פורום אוצר החכמה

במשנה במסכת נגעים מבואר שצריך המצורע להביא שתי ציפורים, והכהן שוחט אחת מהם, ולאחר מכן צריך הכהן לקבור את הציפור בפניו".
(ויעוי' בפי' רע"ב שכ"כ).
והנה, לא מצינו בשום מקום אחר דין מעין זה שצריך לקבור את הקרבן בפני בעל הקרבן.

ואמנם בפירוש המשניות להרמב"ם כתב, שקבורת הצפור הוא מדברי קבלה.

וברע"ב פירש, שצריך לקבור את הצפור בפניו "לפי שהיא אסורה בהנאה ". ובתוספות יום טוב כתב לבאר בדברי הרע"ב, וז"ל: " ויראה לי דהא דמצריכו שיקברנו בפניו. מפני החשד שלא יחשדנו שיאכלהו".
והיינו שחששו שהמצורע יבוא לחשוד בכהן שיאכל את הציפור שאסורה בהנאה, ולכך צריך לקבור את הציפור דווקא בפניו של המצורע, שלא יבוא לחשוד בכהן.

ויש להתבונן בזה, מה ראו חז"ל דווקא כאן, יותר משאר מקומות, לחשוש שיבואו לחשוד בכהן שהוא אוכל איסורי הנאה?

אלישר כתב:במשנה במסכת נגעים מבואר שצריך המצורע להביא שתי ציפורים, והכהן שוחט אחת מהם, ולאחר מכן צריך הכהן לקבור את הציפור בפניו".
(ויעוי' בפי' רע"ב שכ"כ).
והנה, לא מצינו בשום מקום אחר דין מעין זה שצריך לקבור את הקרבן בפני בעל הקרבן.

ואמנם בפירוש המשניות להרמב"ם כתב, שקבורת הצפור הוא מדברי קבלה.

וברע"ב פירש, שצריך לקבור את הצפור בפניו "לפי שהיא אסורה בהנאה ". ובתוספות יום טוב כתב לבאר בדברי הרע"ב, וז"ל: " ויראה לי דהא דמצריכו שיקברנו בפניו. מפני החשד שלא יחשדנו שיאכלהו".
והיינו שחששו שהמצורע יבוא לחשוד בכהן שיאכל את הציפור שאסורה בהנאה, ולכך צריך לקבור את הציפור דווקא בפניו של המצורע, שלא יבוא לחשוד בכהן.

ויש להתבונן בזה, מה ראו חז"ל דווקא כאן, יותר משאר מקומות, לחשוש שיבואו לחשוד בכהן שהוא אוכל איסורי הנאה?

נכון שהוא 'קרבן' היחידי שצריך לקבור, וזהו משום ששאר הקרבנות או נאכלין לכהנים ולבעלים, או נשרפין. אבל צפור המצורע אסור בהנאה, וגם לא צוותה התורה לשרפו, ולכן דינו כשאר איסורי הנאה שצריכין קבורה כדאיתא במשנה במסכת תמורה (דף לג ע"ב) ואלו הן הנקברין וכו'.

וע"ד חשד, אשכחן המון פעמים בחז"ל שחיישינן לחשד, גם בביהמ"ק (ראה שקלים פ"ג מ"ב ועוד).

בחפשי כותב כתב:נכון שהוא 'קרבן' היחידי שצריך לקבור.

גם עגלה ערופה.

אלישר כתב:במשנה במסכת נגעים מבואר שצריך המצורע להביא שתי ציפורים, והכהן שוחט אחת מהם, ולאחר מכן צריך הכהן לקבור את הציפור בפניו".
(ויעוי' בפי' רע"ב שכ"כ).
והנה, לא מצינו בשום מקום אחר דין מעין זה שצריך לקבור את הקרבן בפני בעל הקרבן.

ואמנם בפירוש המשניות להרמב"ם כתב, שקבורת הצפור הוא מדברי קבלה.

וברע"ב פירש, שצריך לקבור את הצפור בפניו "לפי שהיא אסורה בהנאה ". ובתוספות יום טוב כתב לבאר בדברי הרע"ב, וז"ל: " ויראה לי דהא דמצריכו שיקברנו בפניו. מפני החשד שלא יחשדנו שיאכלהו".
והיינו שחששו שהמצורע יבוא לחשוד בכהן שיאכל את הציפור שאסורה בהנאה, ולכך צריך לקבור את הציפור דווקא בפניו של המצורע, שלא יבוא לחשוד בכהן.

ויש להתבונן בזה, מה ראו חז"ל דווקא כאן, יותר משאר מקומות, לחשוש שיבואו לחשוד בכהן שהוא אוכל איסורי הנאה?

בחזון נחום שם העיר על טעם החשד וכתב "ורחוק הוא טעם זה בעיני". וכנראה כהערתך (וכתב שצריך לומר שהוא חלק מהקבלה, וכמשמעות הרמב"ם בהלכותיו).

אולי אם הכהן התכוון בשעת שחיטת הציפור שהוא שוחטה על מנת לאכלה - אז זה לא חל וצריך לחזור ולהביא ציפורים אחרות (ומעיקר הדין מותר לאכול את הציפור הראשונה אלא שאולי זה אסור משום מראית העין), ולפיכך אם המצורע לא רואה שהכהן קובר את הציפור אז הוא לא יודע אם אכן הציפור נשחטה לשם טהרתו ולא לשם אכילה.

עזריאל ברגר כתב:

בחפשי כותב כתב:נכון שהוא 'קרבן' היחידי שצריך לקבור.

גם עגלה ערופה.

נכון, אך לא ברירא מילתא. ותליא בפלוגתא דרבוותא אי יש לעגלה ערופה דין קרבן, או דין איסורי הנאה בלבד. עיין בחידושי בעל שרידי אש ז"ל (חולין סימן לה) שנחלקו בזה הראשונים ז"ל.

בחפשי כותב כתב:נכון, אך לא ברירא מילתא. ותליא בפלוגתא דרבוותא אי יש לעגלה ערופה דין קרבן, או דין איסורי הנאה בלבד. עיין בחידושי בעל שרידי אש ז"ל (חולין סימן לה) שנחלקו בזה הראשונים ז"ל.

ולציפור המצורע יש דין קרבן?!

עזריאל ברגר כתב:

בחפשי כותב כתב:נכון, אך לא ברירא מילתא. ותליא בפלוגתא דרבוותא אי יש לעגלה ערופה דין קרבן, או דין איסורי הנאה בלבד. עיין בחידושי בעל שרידי אש ז"ל (חולין סימן לה) שנחלקו בזה הראשונים ז"ל.

ולציפור המצורע יש דין קרבן?!

צדק ממני, דגם בצפור מצורע נחלקו הראשונים אי יש לה דין קרבן או לא, ראה בתוספות מסכת זבחים (דף קטז ע"א ד"ה ודילמא) שכתבו: "שאני ציפורי מצורע שהוא כעין קרבן", וכן דעת הרבה ראשונים. אבל בתוספות ישנים (יומא דף סא ע"ב ד"ה משום) כתבו: "והא דלא חשיב שחוטה דציפרי מצורע שאסורה, לפי שאין זה קדשים אלא מעשה חוץ וכו', ועגלה ערופה אע"פ שמעשיה חוץ כתיב בה כפרה כקדשים".

זאת אומרת, שצפור מצורע ועגלה ערופה שווין בגדרן אי חשובין קרבן או לא.