פורום אוצר החכמה

בהיותי גבאי בבית המדרש גדול, ואחת מתפקידי הוא מכירת העליות, ורצון ראשי הקהילה הוא שימכרו העליות במחיר גבוה להכנסה לביהמ"ד, (וזה גם רצוני...). וכמה פעמים כשאני מבחין באחד שרמז באצבעו למשל 20 דולר לשלישי, שהוא באמת מוכן לשלם 40 דולר גם כן. ושאלתי הוא האם מותר לי להעלות המחיר ולהכריז 30 דולר שלישי, כאילו מישהו מהקהל רמז לי כן, והתכלית הוא שאח"כ יאמר הוא 40 דולר. (וכמובן זה רק בביהמ"ד שאין הקהל מרים קול רק רומזין ביד או באצבע, לכן יכולים להראות כאילו אחד העלה המחיר).
מצד אחד נראה שמותר, שהרי אין כופים אותו ליקח העליה בעד 40 דולר, והוא מרצונו מסכים לזה. אבל עכ"ז לבי נוקפי, שאינו הדרך הישר, ואולי אם היה יודע לא היה רוצה.

לזה אתה קורא "קצת ערמה"?
לי זה נשמע כמו רמאות גמורה. הרי הוא מסכים לשלם 40 רק בגלל שהוא חושב שלא יקבל את העליה ב20.

לאחרונה פורסם בגליון 'אוהב ספרים' חיבור "מכירת המצוות בהלכה"
מצורף בזה

ובפרק ה דן בשאילה הנ"ל.

ראיתי הקובץ המצורף מקופיא וחידושים גדולים בו.
בלומדי סוגיא זו עלה בידי דאין שום חלות קניין או דומה לזה במכירת העליות, אלא הוא רק בלשון מכר אך הוא נדבה לכל דבר ועניין ואיזה איסור יהיה לגרום לאדם לנדב יותר ממה שחשב??