עמוד 1 מתוך 1
"מסרן הכתוב לחכמים"
פורסם: א' אוגוסט 19, 2018 6:32 pm
על ידי כדכד
מובא בחלק מהראשונים על הלכות חול המועד ובחלק מהראשונים על מלאכות ביו"ט שתכליתם אוכל נפש אולם נאסרו בכל זאת כקצירה ובצירה וטחינה וצידה.
מה פשר המסירה הזו? התורה מסרה לחכמים להחליט מה יהיה אסור מהתורה?
חשבתי אולי לומר לפחות לגבי יו"ט שהתורה מיעטה שלא כל מלאכת אוכל נפש מותרת והיא מסרה לחכמים להבין למה התכוונה במיעוטים אלו[b][/b]אולם אז קשה מה ההבדל בין זה לבין כל מיעוט ואולי משום שכאן המיעוט כללי יותר.
Re: "מסרן הכתוב לחכמים"
פורסם: א' אוגוסט 19, 2018 7:18 pm
על ידי הוה אמינא
כדבריך, שהכתוב מסרן לחכמים לא להחליט אלא להבין.
אולם לא זכיתי לרדת לסוף דעתך, למה רק לגבי היתר או"נ ביו"ט אתה מבין לפרש כך, ולא לגבי איסור מלאכות דשבת גופה.
Re: "מסרן הכתוב לחכמים"
פורסם: ב' אוגוסט 20, 2018 10:42 am
על ידי כדכד
כי הלשון הזה מופיע בראשונים לגבי או"נ ביו"ט ולא לגבי מלאכות שבת
מסברה י"ל שביו"ט יש מיעוטים והתורה רצתה שיבינו לבד מה למעט ואילו בשבת הענין הוא לדעת מה דומה למשכן
Re: "מסרן הכתוב לחכמים"
פורסם: ב' אוגוסט 20, 2018 9:46 pm
על ידי אורח
לענ"ד נ' דיסוד העניין במה שמסרם הכתוב לחכמים אינו לקבוע מה אסור ומה מותר, וכן אין הכוונה שמסר להם לגלות לנו האם התורה אסרה או התירה.
אלא דבכל מקום שיש מציאות מורכבת שמצד אחד צריכים לשמור על קדושת המועד ומצד שני הרי אינו קדוש כ"כ בחול המועד, ולכן מסרה התורה לחז"ל לקבוע קריטריונים אימתי מעשה יחשב לחילול ומתי לא.
והיינו שלא אסרה התורה בחול המועד רק חלק מהמלאכות וחז"ל גילו לנו מה נאסר ומה לא, אלא שאמרה לנו תורה לשמור את המועד ובאו חז"ל ברוחב דעתם וקבעו גדרים אימתי הווה שמירה על המועד ואימתי הווה פגיעה וחילול המועד. [והיינו שחז"ל הבינו שתיקון דבר לצורך רבים אינו פגיעה בקדושת המועד (דאין המועד כשבת שעצם המלאכות נאסרו אלא שנצטוונו לשמור על קדושתו)] וא"כ אין פה גילוי אלא קביעת קריטריונים מה יקרה שמירה על קדושת המועד ומה יקרה חילול.
Re: "מסרן הכתוב לחכמים"
פורסם: ב' אוגוסט 20, 2018 11:53 pm
על ידי יבנה