פורום אוצר החכמה

היום שלפי הסטטיסטיקה חמש אחוז מהנולדים הם זכרים, ולפי המחקרים לאשה בלי סיכון גבוה לידת בית הוא יותר בטוח מאשר לידה בבית חולים, מה ההיתר של אשת כהן ללדת בבית חולים? אם היא לא בסיכון גבוה.

המחקרים הם לא שיותר בטוח ללדת בבית מאשר בבי"ח אלא שאם אין סיכון אז לידה בבית לא מסוכנת יותר מבבי"ח
אולם אם יש סיכון אז הזמינות בבי"ח יכולה להציל חיים
לכן שמעתי מרופא שאמר שבתשעים אחוזים מהלידות אין סכנה ללדת בבית אבל באותם עשרה אחוזים שבהם הלידה מסוכנת אז הצורך ללדת בבי"ח הוא פקוח נפש מידי.
לגביי עובר כהן יש מקום לדון ויש בתי חולים שבהם אגף הלידות מרוחק מאגפים אחרים

כדכד כתב:המחקרים הם לא שיותר בטוח ללדת בבית מאשר בבי"ח אלא שאם אין סיכון אז לידה בבית לא מסוכנת יותר מבבי"ח
אולם אם יש סיכון אז הזמינות בבי"ח יכולה להציל חיים
לכן שמעתי מרופא שאמר שבתשעים אחוזים מהלידות אין סכנה ללדת בבית אבל באותם עשרה אחוזים שבהם הלידה מסוכנת אז הצורך ללדת בבי"ח הוא פקוח נפש מידי.
לגביי עובר כהן יש מקום לדון ויש בתי חולים שבהם אגף הלידות מרוחק מאגפים אחרים

שורה תחתונה אין יותר סיכון בלידת בית אז אין היתר של פיקוח נפש.

מתוך ויקיפדיה:

בשלהי שנות ה-90 ערך ארגון הבריאות העולמי מחקר מקיף, בו ביקש לבחון מהו המקום הבטוח ביותר ללדת בו.[3] תוצאות המחקר העלו כי במדינות מפותחות, בהריונות בסיכון נמוך, לידת בית עבור אשה שזוהי לה הלידה הראשונה, בטוחה במידה שווה ללידה בבית חולים. עבור אשה שזוהי אינה הלידה הראשונה שלה, נקבע כי לידת בית "בטוחה באופן משמעותי יותר מאשר לידה בבית החולים".[4

יתכן וכל הסיכון הוא "סיכון כספי" להביא רופא פרטי שיילד בבית

ובאמת בירושלים הרבה כהנים מקפידים משום כך ללדת בבית חולים "ביקור חולים" אשר כמעט ואין בו חשש טומאת מת

אם כי יש מפרשים שכל ההיתר המפורסם של הרוקח לגבי אשת כהן מעוברת, שטוען שיש ספק ספיקא [ספק זכר, ספק נקבה, ואת"ל זכר, ספק נפל ספק חי] מדובר לגבי שעת הלידה ולא לגבי אם אשת כהן מותרת להיכנס לאהל המת, כיון שבלא"ה טומאה בלועה היא כקושיותו המפורסמת של המג"א (סי' שמג)

קריינא דאיגרתא כתב:יתכן וכל הסיכון הוא "סיכון כספי" להביא רופא פרטי שיילד בבית

ובאמת בירושלים הרבה כהנים מקפידים משום כך ללדת בבית חולים "ביקור חולים" אשר כמעט ואין בו חשש טומאת מת

אם כי יש מפרשים שכל ההיתר המפורסם של הרוקח לגבי אשת כהן מעוברת, שטוען שיש ספק ספיקא [ספק זכר, ספק נקבה, ואת"ל זכר, ספק נפל ספק חי] מדובר לגבי שעת הלידה ולא לגבי אם אשת כהן מותרת להיכנס לאהל המת, כיון שבלא"ה טומאה בלועה היא כקושיותו המפורסמת של המג"א (סי' שמג)

לא צריך רופא יש מיילדות עם רשיון.

דבר אחד ברור,
כל הנוטים לאסור כאן, הם לבטח לא כהנים, וגם לבטח לא נשים!
מי הוא זה שמוכן לקחת על עצמו את האחריות שאם יקרה משהו ח"ו ויצטרכו טיפול מידי לא יהיה הטיפול בהישג יד?
הלא כל יולדת מסוכנת היא מכל מיני סיבות וחששות.

ובר מן דין, ודאי שיש בזה משום יתובי דעתא של היולדת שהכל מוכן לידה אם יקרה משהו ח"ו שבשביל זה מותר לחלל שבת וכאן אתם מדברים על ספק לאו דאורייתא?

אלא מה? הוא אשר אמרתי,
אתם לא כהנים וגם לא נשים.... אז מה אכפת לכם לשבת ולומר כל מיני סברות.....

רון כתב:דבר אחד ברור,
כל הנוטים לאסור כאן, הם לבטח לא כהנים, וגם לבטח לא נשים!
מי הוא זה שמוכן לקחת על עצמו את האחריות שאם יקרה משהו ח"ו ויצטרכו טיפול מידי לא יהיה הטיפול בהישג יד?
הלא כל יולדת מסוכנת היא מכל מיני סיבות וחששות.

ובר מן דין, ודאי שיש בזה משום יתובי דעתא של היולדת שהכל מוכן לידה אם יקרה משהו ח"ו שבשביל זה מותר לחלל שבת וכאן אתם מדברים על ספק לאו דאורייתא?

אלא מה? הוא אשר אמרתי,
אתם לא כהנים וגם לא נשים.... אז מה אכפת לכם לשבת ולומר כל מיני סברות.....

לא מבין מה שאתה טוען, אם לידת בית יותר בטוח, או על כל פנים לא פחות בטוח, אז על איזה אחריות אתה מדבר? ואם היולדת יודעת שלידת בית יותר בטוח, אז איזה יתובי דעתא שייך פה?

למה כל הנשים לא יולדות בבית?
אני יודע שאתה חושב שזה בגלל שהן טיפשות אבל לשיטתן.

רון רוצה שלא תחמירו בעניין זה שקשור לפיקוח נפש על אשת כהן יותר מכל הנשים.

אוצר החכמה כתב:למה כל הנשים לא יולדות בבית?
אני יודע שאתה חושב שזה בגלל שהן טיפשות אבל לשיטתן.

רון רוצה שלא תחמירו בעניין זה שקשור לפיקוח נפש על אשת כהן יותר מכל הנשים.

הסיבה שלא כל הנשים יולדות בבית, זה מכמה סיבות, א. לא כולם יודעות שאין סיכון יותר ללדת בבית ב. זה עולה כסף ג. יש נשים בסיכון גבוה שלהם זה באמת מסוכן ללדת בבית.

לכאורה אדם צריך להוציא כל כספו כדי שלא יעבור על לאו.

רון כתב:דבר אחד ברור,
כל הנוטים לאסור כאן, הם לבטח לא כהנים, וגם לבטח לא נשים!
מי הוא זה שמוכן לקחת על עצמו את האחריות שאם יקרה משהו ח"ו ויצטרכו טיפול מידי לא יהיה הטיפול בהישג יד?
הלא כל יולדת מסוכנת היא מכל מיני סיבות וחששות.

ובר מן דין, ודאי שיש בזה משום יתובי דעתא של היולדת שהכל מוכן לידה אם יקרה משהו ח"ו שבשביל זה מותר לחלל שבת וכאן אתם מדברים על ספק לאו דאורייתא?

אלא מה? הוא אשר אמרתי,
אתם לא כהנים וגם לא נשים.... אז מה אכפת לכם לשבת ולומר כל מיני סברות.....

אני כהן. והלידות שלנו היו בלניאדו כי שם אין בעיה של טומאה (וגם אין הרבה בעיות אחרות)
ותל"מ

מלבב כתב:

רון כתב:דבר אחד ברור,
כל הנוטים לאסור כאן, הם לבטח לא כהנים, וגם לבטח לא נשים!
מי הוא זה שמוכן לקחת על עצמו את האחריות שאם יקרה משהו ח"ו ויצטרכו טיפול מידי לא יהיה הטיפול בהישג יד?
הלא כל יולדת מסוכנת היא מכל מיני סיבות וחששות.

ובר מן דין, ודאי שיש בזה משום יתובי דעתא של היולדת שהכל מוכן לידה אם יקרה משהו ח"ו שבשביל זה מותר לחלל שבת וכאן אתם מדברים על ספק לאו דאורייתא?

אלא מה? הוא אשר אמרתי,
אתם לא כהנים וגם לא נשים.... אז מה אכפת לכם לשבת ולומר כל מיני סברות.....

לא מבין מה שאתה טוען, אם לידת בית יותר בטוח, או על כל פנים לא פחות בטוח, אז על איזה אחריות אתה מדבר? ואם היולדת יודעת שלידת בית יותר בטוח, אז איזה יתובי דעתא שייך פה?

אתה באמת מכיר נשים שסבורות שלידה בבית היא יותר בטוחה או לפחות כמו בית חולים והאשה תהיה רגועה? בהנחה שכן מדוע אינה יולדת באמת בבית כמו ששאל הרב אוצר החכמה? ע"כ שבסתר ליבה היא מבינה שזה לקיחת סיכון מסויים ולו מפני החשש שמשהו הסתבך, אז שוב יש כאן יתובי דעתא.

מלבב כתב:

אוצר החכמה כתב:למה כל הנשים לא יולדות בבית?
אני יודע שאתה חושב שזה בגלל שהן טיפשות אבל לשיטתן.

רון רוצה שלא תחמירו בעניין זה שקשור לפיקוח נפש על אשת כהן יותר מכל הנשים.

הסיבה שלא כל הנשים יולדות בבית, זה מכמה סיבות, א. לא כולם יודעות שאין סיכון יותר ללדת בבית ב. זה עולה כסף ג. יש נשים בסיכון גבוה שלהם זה באמת מסוכן ללדת בבית.

לכאורה אדם צריך להוציא כל כספו כדי שלא יעבור על לאו.

אולי תופתע לשמוע שכמו בעוד נושאים הקשורים לבריאות הרבה אנשים פשוט חושבים אחרת ממך.
לא שהם לא יודעים. לא שהם חוסכים כסף. אלא הם סוברים אחרת ממך.

יש כאן כמה שאלות שלובות זו בזו:

האם לידה ביתית מסוכנת יותר מלידה בבית חולים?
בהנחה שלא (כי אם ברור שיש בה יותר סכנה מאשר לידה בבית חולים, מי מתיר להחמיר בפקו"נ ליולדת או לרך הנולד?!), האם שיקולים אחרים יכולים להכווין אשת כהן ללידה דווקא בבית?
עד כמה דין 'ליתובי דעתא' קיים ביחס לפיקו"נ? למשל, אשה הרוצה ללדת בבית, כשמודעת לסיכונים הכרוכים בלידה כזו.

אוצר החכמה כתב:

מלבב כתב:

אוצר החכמה כתב:למה כל הנשים לא יולדות בבית?
אני יודע שאתה חושב שזה בגלל שהן טיפשות אבל לשיטתן.

רון רוצה שלא תחמירו בעניין זה שקשור לפיקוח נפש על אשת כהן יותר מכל הנשים.

הסיבה שלא כל הנשים יולדות בבית, זה מכמה סיבות, א. לא כולם יודעות שאין סיכון יותר ללדת בבית ב. זה עולה כסף ג. יש נשים בסיכון גבוה שלהם זה באמת מסוכן ללדת בבית.

לכאורה אדם צריך להוציא כל כספו כדי שלא יעבור על לאו.

אולי תופתע לשמוע שכמו בעוד נושאים הקשורים לבריאות הרבה אנשים פשוט חושבים אחרת ממך.
לא שהם לא יודעים. לא שהם חוסכים כסף. אלא הם סוברים אחרת ממך.

זה לא קשור, בכל הדברים האחרים כל המחקרים או חלק מהמחקרים תומכים בדעה שלהם, אבל בעניין זה הרי כל המחקרים תומכים בדעה שלי, אז זה פשוט חוסר ידע.

רון כתב:

מלבב כתב:

רון כתב:דבר אחד ברור,
כל הנוטים לאסור כאן, הם לבטח לא כהנים, וגם לבטח לא נשים!
מי הוא זה שמוכן לקחת על עצמו את האחריות שאם יקרה משהו ח"ו ויצטרכו טיפול מידי לא יהיה הטיפול בהישג יד?
הלא כל יולדת מסוכנת היא מכל מיני סיבות וחששות.

ובר מן דין, ודאי שיש בזה משום יתובי דעתא של היולדת שהכל מוכן לידה אם יקרה משהו ח"ו שבשביל זה מותר לחלל שבת וכאן אתם מדברים על ספק לאו דאורייתא?

אלא מה? הוא אשר אמרתי,
אתם לא כהנים וגם לא נשים.... אז מה אכפת לכם לשבת ולומר כל מיני סברות.....

לא מבין מה שאתה טוען, אם לידת בית יותר בטוח, או על כל פנים לא פחות בטוח, אז על איזה אחריות אתה מדבר? ואם היולדת יודעת שלידת בית יותר בטוח, אז איזה יתובי דעתא שייך פה?

אתה באמת מכיר נשים שסבורות שלידה בבית היא יותר בטוחה או לפחות כמו בית חולים והאשה תהיה רגועה? בהנחה שכן מדוע אינה יולדת באמת בבית כמו ששאל הרב אוצר החכמה? ע"כ שבסתר ליבה היא מבינה שזה לקיחת סיכון מסויים ולו מפני החשש שמשהו הסתבך, אז שוב יש כאן יתובי דעתא.

תחשוב בהיגיון, איך יכול להיות שלידת בית לא יותר מסוכן מלידת בית חולים? הרי אם משהו מסתבך ברור שבבית חולים יותר בטוח, אלא מאי שיש גם גורמים לסיכונים בבית חולים שאין בבית, אז מה ההיגיון שהאשה תהיה יותר מודאגת מהסיכונים בבית מאשר הסיכונים בבית חולים? ובפרט שזה הפוך על הפוך, שחוץ מלידה ראשונה הלידה בבית לאשה בסיכון נמוך יותר בטוחה

באותה מדה אפשר לשאול על כל אשה בשבת.
ונוהגים להקל ולהתיר אפילו לנסוע לבית רפואה מרוחק באם זה יוסיף ב"יתובי דעתה".

עזריאל ברגר כתב:באותה מדה אפשר לשאול על כל אשה בשבת.
ונוהגים להקל ולהתיר אפילו לנסוע לבית רפואה מרוחק באם זה יוסיף ב"יתובי דעתה".

נכון, לא חשבתי על זה, אולי אפשר להגיד כך, שבעצם זה פיקוח נפש ללדת בבית בלי מיילדת, לכן זה משום פיקוח נפש היא חייבת לנסוע לבית חולים, והיא לא חייבת לשלם הרבה כסף למנוע חילול שבת במקום פיקוח נפש, אבל לכאורה באשה עשירה שלא קשה לה לשלם למיילדת זה לא היתר.

ומה שנוהגים להתיר זה לא ראיה, כי מעט מאוד אנשים יודעים שזה יותר בטוח בבית.

עזריאל ברגר כתב:באותה מדה אפשר לשאול על כל אשה בשבת.
ונוהגים להקל ולהתיר אפילו לנסוע לבית רפואה מרוחק באם זה יוסיף ב"יתובי דעתה".

זה שונה, כי שמה היא לא צריכה להכין מיילדת מספק, הרי אם אשה יש לה צירי לידה בערב שבת אחרי צהריים, וודאי שהיא חייבת לנסוע עכשיו לבית חולים כדי שלא תצטרך לחלל שבת, אבל אם אין לה צירים היא לא חייבת מספק.

אם תעשה קמפיין הסברה ענק ותצליח להביא שינוי תודעתי שכל הנשים יסברו ויקבלו שיותר בטוח בבית( וקצת נראה שזו המטרה בדיון הנוכחי ), אזי ייתכן שהדין יהיה כך.
כל עוד שזה לא נעשה, נשאר הדין של יתובי דעתא, שהוא תלוי אך ורק בפסיכולוגיה של היולדת ולא במחקר כלשהו.

כשצריכים כמובן לזכור שאע"פ שבהחלט יש מחקרים כאלה המחקרים אינם ברורים כל כך למשל יש מחקרים סותרים רק טוענים שלא הבחינו כראוי בין כל המקרים ולכן אינם מדוייקים כמו המחקרים ההפוכים.
דבר נוסף הוא שכל המחקרים האלה הינם בארה"ב ולא ראיתי התייחסות לשאלה באיזה סוגי בתי חולים מדובר.

מלבד העובדה שיש מיילדות מקצועיות שטוענות שהמציאות הפוכה וכאן שבק מלבב לשיטתיה בעניין זה וסומך רק על מחקרים...

אוצר החכמה כתב:כשצריכים כמובן לזכור שאע"פ שבהחלט יש מחקרים כאלה המחקרים אינם ברורים כל כך למשל יש מחקרים סותרים רק טוענים שלא הבחינו כראוי בין כל המקרים ולכן אינם מדוייקים כמו המחקרים ההפוכים.
דבר נוסף הוא שכל המחקרים האלה הינם בארה"ב ולא ראיתי התייחסות לשאלה באיזה סוגי בתי חולים מדובר.

מלבד העובדה שיש מיילדות מקצועיות שטוענות שהמציאות הפוכה וכאן שבק מלבב לשיטתיה בעניין זה וסומך רק על מחקרים...

נגיד שיש מחקרים וסותרים ויש מחלוקת בין המומחים, אבל כל זמן שאין סיבה להכריע כשהשיטה שהבית חולים יותר בטוח אז מה ההיתר.

חיימשה כתב:אם תעשה קמפיין הסברה ענק ותצליח להביא שינוי תודעתי שכל הנשים יסברו ויקבלו שיותר בטוח בבית( וקצת נראה שזו המטרה בדיון הנוכחי ), אזי ייתכן שהדין יהיה כך.
כל עוד שזה לא נעשה, נשאר הדין של יתובי דעתא, שהוא תלוי אך ורק בפסיכולוגיה של היולדת ולא במחקר כלשהו.

מי שחושבת שבית חולים יותר בטוח ברור שיש פה יתובי דעתא, אבל מי שיודעת את המחקרים הרי יודעת שאין סיבה להגיד שהבית חולים יותר בטוח, ולא כל אשה סובלת מבעיות פסיכולוגיות אז זה רק חשבון של כסף.

גם אם במקרה בודד לא נחשיב זאת כפיקוח נפש (מלבד 'יתוב דעתא'), מ"מ יתכן שלרבים ייחשב כפיקוח נפש, כי הרי מתוך מספר לא מבוטל של לידות, נוצר לפעמים מצב של פיקוח נפש מיידי. אם כן לכאורה הוי פקו"נ.
ואע"פ שדברי ישמעו כתמוהים, דהלא מה"ת לחלק בין יחיד לרבים?
אכן יעויין בספר עין הדעת להגרמ"מ פרבשטיין שליט"א ראש ישיבת חברון (סי' ל' בגדרי ספק פיקוח נפש, התפרסם פעם גם באסיא) שמביא תשובה מהגרשז"א לגבי חילול שבת לחייל במודיעין, בדברים שהם לפי דעתו סבירות נמוכה שנוגע לביטחון המדינה, והתיר שם הגרשז"א וחידש - "שלמרות שאין כל הבדל בהלכה בין פיקו"נ של יחיד לזה של רבים ואף על ספק פיקו"נ של יחיד מחללין שבת, בכל זאת הבדל גדול יש ביניהם ברמת הסיכון שאצל יחיד לא תיחשב פיקו"נ, ואילו אצל ציבור כן תיחשב פיקו"נ. למשל, אנשים אינם נרתעים מנסיעות בין עירוניות על אף שיש בהן אחוז סיכון מסויים, נניח של אחד לעשרת אלפים. אבל אין כל ספק שראש מדינה אשר יטול סיכון של אחד לעשרת אלפים על מדינתו ייחשב כבלתי אחראי למעשיו, כיון שעל ציבור דרגת סיכון כזו נחשבת לסכנה. ולפיכך פסק הגרש"ז שעל החייל לפענח את כל השדרים, כיון שהנידון בהם הוא על ביטחון המדינה, אע"פ שאותו אחוז של סיכון לגבי אדם פרטי לא היה נחשב לפיקו"נ" ע"כ. ויעויין שם עוד בהגדרת ספק פיקו"נ, דתלוי בנסיבות ולפי המקובל אצל בני האדם יותר מאשר אחוז ורמת הסיכון (ולכן בציבור הסכנה הקלה נתפסת כחמורה יותר).
שמעתי עוד דברים נוספים דומים מגדולי הפוסקים אבל כעת איני זוכר.
זכורני שמתייחסים גם לגמרא במסכת שבת (מב.) גבי קוץ ברשות הרבים בשבת.

עושה חיל כתב:גם אם במקרה בודד לא נחשיב זאת כפיקוח נפש (מלבד 'יתוב דעתא'), מ"מ יתכן שלרבים ייחשב כפיקוח נפש, כי הרי מתוך מספר לא מבוטל של לידות, נוצר לפעמים מצב של פיקוח נפש מיידי. אם כן לכאורה הוי פקו"נ.
ואע"פ שדברי ישמעו כתמוהים, דהלא מה"ת לחלק בין יחיד לרבים?
אכן יעויין בספר עין הדעת להגרמ"מ פרבשטיין שליט"א ראש ישיבת חברון (סי' ל' בגדרי ספק פיקוח נפש, התפרסם פעם גם באסיא) שמביא תשובה מהגרשז"א לגבי חילול שבת לחייל במודיעין, בדברים שהם לפי דעתו סבירות נמוכה שנוגע לביטחון המדינה, והתיר שם הגרשז"א וחידש - "שלמרות שאין כל הבדל בהלכה בין פיקו"נ של יחיד לזה של רבים ואף על ספק פיקו"נ של יחיד מחללין שבת, בכל זאת הבדל גדול יש ביניהם ברמת הסיכון שאצל יחיד לא תיחשב פיקו"נ, ואילו אצל ציבור כן תיחשב פיקו"נ. למשל, אנשים אינם נרתעים מנסיעות בין עירוניות על אף שיש בהן אחוז סיכון מסויים, נניח של אחד לעשרת אלפים. אבל אין כל ספק שראש מדינה אשר יטול סיכון של אחד לעשרת אלפים על מדינתו ייחשב כבלתי אחראי למעשיו, כיון שעל ציבור דרגת סיכון כזו נחשבת לסכנה. ולפיכך פסק הגרש"ז שעל החייל לפענח את כל השדרים, כיון שהנידון בהם הוא על ביטחון המדינה, אע"פ שאותו אחוז של סיכון לגבי אדם פרטי לא היה נחשב לפיקו"נ" ע"כ. ויעויין שם עוד בהגדרת ספק פיקו"נ, דתלוי בנסיבות ולפי המקובל אצל בני האדם יותר מאשר אחוז ורמת הסיכון (ולכן בציבור הסכנה הקלה נתפסת כחמורה יותר).
שמעתי עוד דברים נוספים דומים מגדולי הפוסקים אבל כעת איני זוכר.
זכורני שמתייחסים גם לגמרא במסכת שבת (מב.) גבי קוץ ברשות הרבים בשבת.

אכן כן.
מצ"ב מש"כ בזה בס"ד בספרי

לא הבנתי על בוריה את טענת הגרשז"א עם האחד לעשרת אלפים.

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי על בוריה את טענת הגרשז"א עם האחד לעשרת אלפים.

שסיכון למדינה נמדד באמת מידה הרבה יותר מרחיבה.

את זה הבנתי. לא הבנתי את הציור בסיכון של אחד לעשרת אלפים. לאיזה ציור הוא מתכוון?

אוצר החכמה כתב:את זה הבנתי. לא הבנתי את הציור בסיכון של אחד לעשרת אלפים. לאיזה ציור הוא מתכוון?

המקרה שעליו נשאל, שאחת מ- 10,000 הודעות ברשת שאותה פיצחו יש לה משמעות של סיכון קיום המדינה

מעניין.
כלומר ואם החייל היה אומר לו שאחת מ 10,000 הודעות שמפצח אין בה סיכון קיומי אלא מבררת שעומדים לעשות פעולת טרור בתל אביב ועל ידי הבירור ינצל לא היה מתיר?

בלי קשר להלכה בעיני זה קצת מוזר אחד מ10000 הודעות יש בה סיכון קיומי למדינה?

מלבב כתב:

חיימשה כתב:אם תעשה קמפיין הסברה ענק ותצליח להביא שינוי תודעתי שכל הנשים יסברו ויקבלו שיותר בטוח בבית( וקצת נראה שזו המטרה בדיון הנוכחי ), אזי ייתכן שהדין יהיה כך.
כל עוד שזה לא נעשה, נשאר הדין של יתובי דעתא, שהוא תלוי אך ורק בפסיכולוגיה של היולדת ולא במחקר כלשהו.

מי שחושבת שבית חולים יותר בטוח ברור שיש פה יתובי דעתא, אבל מי שיודעת את המחקרים הרי יודעת שאין סיבה להגיד שהבית חולים יותר בטוח, ולא כל אשה סובלת מבעיות פסיכולוגיות אז זה רק חשבון של כסף.

כל אשה [כמעט] מיישבת את דעתה עפ''י ההנחות הרווחות ולא עפ''י מחקרים, זו לא בעיה פסיכולוגית אלא מציאות רווחת הנוצרת מפסיכולוגיה.

חיימשה כתב:

מלבב כתב:

חיימשה כתב:אם תעשה קמפיין הסברה ענק ותצליח להביא שינוי תודעתי שכל הנשים יסברו ויקבלו שיותר בטוח בבית( וקצת נראה שזו המטרה בדיון הנוכחי ), אזי ייתכן שהדין יהיה כך.
כל עוד שזה לא נעשה, נשאר הדין של יתובי דעתא, שהוא תלוי אך ורק בפסיכולוגיה של היולדת ולא במחקר כלשהו.

מי שחושבת שבית חולים יותר בטוח ברור שיש פה יתובי דעתא, אבל מי שיודעת את המחקרים הרי יודעת שאין סיבה להגיד שהבית חולים יותר בטוח, ולא כל אשה סובלת מבעיות פסיכולוגיות אז זה רק חשבון של כסף.

כל אשה [כמעט] מיישבת את דעתה עפ''י ההנחות הרווחות ולא עפ''י מחקרים, זו לא בעיה פסיכולוגית אלא מציאות רווחת הנוצרת מפסיכולוגיה.

גם אתה כותב כמעט, אז מה דינה של אשת כהן שהיא בין המעטים שכן מתחשבת במציאות האמיתי ולא ע"פ מה שמקובל?

כאן מתחיל הדיון האם זה אכן כך. בעיני זה רחוק מאד. עינינו הרואות כי אחת מכמה לידות כרוכה בסיבוך כלשהו, ובאופן כזה קרוב הדבר להיות בגדר פיקוח נפש, ודי בחשש הזה כדי להתיר.

אוצר החכמה כתב:מעניין.
כלומר ואם החייל היה אומר לו שאחת מ 10,000 הודעות שמפצח אין בה סיכון קיומי אלא מבררת שעומדים לעשות פעולת טרור בתל אביב ועל ידי הבירור ינצל לא היה מתיר?

בלי קשר להלכה בעיני זה קצת מוזר אחד מ10000 הודעות יש בה סיכון קיומי למדינה?

א. מסתברא שהיה מתיר, אבל בגלל הסברא של מרן הגר"ש ישראלי (יעויין במה שצירפתי לעיל)..
ב. אולי מציאותית זה משהו כמו תכנית הגרעין ולכן זה סיכון קיומי