פורום אוצר החכמה

קי"ל לענין יציאת השבת עד שיהיו ג' כוכבים קטנים רצופין (שו"ע או"ח סי' רצ"ג). וראיתי כעת בספר נפלא שיצא 'הזמנים בהבנה', מביא עדות מאחד מבאי ביתו של החזו"א זצ"ל שאמר לו במוצאי שבת להביט למערב לראות אם יש כבר 'עשרה' כוכבים מקובצים. מה הכוונה בזה? הרי כתבו הראשונים והפוסקים דצריך שלשה?
ובאמת, שמצד המציאות יש מקום לדברים הללו, מפני שידוע שככל שהכוכבים קטנים יותר הם נראים בכמות גדולה יותר, ממילא במצב של 'כוכבים קטנים' לא אמור להראות רק שלש, אלא הרבה יותר. אך מ"מ הרי הראשונים כן כתבו 'שלש'.
עכ"פ מה הכוונה בהוראה זו של החזו"א ומה המקור לזה?

בספר ישראל והזמנים מציין מקור לזה משו"ת ריב"ם שנייטוך שיסתכל שיהיה בשמים מלא כוכבים
ואז בוודאי יש ג' כוכבים בינונים

דרך ישרה כתב:קי"ל לענין יציאת השבת עד שיהיו ג' כוכבים קטנים רצופין (שו"ע או"ח סי' רצ"ג). וראיתי כעת בספר נפלא שיצא 'הזמנים בהבנה', מביא עדות מאחד מבאי ביתו של החזו"א זצ"ל שאמר לו במוצאי שבת להביט למערב לראות אם יש כבר 'עשרה' כוכבים מקובצים. מה הכוונה בזה? הרי כתבו הראשונים והפוסקים דצריך שלשה?
ובאמת, שמצד המציאות יש מקום לדברים הללו, מפני שידוע שככל שהכוכבים קטנים יותר הם נראים בכמות גדולה יותר, ממילא במצב של 'כוכבים קטנים' לא אמור להראות רק שלש, אלא הרבה יותר. אך מ"מ הרי הראשונים כן כתבו 'שלש'.
עכ"פ מה הכוונה בהוראה זו של החזו"א ומה המקור לזה?

לא ראיתי ספר זמנים בהבנה, אבל כיוצא בו כתוב בספר ארחות רבינו בשם הסטייפלר.
הכוונה אינו לחלוק על הגמ', אלא זמן זה שעין רגיל יכול לראות בקלות עשרה כוכבים הוא תואם לזמן צאה"כ של החזו"א, והוא סימן ולא סיבה.

כמדומה שכן ראיתי בספר שערי אהרן לר' אהרן רוטר. ויש כאן עוד חידוש שהכוכבים צריכים להיות במערב. וזה דלא כמו דמשמע בספר דינים והנהגות שההסתכלות במערב היא רק משום סימן דהכסיף. וצ"ע

דרך ישרה כתב:ובאמת, שמצד המציאות יש מקום לדברים הללו, מפני שידוע שככל שהכוכבים קטנים יותר הם נראים בכמות גדולה יותר, ממילא במצב של 'כוכבים קטנים' לא אמור להראות רק שלש, אלא הרבה יותר. אך מ"מ הרי הראשונים כן כתבו 'שלש'.

בפשטות - הראשונים דיברו במי שיודע להבחין בכוכבים קטנים.