פורום אוצר החכמה

כיון שבתורה נאמר כי את לחם אלהיך הוא מקריב, יש מי שאומר שהאיסור לכהן לשאת גרושה כיום אינו אלא מדרבנן. מי מדבר בענין זה לחיוב או לשלילה?

לשון הרא"ש בארחות חיים איסו"ב אות י"ז שממנו משמע שהוא מדאורייתא;

כתב רב נטרונאי כהן דנסיב גרושה או אחת מהפסולות ושמיתו יתיה תרי תלתא זימני ולא שבקה ואמר לא ניחא לי דלהוי כהן משמתין ליה לעולם עד דפריש מינה ומגרש לה דאמרינן (יבמות פח:) וקדשתו (ויקרא כא ח) בעל כרחו ובתשובה אחרת לגאון מתבעי לאפרושינון ואכרוזי עלייהו דליפרשו כהנים מינייהו דלא ליתקלו בהו למתבעי לשמותי עד דפריש מינה לאלקיוה ואי חיישינן דאזיל לדוכתא אחרינא ופריס ידיה קייצין ליה לראש אצבעותיה וקבעין ביה מומא דלא ליפרוס ידיה והרמב"ם (תשובות הרמב"ם סי' קנ) כתב בפתיחא שלחה בנוא אמון על כהן שנשא גרושה והחרים שניהם במצרים ואלקהרא ושלח הפתיחה למקום שעשה המעשה רע ושיחרימו אותם בשמם והחרים כל בר ישראל ובת ישראל שישא ויתן עמהם ויאכל וישתה וישב עמהם תוך ד' אמות ומי שיכנס עמהם לשמחה ולאבילות שיהיה כהם ומי שישתתף עמהם בחיים ובמות וחייב לסקול ארונם כשימותו וקבורתו יהיה בלא צידוק הדין ולהראות שמחה וששון באבדם וצוה לנשים בתכלית האזהרה מלהכנס עם הזונה בשום מקום ואפילו לבית המרחץ וכזה ראוי לנו השומעים בקול הרב שנפריש ונבדיל כל הקמים עליו ועוברים על מצוה ממצותיו ולא נניח בינינו וביניהם שיתוף ולא שייכות בשום ענין ולא בשום פנים עד שישובו להשי"ת וכשישובו יגרשנה ויבואו שניהם לב"ד וילקה כל אחד מהם מכת מרדות וישבע כל אחד מהם בס"ת המקודש שלא ישובו לעשות כמעשה הזה לעולם ולא ישא נשים בעבירה לעולם ויתודו את עוונם ברבים כמו שמרו ברבים אז נתיר להם החרם ואם יתמידו במרים תודיעונו כדי שיצאו הפתיחין לעיירות הקרובות והרחוקות ותחדשו עוד עליהם החרם ברבים אם לא ישובו כי לא יתכן להתרשל בכמו המעשה הרע הזה הגדול להרים יד במרי ולכפור במשה ובתורתו הקדושה בגלוי ובפרהסיא ונתעלם מזה וחלילה לשם יתברך שנסביר פנים בזה או שנפחד משום אדם או נעשה לכבודו ובעל הרחמים ארך אפים יחזירם למוטב עכ"ל.

ברי היזיקא כתב:כיון שבתורה נאמר כי את לחם אלהיך הוא מקריב, יש מי שאומר שהאיסור לכהן לשאת גרושה כיום אינו אלא מדרבנן. מי מדבר בענין זה לחיוב או לשלילה?

מי זה היש מי שאומר?

השואל בשו"ת מהרש"ם ח"ו

ברי היזיקא כתב:כיון שבתורה נאמר כי את לחם אלהיך הוא מקריב, יש מי שאומר שהאיסור לכהן לשאת גרושה כיום אינו אלא מדרבנן. מי מדבר בענין זה לחיוב או לשלילה?

נראה שזה יהא קשור לנידון של וקדשתו בכהן [לנהוג בו קדושה, ולפתוח ראשון] בזה"ז דליכא לחם אלוקיך.

ברי היזיקא כתב:השואל בשו"ת מהרש"ם ח"ו

בעיני זה לא בסדר לכתוב כמו שכתבת. זה לא השואל (שהתווכח איתו) אלא היה מישהו שלא ידוע לנו שמו (גדול אחד?) שאמר דבר כזה והמהרש"ם כתב שאינו נכון.

לכתוב כאמירה כללית שיש מי שאומר כך זה מטעה.

נראה שאף אותו גדול א' לא אמר כן בכל כהן,
וז"ל שו"ת מהרש"ם חלק ו סימן קמט

מכתבו הגיעני וע"ד אשר נתווכח עם גדול א' שרצה לחדש דבזה"ז אין איסור דאורייתא לכהן לישא גרושה רק מדרבנן מדברי הת"כ פ' אמור בפסוק וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדש יהי' לך כי קדוש אני ד' מקדשכם ובת"כ דריש ומנין שאם אינו רוצה דפנו ת"ל וקדשתו בע"כ כי את לחם וכו' להגיד מה גרם קדוש יהי' לך לרבות בע"מ וכו' ולכאורה הרי סתם ר"י דלא דריש טעמא דקרא ולמ"ל קרא לרבות בע"מ אלא דהכא מפורש הטעם כי את לחם וכו' ובכה"ג לכ"ע דרשי' טד"ק אבל קשה למה כתבה תורה טעם ולזה חידש דבזה"ז דליכא הקרבה כלל אין כהן בע"מ אסור מה"ת לישא גרושה רק מדרבנן.

לא עיינתי בדברי הת"כ הנסובים, ואיך מדייקים כן דוקא לענין בע"מ ולא בכל כהן.

אאל"ט המהרש"ם מסביר כי בכהן רגיל אפ"ל מהרה יבנה ביהמ"ק

אוצר החכמה כתב:אאל"ט המהרש"ם מסביר כי בכהן רגיל אפ"ל מהרה יבנה ביהמ"ק

זה עדיין לא סברא שיהיה איסור דאו' כיום, אלא רק ספק איסור.
אגב דבריך עיינתי שוב שם, וראיתי שכתב

והרב הנ"ל השיג עליו דהא הדרש דאם לא רצה דפנו קאי על נישואי נשים פסולות ובע"כ דגם ריבוי דבע"מ קאי ע"ז ודוקא כהן תמים מוכן להקרבה כשיבנה המקדש משא"כ בע"מ ע"כ תו"ד.

ראיתי דבר מעניין מאד
מעשה בדיין מרבני צרפת שהיה בקהילתו כהן שהתעקש לשאת גיורת, והרב ראה שאין מנוס ואין תקוה להשיבו מזה. עמד הרב והכריחו לחתום על מסמך שהוא 'מתפטר' מהכהונה, וכך מנע את בניו מלהחשב כהנים, ולברך ברכת כהנים באיסור (הספר נמצא באוצר, שכחתי את שם הדיין ושם הספר).
מה אומרים הרבנים??