פורום אוצר החכמה

נער בן כ15 שמתוך כעס נשבע שלא יאכל תפוח לעולם מה צריך לעשות?
האם צריך להתיר לו בפני 3 או לא צריך כי עשה זאת מכעס ללא מחשבה ואין פה שבועה?

מביאים ראיה מזה שצריך התרה:
רבי יהושע אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר (תהלים צה, יא) אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי וחזרתי בי וברש"י נשבעתי באפי - מדקאמר באפי משמע יכול אני לישאל עליו לפי שמחמת אפי ולא מדעת מיושבת נשבעתי יש ללמוד מכאן שהמוצא פתח לנדרו לאמר לא לדעת כן נדרתי שיקרני דבר זה שאני רואה הבא לי ע"י נדרי מתירין לו: (חגיגה יא)

לא הבנתי, למה צריך מקורות?
מהיכי תיתי שהנשבע מתוך כעס שבועתו לא חלה? לא מצליח להבין את ההווה אמינה...

יש בנזיר אשה שהיתה שיכורה, שהנדר חל, ומסתמא כ"ש כעס

פשוט שהשבועה חלה והרבה שבועות באות מפזיזות וכעס ,
כפרת היולדת הרי באה מזה שקופצת ונשבעת שלא תלד לעולם,

עיין תורת חיים סנהדרין ק"י ע"ב, בבא בתרא ק"ז ע"ב, רמ"א חו"מ סימן של"ג

ודאי שצריך להתיר לו, ואפילו אם זה היה דבר שאינו צריך מן הדין התרה - צריך לעשות לו התרת-נדרים כדי שלא יהיה רגיל בנדרים ובשבועות (כך משמע ברמב"ם בכ"מ בהלכות שבועות ונדרים).