עמוד 1 מתוך 1

עלי נענע לצורך הכנת תה האם חייבים בתרומות ומעשרות?

פורסם: ג' יולי 10, 2018 10:52 am
על ידי כדכד
והאם יש הבדל בין אם משאירים את העלים ואוכלים גם אותם לבין אם מוציאים את העלים ושותים רק את התה?
מה הדין בעלים אחרים שעיקרם לריח או לנוי?

Re: עלי נענע לצורך הכנת תה האם חייבים בתרומות ומעשרות?

פורסם: ג' יולי 10, 2018 11:54 am
על ידי עובדיה חן
יש לדון בנענע האם זה כמו תבלין או לא.

Re: עלי נענע לצורך הכנת תה האם חייבים בתרומות ומעשרות?

פורסם: ג' יולי 10, 2018 11:58 am
על ידי קראקובער
מאתר דין:

תרומות ומעשרות על נענע
רבני בית ההוראה
כ"ג טבת ה'תשע"ז
יש לי עציץ נענע בבית וברצוני להסתפק מן העלים לצורך עשיית תה, האם העלים חייבים במעשר ובברכה.

תשובה:

עלים המשמשים כתבלין לתה וכיוצא בזה כמו עלי לואיזה או נענע [כל דבר שאינו עיקרו של המאכל אלא בא לתבל אותו נקרא תבלין], נחלקו הפוסקים אם חייבים בתרומות ומעשרות. דעת הגר”מ אליהו זצ”ל שהם חייבים בתרומות ומעשרות, ומלבד זאת צידד לומר שיש בהם איסור ערלה! כלומר, שאסור לאכול מהם שלוש שנים לאחר נטיעתם! אולם, אחרים חולקים וסוברים שעלים אלו אינם חייבים בתרומות ומעשרות ואף אין בהם איסור ערלה.

להלכה, לענין איסור ערלה רבו המקילים ואין צריך להחמיר בכך, אולם, לענין תרומות ומעשרות יש להחמיר, אלא אם כן אתה אוכל מהם בחצר סמוך למקום נטיעתם באופן ארעי בלי להכניסם לבית.

לענין החשש מתולעים, אין ספק שכל הגידולים העליים הם בחזקת נגועים בתולעים, ויש לבודקם היטב מול מקור אור. יתכן שקיימים בהם מגוון של חרקים כגון תריפסים זבובונים וכדומה. חלק מהחרקים עלולים להיות בצבע דומה מאוד לעלה, לכן יש לבדוק היטב! כמו כן יש לשים לב אם אין כעין מחילות קטנטנות בעלים העלולים לגלות על נגיעות. לעיתים מצויים על העלים כעין בליטות קטנות העלולים לגלות על נגיעות.

מקורות:

ראה קובץ התורה והארץ ח”ד עמ’ 10 – 25. כמו כן ראה חזון איש ערלה ס”ק לט שעלים המיועדים לטיבול אין בהם דין ערלה לפי שאינם נחשבים פרי לענין טומאה, אולם לא הביע דעתו לענין חיוב תרומות ומעשרות. בס’ ילקוט יוסף מצוות התלויות בארץ עמ’ תב נקט אף הוא שאין איסור ערלה נוהג בתבלינים כמו לואיזה.

Re: עלי נענע לצורך הכנת תה האם חייבים בתרומות ומעשרות?

פורסם: ג' יולי 10, 2018 12:51 pm
על ידי עובר ושב
לגבי זה יש תוספות מפורש ביומא פ"א, "שיש מיני תבלין הרבה, יש מהן דעיקרן לטעמא עבידי והנהו פטורין מן המעשר".

ולכאורה זה תלוי בשאלה האם נוהגים לאכול אותו, או להשתמש בו בעיקר לטעם (כמו תה). יש מעדות המזרח שנהגו לאכלו, בסלט. ואני חושב שרוב העם משתמשים בעלי הנענע בעיקר לטעם.

מאידך גיסא יש רמב"ם (הלכות מעשר פ"א) שכותב לגבי החרובין שחייבים במעשר מדרבנן, מפני שאינם מאכל רוב אדם. ומשמע שגם אם מקצתם נהגו לאכול, יהיה עדיין חייב במעשר מדרבנן. ואולי יש לדחות שעל חרובים גזרו ועל דברים אחרים לא גזרו.