וגו' שאוג ישאג על נוהו, ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא משמיה דרב ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר הקב"ה אומר אוי לבני שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.
וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות.
וכן בקיצור פסקי הרא"ש: ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג בסוף כל אשמורה משלש אשמורות של לילה ולשפוך תחינה על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות.
והעתיקו בטור בסימן א': וכל שכן אם ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו מה יופיו ומה טובו, וטוב למי שמקדים שיכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף ב' שלישי הלילה, ולסוף הלילה. שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית וגלות ישראל שבין האומות. והתפלה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והגלות רצויה וקרובה להתקבל.
ובשו"ע סימן א' ס"ב: המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה. שהתפלה שיתפלל אדם באותם השעות על החורבן ועל הגלות רצויה.

רבינו הרא"ש עם היראת שמים שביעבעה בליבו לא יכל לסיים את דברי הגמ' בלי הרגשה חדה שראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות. ונפסקו דבריו בשולחן ערוך.

האם אנו שנוהגים כהמקובלים לא ראוי לנו שנצטער ונשפוך תחינה על חורבן הבית בשעות שהקב"ה יושב ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו וגו' שאוג ישאג על נוהו, ועל כל משמר ומשמר הקב"ה אומר אוי לבני שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם
לא נראה לי לומר שהמקובלים והצדיקים לא חשו לזה, וכי מי ספין לראותם בחדרי משכיותם צווחים על גלות השכינה ובאילו שעות עשו כן, עשו בחצות ועשו גם עשו בשאר זמני המשמרות כדברי הרא"ש הראויים לכל ירא שמים

עיין מג"א שמשמע שהאר"י ז"ל החזיק להלכה בגמ' אליבא מ"ד משמר שני בחצי הלילה,וא"כ אכן לא חש לשיטת הרא"ש כי כן הכריע ברוחב ליבו.

מאחר שהלילה ג' משמרות ובשו"ע נפסק כהתירוץ השני דסוף משמרות קאחשיב, א"כ סוף משמר שני לעולם יהיה 2 שעות אחר חצות הלילה
וגם המג"א שמביא מהמקובלים את זמן חצות כותב שאי אפשר לפרש בגמרא בתי' השני כן, כי מבואר בהדיא דסוף משמרות חשיב.
אמנם רבינו הגר"א המציא בגודלו ביאור חדש ומופלא בסוגיא דגם לפי התירוץ דסוף משמרות חשיב עכ"ז במשמרה שניה אמצעה הוא הקובע.
דכתב בספר אמרי נועם (מהגר"א) על תירוץ הגמ' השני דסוף משמרות חשיב: ואב"א כולהו סוף משמורת קחשיב, ר"ל המשמר הראשון והאחרון חושב הסוף שלהם, אבל משמר האמצעי קאי כדאמר בתחלה אמצעית דאמצעיתא, ומשום דחצות לילה שהוא עת רצון הוא מפורסם בכל ספרי הקבלה ובזוהר על כן צריך לפרש כן. והשתא כולהו משמרות צריך, לר"א סוף משמורה הראשונה, לחכמים אמצעית דאמצעיתא היינו חצות הלילה, לר"ג סוף משמורת האחרון שהוא עמוד השחר.
ומכאן מבואר דס"ל לרבינו גם לתירוץ השני דאין משמעות לסוף אשמורה שניה, רק לאמצעיתה שהוא זמן חצות. והוא דלא כהרא"ש והטור והשו"ע הנ"ל. ויש לציין לשיטת רבינו הגר"א את סוף אשמורה א' שעתיים קודם חצות, וחצות, וסוף אשמורה ג' שהוא בסוף הלילה.

לוח עתים לבינה כתב:ידוע גם ידוע עיקר הענין של חצות בזוהר ובמקובלים, אמנם אי אפשר להתעלם מגמ' מפורשת:
העתיקה הרא"ש ברכות סימן ב' להלכה: גמ' עד סוף האשמורת הראשונה דברי רבי אליעזר, מסקינן דסבר ג' אשמורות הוי הלילה. והאי דלא קאמר שליש הלילה, מילתא אגב אורחיה קמ"ל דאיכא משמרות ברקיע כי היכי דאיכא משמרות בארעא. דתניא ר"א אומר שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו וגו' שאוג ישאג על נוהו, ואיתמר נמי אמר רב שמואל בר מרתא משמיה דרב ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר הקב"ה אומר אוי לבני שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם.
וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות.
וכן בקיצור פסקי הרא"ש: ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג בסוף כל אשמורה משלש אשמורות של לילה ולשפוך תחינה על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות.
והעתיקו בטור בסימן א': וכל שכן אם ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו מה יופיו ומה טובו, וטוב למי שמקדים שיכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף ב' שלישי הלילה, ולסוף הלילה. שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית וגלות ישראל שבין האומות. והתפלה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והגלות רצויה וקרובה להתקבל.
ובשו"ע סימן א' ס"ב: המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה. שהתפלה שיתפלל אדם באותם השעות על החורבן ועל הגלות רצויה.

רבינו הרא"ש עם היראת שמים שביעבעה בליבו לא יכל לסיים את דברי הגמ' בלי הרגשה חדה שראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש כמו שנא' קומי רוני בלילה לראש אשמורות. ונפסקו דבריו בשולחן ערוך.

האם אנו שנוהגים כהמקובלים לא ראוי לנו שנצטער ונשפוך תחינה על חורבן הבית בשעות שהקב"ה יושב ושואג כארי שנאמר ה' ממרום ישאג וממעון קדשו וגו' שאוג ישאג על נוהו, ועל כל משמר ומשמר הקב"ה אומר אוי לבני שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם
לא נראה לי לומר שהמקובלים והצדיקים לא חשו לזה, וכי מי ספין לראותם בחדרי משכיותם צווחים על גלות השכינה ובאילו שעות עשו כן, עשו בחצות ועשו גם עשו בשאר זמני המשמרות כדברי הרא"ש הראויים לכל ירא שמים

בס"ד
לא באתי להתווכח עם פסק השו"ע אליבא דגמרא ח"ו, אבל רק אמרתי שלמעשה משום שבזוה"ק ג"כ מוזכר ענין המשמרות, אבל קימת הצדיקים ותורתם ותפילתם מוזכרת תמיד בחצות, כך נהגו. ולא שמענו מעולם בדורות עברו ובדור הזה שגדולי ישראל והנוהגים בחסידות נהגו להקפיד על הזמן שמשמרות מתחלפות.
ואדרבה אם כבודו מכיר משמיעה או מהכתובים אדם גדול שנהג כן, נשמח לשמוע.

אכן, וכך דעת הגר"א שהלכה למעשה כמ"ד משמרות מתחלפות בחצי הלילה

לבקשת הרב מרדכי פרקש אני מפרסם את זמן ג' משמרות לעיר סיאטל בוושינגטון לשנת תשע"ט
ובענין בירור דעת שו"ע הרב בענין זמני התחלפות המשמרות
הנה לענין חצות מבואר בשו"ע הרב סימן א' סעיף ח' שחצות הלילה הוא י"ב שעות אחר חצות הלילה כהגר"א והמלבי"ם
ובענין אם השעות מתחילת מהשקיעה עד הנץ או מצאת הכוכבים עד עה"ש, לא מצאתי דעתו מבוררת, אמנם מכיון שלענין שעות היום ידועה שיטתו שחשבון השעות הם מהנץ לשקיעה א"כ לענין שעות הלילה לכאורה גם כן ס"ל שהלילה מתחיל משקיעה עד הנץ החמה, וא"כ שיטתו בענין המשמרות לחלוטין כשיטת הגר"א
ואשמח לשמוע דעת המעיינים בזה

מבקש לדעת כתב:בס"ד
יישר כח גדול.
אבל למעשה לא ראינו ולא שמענו שנוהגים כן גם גדולים וקדושים חסידים וצדיקי הדורות, אלא שעת חצות כפי שנאמר בזוה"ק כו"כ פעמים, ועפ"י האריז"ל.
ומוזכר כבר במנהיג כ"ג בשם רב האיי.
אמנם כתב ביפה ללב יז-יח, שפסק שו"ע שג' משמרות הוי הלילה, הוא עפ"י רבי בגמרא והלכה כמותו, כן בזוה"ק בכו"כ מקומות. והכריע שחצות יבקש על כנסת ישראל ובני', ובחילופי המשמרות יבקש על עצמו.

ראה או"ח ס"א ב"ג, הגם שנפסק להלכה שחצות הוא זמן בקשה על השכינה, אבל קודם עלות השחר הוא זמן הסליחות '(חברת) שומרים לבוקר', וזהו זמן החלפות המשמרות ונהגו (הנוהגים) לומר סליחות.
וחצות לכאו' אינה חצי המשמרת, אלא זוהי האשמורת המתחלפת לפי המקובלים. וצ"ב.

האם אפשר לסדר לוח גם לבני ברק?

בבקשה מצורף
זמני משמרות בני ברק תשע"ט

זמני משמרות נצרת עילית תשע"ט

זמני משמרות ירושלים תשע"ט

יישר כח

א. לפי דעת הגר"א דסוף אשמורה שלישית מסתיימת בנה"ח נמצא לכאורה דאין אפשרות להתחנן אז על החורבן, דהרי הוא זמן תפילה. האם כנים הדברים?
ב. האם גם תיקון חצות אפשר לומר עד הנץ לדעת הגר"א?

תראה במאמר מהגר"א ומהמנח"כ שזמן התחנונים הינו לקראת סוף המשמרה ולא בסופה ממש, ועכ"פ המתפלל בהנץ החמה יכול לכוון היטב בונאמר גואלינו ה' צבאות שמו קדוש ישראל, ובצור ישראל קומה לעזרת יצשראל ופדה כנאומך וכו' וכ"ז חלק מהתחנונים על הגאולה
מה ששאלת מתי סוף זמן אמירת תיקון חצות להגר"א, הנה זמן תיקון חצות קבעוהו עד עה"ש בגלל שמעה"ש מתחיל היום לכו"ע, ואיני יודע על קשר בין תיקון חצות לזמן המשמרות

לוח לקרית אתא.

תודה מראש.

הנה קרית אתא

לכל מאן דבעי,
במקום שאין אפשרות להטריד לידידנו בעל הלוח,
הרוצה לידע סוף אשמורה שניה ותחילת אשמורה שלישית ימנה 8 שעות שוות אחורה מסוזק"ש הגר"א וידע הזמן בכוון.
פשוט וקל.

שלמה משלם כתב:לכל מאן דבעי,
במקום שאין אפשרות להטריד לידידנו בעל הלוח,
הרוצה לידע סוף אשמורה שניה ותחילת אשמורה שלישית ימנה 8 שעות שוות אחורה מסוזק"ש הגר"א וידע הזמן בכוון.
פשוט וקל.

יפה!

שלמה משלם כתב:לכל מאן דבעי,
במקום שאין אפשרות להטריד לידידנו בעל הלוח,
הרוצה לידע סוף אשמורה שניה ותחילת אשמורה שלישית ימנה 8 שעות שוות אחורה מסוזק"ש הגר"א וידע הזמן בכוון.
פשוט וקל.

לכאו' צ"ל מסו"ז תפילה
וגם לכאו' אין נפק"מ בין המג"א לגר"א

מצורף לוח ביתר עילית תשע"ט לבקשת ר' בנימין פ.

נשמח ונודה לבעל העיתים לבינה אם יעשה הלוח למשמרות לשנה הבעל"ט לעיר בני ברק
יישר כח מראש

להלן כמה ערים לשנת תש"פ

להלן כמה ערים לשנת תשפ"ב
ניתן לקבל גם באתר "עתים לבינה" https://zmanim.online/%d7%98%d7%91%d7%9 ... %95%d7%aa/