פורום אוצר החכמה

למחמירים שהקפאה בשבת הוי נולד האם לשים בקבוק במקפיא כדי לקררו על דעת להוציאו לפני שיקפא האם זה כבישול שאסור גם על דעת לקחתו לפני שיתבשל או שיש לחלק?

הסברא כמובן שיש לחלק לכאורה בין איסור תורה (בישול) לאיסור דרבנן (נולד). ברם לא כן דעת הרשב"א בחידושיו לשבת מ ע"ב:

והנכון שנאמר שלא התירו להפשיר אלא במקום שאין היד סולדת בו, אבל במקום שהיד סולדת בו אפילו להפשיר אסור גזירה שמא יניח שם עד שיתבשל, ואפילו בכלי ראשון של חמי טבריה אסרו כן משום דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון.

ושמא עדיין יש מקום לחלק בין 'בישול' דרבנן (בחמי טבריה), כיון דסוף סוף שם 'בישול' עלה, בכה"ג אמרינן כל דתקון רבנן וכו', משא"כ גבי איסור 'נולד' שאין בדומה לו איסור תורה.

גם להניח ע"ד להסיר מהאש קודם שיבא לידי בישול אין בו איסור תורה, אלא איסור דרבנן.
ונולד אינו איסור תורה, והוי גזירה לגזירה.

גם לבשל בחמי טבריה הוי גזירה דרבנן. ולהניח שם ע"ד להסיר קודם שיתבשל הוי גזירה לגזירה, ואעפ"כ אסור לדעת הרשב"א.

שניהם בענין בישול

לא הבנתי. הרשב"א מדבר על הפשרה בחמי טבריה, דאסורה, אטו שמא ישכח ויבשל. והרי אף בישול זה עצמו איסורו מדברנן. ובקצרה: הפשרה בחמי טבריה אסורה אטו הבישול שם, והבישול שם אסור אטו בישול באור.

שש"כ [מהדו"ח] פ"י ס"ד וז"ל: "גם מותר להכניס מים בשבת ובחג לתא ההקפאה ע"מ לקררם ולהוציאם לפני שיוקפאו".
ובהערה יז למטה כתב וז"ל: "דדווקא לגבי בישול דאורייתא גזרינן שמא ישכח ויתבשל בשבת, סי' שיח ס' יד, דיכול לבוא לאיסור בישול".

יעקובי כתב:לא הבנתי. הרשב"א מדבר על הפשרה בחמי טבריה, דאסורה, אטו שמא ישכח ויבשל. והרי אף בישול זה עצמו איסורו מדברנן. ובקצרה: הפשרה בחמי טבריה אסורה אטו הבישול שם, והבישול שם אסור אטו בישול באור.

לא הבנתי מה לא הבנת הלא אתה בעצמך העלית את האפשרות של החילוק הזה שהזכיר הרב קו ירוק.

אינני מבין מה עניין הרשב"א לכאן, הרשב"א מזכיר להדיא שהסיבה שאסור דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, וע"כ כשגזרו על בישול בחמי טבריה גזרו שייחשב כמו בישול דאורייתא, ומכיון שעל בישול דאורייתא גזרו ממילא הגזירה גם על בישול דרבנן. אבל לומר שעשו גזירה בכל דין דרבנן והלא גם בשאר איסורים דאורייתא לא מצינו כזאת גזירה.

הסברא להתיר לכאורה כי כל איסור הקפאה זה רק שיטת הדובב מישרים (עי' ארחות שבת) ולכן על כזאת חומרא לא מסתבר להוסיף חומרא נוספת

אולי בהקפאה ל''ש לגזור שמא ישכח כיון שאין רצונו שיקפא דהלא הוא רוצה לשתות המים

מענה איש כתב:אולי בהקפאה ל''ש לגזור שמא ישכח כיון שאין רצונו שיקפא דהלא הוא רוצה לשתות המים

כהאי גוונא בבישול (שאינו רוצה שיתחמם יותר מדי, כי רצונו לתת לתינוק) - אסור.

עזריאל ברגר כתב:

מענה איש כתב:אולי בהקפאה ל''ש לגזור שמא ישכח כיון שאין רצונו שיקפא דהלא הוא רוצה לשתות המים

כהאי גוונא בבישול (שאינו רוצה שיתחמם יותר מדי, כי רצונו לתת לתינוק) - אסור.

צודק.
אבל כמדומה שהגרע''י התיר לצורך תינוק וצריך לעיין.

ע"ע מ"ב רנב, נב. וי"ל.

אוצר החכמה כתב:

יעקובי כתב:לא הבנתי. הרשב"א מדבר על הפשרה בחמי טבריה, דאסורה, אטו שמא ישכח ויבשל. והרי אף בישול זה עצמו איסורו מדרבנן. ובקצרה: הפשרה בחמי טבריה אסורה אטו הבישול שם, והבישול שם אסור אטו בישול באור.

לא הבנתי מה לא הבנת הלא אתה בעצמך העלית את האפשרות של החילוק הזה שהזכיר הרב קו ירוק.

אני הבנתי את דברי קו ירוק 'שניהם בענין בישול' היינו שגם המעשה עליו הרשב"א מדבר דמי לבישול, וממילא אין כאן גזירה לגזירה, בבחינת כולא חדא גזירה היא, ולזה השבתי דהרשב"א איירי בהפשרה אטו בישול וכו'. אך אה"נ, אם כוונתו הייתה לחילוק בין 'בישול' דרבנן שיש כיוצא בו איסור תורה לבין 'נולד' שאין כיוצא בו איסור תורה, מה טוב.

הורודנאי כתב:אינני מבין מה עניין הרשב"א לכאן, הרשב"א מזכיר להדיא שהסיבה שאסור דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, וע"כ כשגזרו על בישול בחמי טבריה גזרו שייחשב כמו בישול דאורייתא, ומכיון שעל בישול דאורייתא גזרו ממילא הגזירה גם על בישול דרבנן. אבל לומר שעשו גזירה בכל דין דרבנן והלא גם בשאר איסורים דאורייתא לא מצינו כזאת גזירה.

אכן. ולזה נתכוונתי בסיפא דהודעתי הראשונה.

מענה איש כתב:

עזריאל ברגר כתב:

מענה איש כתב:אולי בהקפאה ל''ש לגזור שמא ישכח כיון שאין רצונו שיקפא דהלא הוא רוצה לשתות המים

כהאי גוונא בבישול (שאינו רוצה שיתחמם יותר מדי, כי רצונו לתת לתינוק) - אסור.

צודק.
אבל כמדומה שהגרע''י התיר לצורך תינוק וצריך לעיין.

בצירוף דעת הרמב"ם שאין בישול אחר בישול בלח