פורום אוצר החכמה

מה דעתכם על הענין דלהלן -

לפום ריהטא אין ראיה משתיקת הפוסקים, כי נתכוונו לתת לאדם אפשרות לברך את ה' ולכן העדיפו הנוסח "בא"י למדני חוקיך" או "ברוך ה' אלקי ישראל כו'". ועיין לשון הרמב"ם בסוף הל' ברכות: "וירבה בברכות הצריכות", הרי שיש ענין להרבות בברכה לה'.

אך אם אכן אי אפשר לעשות זאת בסגנון של ברכה, כמו במקרה דידן, לכאורה כן יועיל אם ינקוט כעצת המחבר כאן.

[הערה טכנית, הפסוק הזה אינו שגור בפי כל כמו שני הפסוקים האחרים, ואולי גם משום כך אינו שווה לכל נפש].

הכותרת צ"ל " ברוך אתה ה' אלקינו כרת עמנו ברית בחורב" וראיתי שכתבו עצה זו ו וכנראה כוונתי למה שהביא הרב מעט דבש
ערכתי לאור הערת הרב עושה חדשות

בחלק מהפוסקים כתבו שיסיים למדני חוקיך כדי שיהיה נראה כקורא פסוק.
ובעצה זו ודומותיה איננו נראה.

עזריאל ברגר כתב:בחלק מהפוסקים כתבו שיסיים למדני חוקיך כדי שיהיה נראה כקורא פסוק.
ובעצה זו ודומותיה איננו נראה.

לכאורה אתה צודק
דאם לא כן, למה צריך דוקא 'פסוק' הלא יכול להמשיך באיזה תפלה שירצה לבקש מהקב"ה, והלא רשאים להזכיר ש"ש בתפלת נדבה

מסתבר מאד כדעת הכותב הראשון, שאין אדם יכול לשנות משמעות תיבות שכבר אמר.

זה הזכיר לי את הדברי חמודות (ברכות פ"ג אות מו), שהפותח בשבת שחרית את הברכה הרביעית בתיבת 'אתה', יכול להמשיך 'ישמח משה', מכיון שיש לזה משמעות: 'אתה' הקב"ה 'ישמח משה במתנת חלקך'.
דבריו לא מובנים לי, מאחר ובשום אופן אין שייכות לענ"ד בין 'אתה' לבין 'ישמח משה במתנת חלקו'.
אבל לפי דעתו הגדולה, אולי יש למצוא ביאור שבדיעבד גם ל'ברוך אתה ה' אלקינו דיבר אלינו בחורב', באופן של 'כפטיש יפוצץ סלע', והגם שאינו מתיישב היטב עם הלשון, העיקר שלא להוציא שם שמים לבטלה.

ראו בעלון המצורף דיון בזה

אגב, צריך לזכור שגם "למדני חוקיך" איננו תיקון גמור, כמבואר במג"א סימן קלה ס"ק ח.

צריך להבין מה הטעם בכלל שהפוסקים חיפשו להמשיך את תחילת הברכה דוקא בפסוק מהתנ"ך, למה א"א להמשיך ולתקן עם שאר תפילות כמו ברוך וכו' שבראנו לכבודו, אשר טוב גמלנו, אשר נתן מנוחה לנפשינו, וכל כיו"ב.

למה אינו יכול להמשיך אלקינו ואלוקי אבותינו ולהתפלל שמו"ע, אם לא התפלל עוד מנחה או ערבית (בשחרית יש בעיה של סמיכת גאולה לתפלה)?
ואפילו אם כבר התפלל אם זה בחול למה אינו יכול להתפלל תפילת נדבה?

להערה האחרונה - סוגיא ערוכה היא בש"ס (ברכות יב, א): פתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא כו'. ושקו"ט ראשונים ואחרונים. ולענין הלכה ראה טושו"ע חאו"ח סי' רט ובנו"כ.

עושה חדשות כתב:צריך להבין מה הטעם בכלל שהפוסקים חיפשו להמשיך את תחילת הברכה דוקא בפסוק מהתנ"ך, למה א"א להמשיך ולתקן עם שאר תפילות כמו ברוך וכו' שבראנו לכבודו, אשר טוב גמלנו, אשר נתן מנוחה לנפשינו, וכל כיו"ב.

אין שם שם הוי"ה ואדם אינו יכול להמציא תפילות מעצמו
גם פסוקים אינו יכול להמציא אבל אם פסוקים יש אז ניתן להשתמש בהם.

כדכד כתב:אדם אינו יכול להמציא תפילות מעצמו

???

עושה חדשות כתב:צריך להבין מה הטעם בכלל שהפוסקים חיפשו להמשיך את תחילת הברכה דוקא בפסוק מהתנ"ך, למה א"א להמשיך ולתקן עם שאר תפילות כמו ברוך וכו' שבראנו לכבודו, אשר טוב גמלנו, אשר נתן מנוחה לנפשינו, וכל כיו"ב.

כי אסור להמציא תפילות בלשון ברכה, כמבואר בפוסקים לגבי "ברוך המקדש שמו ברבים" שאין לאמרה בשם ומלכות וכו' עיי"ש.

ספרים וועלט כתב:למה אינו יכול להמשיך אלקינו ואלוקי אבותינו ולהתפלל שמו"ע, אם לא התפלל עוד מנחה או ערבית (בשחרית יש בעיה של סמיכת גאולה לתפלה)?

לכאורה אמירת הפסוק "א-דני שפתי תפתח" מעכבת.
מלבד מה שהביאו לעיל שלא פשוט לשנות ברכה מענין אחד לחבירו.

ספרים וועלט כתב:למה אינו יכול להתפלל תפילת נדבה?

קיי"ל שמי שהתחיל שמו"ע אדעתא דחובה ונזכר שכבר התפלל - אינו יכול באמצע התפילה להופכה לנדבה.

עושה חדשות כתב:

כדכד כתב:אדם אינו יכול להמציא תפילות מעצמו

???

לא דקתי ונתבארו דברי בדברי הרב עזריאל ברגר

איה"נ, אסור להתפלל בלש' של ברכה, וע"ע כאן. ואם ישאל השואל מהו שאנו אומרים אחרי קדושא דסדרא ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו? יענה הרב כדכד דאם לא הזכיר שם הוי"ה שפיר דמי. ואולי יש לתרץ באופנים אחרים. עכ"פ הרי כאן עלתה הצעה להמשיך עם פסוק אחר, כגון כרת עמנו ברית בחורב, ולהתעלם מההתחלה שהיא לשון של ברכה, ולהתחיל מחדש באמירת פסוק. וע"ז ודאי יש לשאול למה לנו לחפש פסוקים, אם אפשר להתעלם מתיבות 'ברוך אתה', הרי שפיר יכול להמשיך כרצונו עם תפילה פרטית, השם אלוקינו מלך העולם יעשה עימנו ניסים ונפלאות ויזמין פרנסתינו וכו' וכו'. ולכאו' יש כאן חידוש, דלעולם א"א 'לחתוך' את תחילת לשון הברכה, אלא רק באופן שהוא מתחיל כעת באמירת פסוק. וצ"ע בטעם הדברים. (ואולי נכון יהיה לאומרו דוקא בניגון וטעמים כדי שייחשב בהכרח כאמירת פסוק).

את "ה' אלקינו" הראשון הרי לא אמר בטעמים אז מה יועיל שיאמר עכשו בטעמים?

עושה חדשות כתב:איה"נ, אסור להתפלל בלש' של ברכה, וע"ע כאן. ואם ישאל השואל מהו שאנו אומרים אחרי קדושא דסדרא ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו? יענה הרב כדכד דאם לא הזכיר שם הוי"ה שפיר דמי. ואולי יש לתרץ באופנים אחרים. עכ"פ הרי כאן עלתה הצעה להמשיך עם פסוק אחר, כגון כרת עמנו ברית בחורב, ולהתעלם מההתחלה שהיא לשון של ברכה, ולהתחיל מחדש באמירת פסוק. וע"ז ודאי יש לשאול למה לנו לחפש פסוקים, אם אפשר להתעלם מתיבות 'ברוך אתה', הרי שפיר יכול להמשיך כרצונו עם תפילה פרטית, השם אלוקינו מלך העולם יעשה עימנו ניסים ונפלאות ויזמין פרנסתינו וכו' וכו'. ולכאו' יש כאן חידוש, דלעולם א"א 'לחתוך' את תחילת לשון הברכה, אלא רק באופן שהוא מתחיל כעת באמירת פסוק. וצ"ע בטעם הדברים. (ואולי נכון יהיה לאומרו דוקא בניגון וטעמים כדי שייחשב בהכרח כאמירת פסוק).

לענין זה שא"א להמציא תפלה ואפשר לחתוך לומר פסוק - כבר השבתי לעייל, שהפסוקים קיימים והתפילות לא