פורום אוצר החכמה

הרבה הלכות יש לכבד הפת ועכ"פ שלא יתבזה, כידוע.
מהו הענין של כבוד הפת, ואת מי זה מכבד?

שאלה נוספת -
מצינו חובת זהירות בכבוד הפת יותר משאר האוכלין,
ולא הרי כבוד החיטים הקלויות ככבוד הפת האפויה.
חשבתי טעם,
כי בזעת אפיך תאכל לחם נאמר לאדם הראשון אחרי שבכה 'אני וחמורי נאכל באבוס אחד'
א"כ הפת מסמלת את מותר האדם על הבהמה וממאכלו ממאכלה.
האם זה נכון?

כאשר התבוננתי פעם למה יש לכבד עשירים כדאי' בעירובין שרבי היה מכבד עשירים, חשבתי שיש ענין של לכבד את הבריאה, ועשיר יש לו כח והשפעה על הבריאה, עכ''פ לעניננו, יש לתת כבוד להבריאה שנברא לכבודו של השי''ת.

אפרים זלמן כתב:כאשר התבוננתי פעם למה יש לכבד עשירים כדאי' בעירובין שרבי היה מכבד עשירים, חשבתי שיש ענין של לכבד את הבריאה, ועשיר יש לו כח והשפעה על הבריאה, עכ''פ לעניננו, יש לתת כבוד להבריאה שנברא לכבודו של השי''ת.

במחילה מכבודו לא הבנתי אזי לפי דבריך למה לא צריך לכבד כאו"א ודווקא עשירים [או עשירים במיוחד] והרי כולם כלולים בדבריך "להבריאה שנברא לכבודו של השי''ת" [כלשונך]
וה"ה ג"כ במיני אוכלים ואאמי ישנה חשיבות שנבראה להש"י יותר משאר אוכלין???

ודאי שדברי הרב פותח האשכול יפים אך הם לא לפי הפשט לענ"ד בפשטות כפי שיין הוא דבר חשוב וגורם ברכה לעצמו וממילא גם ביין ישנו איסור בהשחתתו יותר משאר ממשקין
(וכמבואר בהל' מים אחרונים ונט"י).
והטעם כנראה שככל שהדבר הוא יותר יקר (כך היה בזמנם שיין ופת הינם דברים יקרים או שקשים להשגה) אז הדבר נראה כזלזול יותר בבריאת ה' וכדוג' אם למשל אדם יתן לבנו מתנה אז ככל אשר היא תהיה יותר יקרה אז אם תהרס יכאב לו יותר "השקעתי ועתה אתה הורס"??
כנלענ"ד

נריה אור כתב:

אפרים זלמן כתב:כאשר התבוננתי פעם למה יש לכבד עשירים כדאי' בעירובין שרבי היה מכבד עשירים, חשבתי שיש ענין של לכבד את הבריאה, ועשיר יש לו כח והשפעה על הבריאה, עכ''פ לעניננו, יש לתת כבוד להבריאה שנברא לכבודו של השי''ת.

במחילה מכבודו לא הבנתי אזי לפי דבריך למה לא צריך לכבד כאו"א ודווקא עשירים [או עשירים במיוחד] והרי כולם כלולים בדבריך "להבריאה שנברא לכבודו של השי''ת" [כלשונך]
וה"ה ג"כ במיני אוכלים ואאמי ישנה חשיבות שנבראה להש"י יותר משאר אוכלין???

יש ענין כבוד הבריות לכלל הבריות המדברים, וכן יש איסור ביזוי אוכלים בכל האוכלים, אבל נתייחדו עשירים ופת לרוב חשיבות שיש להם בבריאה.
וכמדומני שקרובים דברי לדבריך, ובע''ה מאוחר יותר אתעמק יותר בדבריך ושאלתך אלי.

עושה חדשות כתב:שאלה נוספת -
מצינו חובת זהירות בכבוד הפת יותר משאר האוכלין,
ולא הרי כבוד החיטים הקלויות ככבוד הפת האפויה.
חשבתי טעם,
כי בזעת אפיך תאכל לחם נאמר לאדם הראשון אחרי שבכה 'אני וחמורי נאכל באבוס אחד'
א"כ הפת מסמלת את מותר האדם על הבהמה וממאכלו ממאכלה.
האם זה נכון?

כל מאכל מבושל מסמל את זה כי בהמות וחיות לא אוכלות מבושל.
נראה יותר שהפת היא מזונו העיקרי שלך האדם וכפי שהתיחדה הו בברכה ראשונה מיוחדת והן בברכת המזון

פת הבאה בכיסנין, ושאר מיני פת שאין ברכתם 'המוציא', יש להם את החומרא היתירה של כבוד הפת?

עושה חדשות כתב:פת הבאה בכיסנין, ושאר מיני פת שאין ברכתם 'המוציא', יש להם את החומרא היתירה של כבוד הפת?

לכאורה כן, וצ"ע.

עושה חדשות כתב:שאלה נוספת -
מצינו חובת זהירות בכבוד הפת יותר משאר האוכלין,
ולא הרי כבוד החיטים הקלויות ככבוד הפת האפויה.
חשבתי טעם,
כי בזעת אפיך תאכל לחם נאמר לאדם הראשון אחרי שבכה 'אני וחמורי נאכל באבוס אחד'
א"כ הפת מסמלת את מותר האדם על הבהמה וממאכלו ממאכלה.
האם זה נכון?

רעיון יפה.

נריה אור כתב:ודאי שדברי הרב פותח האשכול יפים אך הם לא לפי הפשט לענ"ד בפשטות כפי שיין הוא דבר חשוב וגורם ברכה לעצמו וממילא גם ביין ישנו איסור בהשחתתו יותר משאר ממשקין
(וכמבואר בהל' מים אחרונים ונט"י).
והטעם כנראה שככל שהדבר הוא יותר יקר (כך היה בזמנם שיין ופת הינם דברים יקרים או שקשים להשגה) אז הדבר נראה כזלזול יותר בבריאת ה' וכדוג' אם למשל אדם יתן לבנו מתנה אז ככל אשר היא תהיה יותר יקרה אז אם תהרס יכאב לו יותר "השקעתי ועתה אתה הורס"??
כנלענ"ד

לפי דבריך, כיום שלחם איננו דבר יקר, ובשר יותר יקר אז חשוב להקפיד לכבד בשר ולא לחם?
(לא בתור קושיה, אלא מנסה להבין ואולי באמת השינוי נכון?)

דעת נעימה כתב:

נריה אור כתב:ודאי שדברי הרב פותח האשכול יפים אך הם לא לפי הפשט לענ"ד בפשטות כפי שיין הוא דבר חשוב וגורם ברכה לעצמו וממילא גם ביין ישנו איסור בהשחתתו יותר משאר ממשקין
(וכמבואר בהל' מים אחרונים ונט"י).
והטעם כנראה שככל שהדבר הוא יותר יקר (כך היה בזמנם שיין ופת הינם דברים יקרים או שקשים להשגה) אז הדבר נראה כזלזול יותר בבריאת ה' וכדוג' אם למשל אדם יתן לבנו מתנה אז ככל אשר היא תהיה יותר יקרה אז אם תהרס יכאב לו יותר "השקעתי ועתה אתה הורס"??
כנלענ"ד

לפי דבריך, כיום שלחם איננו דבר יקר, ובשר יותר יקר אז חשוב להקפיד לכבד בשר ולא לחם?
(לא בתור קושיה, אלא מנסה להבין ואולי באמת השינוי נכון?)

לא הייתה כוונתי מחמת יוקר אלא חשיבות שבכל ארוחה חשובה יש לחם..וק"ל

נריה אור כתב:

דעת נעימה כתב:

נריה אור כתב:ודאי שדברי הרב פותח האשכול יפים אך הם לא לפי הפשט לענ"ד בפשטות כפי שיין הוא דבר חשוב וגורם ברכה לעצמו וממילא גם ביין ישנו איסור בהשחתתו יותר משאר ממשקין
(וכמבואר בהל' מים אחרונים ונט"י).
והטעם כנראה שככל שהדבר הוא יותר יקר (כך היה בזמנם שיין ופת הינם דברים יקרים או שקשים להשגה) אז הדבר נראה כזלזול יותר בבריאת ה' וכדוג' אם למשל אדם יתן לבנו מתנה אז ככל אשר היא תהיה יותר יקרה אז אם תהרס יכאב לו יותר "השקעתי ועתה אתה הורס"??
כנלענ"ד

לפי דבריך, כיום שלחם איננו דבר יקר, ובשר יותר יקר אז חשוב להקפיד לכבד בשר ולא לחם?
(לא בתור קושיה, אלא מנסה להבין ואולי באמת השינוי נכון?)

לא הייתה כוונתי מחמת יוקר אלא חשיבות שבכל ארוחה חשובה יש לחם..וק"ל

א"כ - אין הענין יוקר המאכל וכה"ג, וגם לא הקושי להשגתו - אלא מצד שהוא דבר חשוב שבבריאה. והן הן דברי הרב "אפרים זלמן" ממש.
אם כנים דבריי, כמדומה שהגענו לעמק השוה.

עושה חדשות כתב:שאלה נוספת -
מצינו חובת זהירות בכבוד הפת יותר משאר האוכלין,
ולא הרי כבוד החיטים הקלויות ככבוד הפת האפויה.
חשבתי טעם,
כי בזעת אפיך תאכל לחם נאמר לאדם הראשון אחרי שבכה 'אני וחמורי נאכל באבוס אחד'
א"כ הפת מסמלת את מותר האדם על הבהמה וממאכלו ממאכלה.
האם זה נכון?

ראיתי שטעם זה כתב הרב קוק.

לעצם השאלה, אחז"ל עה"פ לא תשחית את עצה גו' כי האדם עץ השדה, מלמד שחייו של האדם אינן אלא מן האילן. היינו שהטעם שאין לפגוע בעץ הוא מפני שחיי האדם באים ממנו, העץ הוא "חתיכת חיים" של אדם (האדם עץ השדה). ובפשטות זהו הטעם שיש לכבד את הפת, שממנה עיקר חיי האדם.

ויומתק יותר ע"פ דברי האריז"ל הידועים שהעובדה שהמזון זן האדם היא מצד מעלתו הרוחנית, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' (הטמון בלחם) יחיה האדם.

עושה חדשות כתב:הרבה הלכות יש לכבד הפת ועכ"פ שלא יתבזה, כידוע.
מהו הענין של כבוד הפת, ואת מי זה מכבד?

נא לעיין בקובץ המצורף משו"ת צל ההרים