פורום אוצר החכמה

ישנם פעמים שמוזכר בדברי חז"ל "בית קדש הקדשים" וישנם שמוזכר "בית קדשי הקדשים" - מי מבין חו"ר הפורום יודע מה פשר השינוי? מתי כך ומתי כך?

לכאורה ע"פ פשט אין הבדל.

דרומי כתב:לכאורה ע"פ פשט אין הבדל.

ובכל זאת...

חיפשתי קצת ונראה שאין שום הבדל. וראה גם בהמצורף בזה עמ' רח בפיסקא המתחילה "קדשי הקדשים". ולהעיר מביאורי הגר"א לסוף מס' מדות.

לכאורה יש לתמוה על לשון רבים
ומצאתי בבן יהוידע גיטין שכתב בדרך אגב

תפס זונה בידו וכו'. נ"ל בס"ד בית קדשי קדשים הוא מקום שתי קדושות, שהיו עומדים שם בנס, שהם קדושת הארון שבו התורה אשר בנס היה עומד, ואף על פי שבבית שני נגנז הארון קדושתו עומדת שם, ועוד קדושת כרובים, דגם כן בנס היו עומדים, והיו מעורין זכר ונקבה לחיבת ישראל, ולכן כנגד שתי קדושות אלו עשה שתי חילולין, והיינו כנגד קדושת התורה הציע ספר תורה, וכנגד קדושת כרובים שכב עם הזונה. והא דאמר תפש הזונה בידו, לומר אף על פי שהיתה זונה נכריה, היתה יראה לעשות שם עבירה, והוא תפסה בידו, והכניסה שם בעל כרחה:

ולפי"ז יש להבין דבכ"מ שלא נכתב בית כתוב קדש הקדשים
ועיין בתוספות אנשי שם ברכות פ"ט מ"ה שמביא מליקוטי המשנה, שדן בשינוי אחר מה שלפעמים נקט בלשון בית ולפעמים בלי בית ומחלק דדוקא בבית ראשון נקט בית שהי' שם חומה ושער, משא"כ בבית שני שלא הי' שם רק פרוכת
ולדרכינו י"ל דבבית ראשון שנקט בית אפשר לומר בזה לשון רבים וגם יצדק שהי' שם בבית ראשון שתי הקדושות בגלוי, משא"כ בבית שני שלא הי' רק פרוכת וגם הקדושות לא הי' שם בגלוי עכ"פ נקט קדש הקדשים כלישנא דקרא

כמו כן רווחת בלשון חכמינו צורת רבים לליל שבת: 'לילי שבת' (בדומה ל'מוצאי שבת'). לדוגמה:
מַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת, אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
נָפְלָה דְלֵקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדוֹת; בַּשַּׁחֲרִית, מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת; בַּמִּנְחָה, מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת.
הֲפָרַת נְדָרִים כָּל הַיּוֹם. כֵּיצַד, נָדְרָה לֵילֵי שַׁבָּת, מֵיפֵר לֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
וכהנה למרבה.

הערתך העלתה בי את השאלה:
מדוע אומרים "מוצאי" שבת ולא "מוצא השבת" וכיו"ב?

רשות הדיבור לד"ר קרן דובנוב מן האקדמיה ללשון העברית:
שמות עצם בריבוי תמידי (בלעז pluralia tantum) עשויים להתקבע לשם הבחנת משמעות. לדוגמה משמעות המילה גירושים (או גירושין) שונה ממשמעות המילה גירוש, היא ספציפית יותר. יש הבדל משמעות בין שֶׁ‏פֶךְ לשְׁפָכִים וכיוצא בהם.
משמעות המילה מוצא רחבה מאוד, וכבר בעברית הקלסית נוצרה הבחנה בין שימושיה השונים: צורת היחיד (מוצא) ביחיד פירושה 'מקור', כגון מוצא מים, וכן בביטויים מוצא שפתיים, מוצא פה (מוצא פיך שמור), ואילו מוצאֵי ברבים - הזמן שאחרי צאתו של מועד מוגדר, כגון מוצאי שבת, מוצאי חג, מוצאי שביעית. הצירוף מוצאי שבת הוא אפוא זכר רבים, שכן מינו ומספרו של צירוף הסמיכות נקבע לפי הנסמך (המילה הראשונה בצירוף). המעניין הוא שהשם מוצאי משמש בצורת נסמך דווקא.

כמו שאין הבבל בין שני גזירי עצים, לשני גיזרי עצים

'גִּזְרֵי' – סמיכות של 'גְּזָרִים', ריבוי של 'גֶּזֶר'.
'גְּזִירֵי' – סמיכות של 'גְּזִירִים', ריבוי של 'גְּזִיר'.
'גזר' ו'גזיר' שמות נרדפים הם (הראשון לשון המקרא, והשני לשון חכמים), ואין הנדון דומה לראיה.

לכאו' קדשי הקדשים הם קרבנות קדשי קדשים, וכי בקה"ק היה מקומם לקרוא לו בית קדשי הקדשים??
ואילו בית קדש הקדשים מובן שקה"ק הולך על הבית עצמו ולא על הקדשים שמכניסים בו.
ויל"ע איך לפרש את הנוסח והגירסא בית קדשי הקדשים.

ראה בדברי הגר"א שציינתי לעיל

יש"כ.