פורום אוצר החכמה

בתו"כ פרשת אמור נראה שאיסורה מדאורייתא, וכן נראה ביונתן בן עוזיאל ויקרא כא, ז. מצד שני כל הראשונים כתבו שאיסורה מדרבנן בלבד. יש חולק על כך?

ברי היזיקא כתב:בתו"כ פרשת אמור נראה שאיסורה מדאורייתא, וכן נראה ביונתן בן עוזיאל ויקרא כא, ז. מצד שני כל הראשונים כתבו שאיסורה מדרבנן בלבד. יש חולק על כך?

אכן כן עיין רפ"ג דמס' מכות דנתבאר בגמ' שם דבעל המשנה הוא ר' עקיבא וברש"י דמשמע מיניה דדאורייתא הוא ויתבאר ע"י גמ' יבמות ד' מד,א שהגמ' תמה על דברי ר"ע לגבי מחזיר גרושתו ומתרצת בשני אופנים,האופן השני נוגע לעניננו והוא דחלוצתו חיובה מדאורייתא וכן במס' סוטה ד' מד,ב לגבי מחלוקת ר' יוסי הגלילי ור' יוסי משמע דס"ל כר"ע דיבמות,ובאמת כבר עלה על זה בעל תוס' ישנים ביבמות ליישב דברי רש"י במסכ' מכות,וע"כ יובן א' המשניות מיבמות פ"ט דמשמע חלוצה דאורייתא וכן מסוף פי"א דמס' כתובות.
ויש דרך אחרת להעלות רפואה למקורות אלו והוא אגב גרושה נקט חלוצה ובאמת דרבנן ומה שחכמינו לא עשו חיזוק כיון שהוא מוסמך על התורה וחמור יותר משאר ענייני דרבנן ועיין ריטב"א דכבר קדמני בהצעת ביאור זו,ובארוכה בחידושי הנצי"ב לשאילתות בנושא זה ששולח לשאילתא מו כמדומני.וכן תמצא ביאור כמו הצד הראשון במשך חכמה על הפס' "ואשה גרושה מאשה".ברוך רחמנא דסייען.ושבת שלום.

נ.ב. ממלית לעיין ברטנורא ספ"ט דיבמות.

על איזה איסור חלוצה הנידון?
איסור חלוצה לכהן או איסור חלוצה לחזור לחולץ?

לכהן

זו לא גמרא מפורש שאיסורה מדרבנן?

הרמב"ם פי"ז מהל' איסורי ביאה הל' ז' הביא להדיא שאיסור חלוצה לכהן היא מדרבנן.
"החלוצה אסורה לכהן מד"ס מפני שהיא כגרושה".

כדכד כתב:זו לא גמרא מפורש שאיסורה מדרבנן?

מן הסתם כונתך לכאן:

האמת והשלום כתב:עיין רפ"ג דמס' מכות דנתבאר בגמ' שם דבעל המשנה הוא ר' עקיבא וברש"י דמשמע מיניה דדאורייתא הוא.

שו"ע הלכות נשיאת כפים (קכח, מ): כהן שנשא גרושה לא ישא את כפיו.
מגן אברהם: והוא הדין חלוצה (הרא"ם).
והא דהביא מג"א דין דחלוצה מן הרא"ם ולא מדברי רש"י בפרק מומין אלו, שעל הא דתנן התם 'הנושא אשה בעבירה פסול' כתב 'גרושה וחלוצה' – מבאר באשל אברהם וז"ל: ומרש"י אין ראיה, דסובר חלוצה דבר תורה, כפי הנראה במכות ריש אלו הלוקין, יעויין שם בתוס'.

זכינו למאמר מאוצרו של הגרי"ח סופר שליט"א בזה
עדיין לא פורסם

אמנם הגר"א בספרו מעשה תורה כתב כך:
: עשרים חייבי לאוין - חמשה בכהנים, אלמנה לכהן גדול, גרושה לכהן הדיוט, וחלוצה הוי נמי לא תעשה, ונדרש מ'ואשה גרושה מאישה', ד'מאישה' מיותר לדרוש אפילו אינה גרושה מאישה אלא מהיבם נמי אסורה לכהן, וזונה, וחללה - ופירוש חללה, אם לקח כהן גרושה עשאה חללה, וכן כל הנולדים ממנה הן חללים, אלא שהזכרים אסורים לעולם והנקבות אינן אסורות אלא היא בעצמה אבל בניה מותרים וכו'. הרי שמונה עשרה כתובין בפירוש, ושנים מדרשה - סוטה וחלוצה (ע"כ). נראה מדבריו שאיסור החלוצה הוא מדאורייתא [כפשטות התו"כ], שהרי מנאה בין כל חייבי לאוין, ולא כתב אלא דאתיא מדרשה. ועיין תוס' ישנים יבמות מד, א ד"ה הכתוב, שלדעת ר"ע שם שהנושא קרובת חלוצתו הולד ממזר, הלימוד לרבות חלוצה הוא מדאורייתא. וכ"כ משך חכמה.