פורום אוצר החכמה

כידוע דעתו של הדברי חיים הוא ששני בורות הקשורים בסילון, והמי גשמים בבור התחתון ויש סילון המחברם מלמעלה למטה, אינם חיבור כי הם בגדר קטפרס.
ונחלקו בזה הפוסקים האם לדעתו גם הבור השקה לצד בור הטבילה האם כפי שרגילים לעשותה כהיום בטס המבדיל ויש בה נקב כשפופרת הנוד, האם ג''ז בכלל קטפרס להדברי חיים או לא.
דעת הדברי יציב וכן הגה''צ מצעהלים זצ''ל (שו''ת מגדלות מרקחים) שלהדברי חיים זה פסול, ומאידך הדברי יואל ועוד הרבה סוברים שאינו פסול.
מישהו אמר לי שהגאון בעל אגרות משה זצ''ל סובר כדעת הדברי יציב בביאור שי' הדברי חיים, רק שלדעתו אי''צ להחמיר בזה כשי' הדברי חיים.
מישהו יודע היכן כתב בזה האג''מ.

ונהפוך הוא עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' ס"ה, דמפורש בד' כד' הדברי יואל ודעמי' בדעת הדברי חיים

הצעיר באלפי כתב:ונחלקו בזה הפוסקים האם לדעתו גם הבור השקה לצד בור הטבילה האם כפי שרגילים לעשותה כהיום בטס המבדיל ויש בה נקב כשפופרת הנוד, האם ג''ז בכלל קטפרס להדברי חיים או לא.

ליתר דיוק, נחלקו האם לדעת הד"ח יש בעיה של קטפרס גם כשאין סילון אלא רק נקב מפריד (כשהבור הוא מלמטה). וכפי שניתן לראות בדברי האג"מ שהובאו שזה הנדון בדבריו ולא כמו שכתב מר.

העיברי כתב:ונהפוך הוא עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' ס"ה, דמפורש בד' כד' הדברי יואל ודעמי' בדעת הדברי חיים

רבי משה בכלל לא התייחס בתשובה זו להנידון שהעליתי, הוא דן במקוה ע''ג מקוה שהוא תיקון הרש''ב, ובזה הוא אומר שהדברי חיים לא החמיר בכה''ג, ובזה כידוע גם הדברי יציב סבר כך כידוע, כיון שבמקוה הרש''ב יש שתי נקבים בגודל טפח מרובע, ובכה''ג ס''ל להדברי יציב דנחשב כמקוה אחת, משא''כ כשיש רק נקב כשפופרת הנוד.
עיקר הדיון שהעליתי הוא בבור השקה מן הצד שנחלק באמצע, שבזה דעת הדברי יציב שיש פסול קטפרס להדברי חיים, ובזה שמעתי שהאג''מ ס''ל כדבריו.

כעת כוונתך מובנת. בהודעתך הראשונה השתמע שאתה מדבר על נקב ההשקה עצמו (שבין בור הטבילה לבור ההשקה).

הצעיר באלפי כתב:

העיברי כתב:ונהפוך הוא עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' ס"ה, דמפורש בד' כד' הדברי יואל ודעמי' בדעת הדברי חיים

רבי משה בכלל לא התייחס בתשובה זו להנידון שהעליתי, הוא דן במקוה ע''ג מקוה שהוא תיקון הרש''ב, ובזה הוא אומר שהדברי חיים לא החמיר בכה''ג, ובזה כידוע גם הדברי יציב סבר כך כידוע, כיון שבמקוה הרש''ב יש שתי נקבים בגודל טפח מרובע, ובכה''ג ס''ל להדברי יציב דנחשב כמקוה אחת, משא''כ כשיש רק נקב כשפופרת הנוד.
עיקר הדיון שהעליתי הוא בבור השקה מן הצד שנחלק באמצע, שבזה דעת הדברי יציב שיש פסול קטפרס להדברי חיים, ובזה שמעתי שהאג''מ ס''ל כדבריו.

הטעם שכתב האג"מ, שייך גם בבור ע"ג בור מן הצד, ודעתו בדיוק כדעת הדברי יואל שרק אם מחובר ע"י סילון, אז הוי קטפרס, אבל לא כשיש נקב ביניהן, דזה לא הוי כלל קטפרס, וכידוע שזה יסוד המחלוקת בדעת הדברי חיים, אם בכה"ג נחשב קטפרס.
מה שכתבת שדעת הגה"צ מצעהלים היה ג"כ כדעת הדברי יציב, נכון לדעת שיש חילוק גדול ביניהן, כי לדעת הדברי יציב יש בזה פסול "זוחלין", וא"כ יש גריעותא כשפותחין השקה לבור ע"ג בור, משא"כ לדעת המגדלות מרקחים הוי "קטפרס" אבל לא זוחלין, וא"כ אף שזה לא מועיל כלום כי לא יצאנו מחשש נתן סאה ונטל סאה, אבל זה ג"כ לא מגרע, וא"כ לדעתו אין שום חשש לטבול במקוה שפתוח לבור ע"ג בור.

בסדר כתב:

הצעיר באלפי כתב:

העיברי כתב:ונהפוך הוא עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' ס"ה, דמפורש בד' כד' הדברי יואל ודעמי' בדעת הדברי חיים

רבי משה בכלל לא התייחס בתשובה זו להנידון שהעליתי, הוא דן במקוה ע''ג מקוה שהוא תיקון הרש''ב, ובזה הוא אומר שהדברי חיים לא החמיר בכה''ג, ובזה כידוע גם הדברי יציב סבר כך כידוע, כיון שבמקוה הרש''ב יש שתי נקבים בגודל טפח מרובע, ובכה''ג ס''ל להדברי יציב דנחשב כמקוה אחת, משא''כ כשיש רק נקב כשפופרת הנוד.
עיקר הדיון שהעליתי הוא בבור השקה מן הצד שנחלק באמצע, שבזה דעת הדברי יציב שיש פסול קטפרס להדברי חיים, ובזה שמעתי שהאג''מ ס''ל כדבריו.

הטעם שכתב האג"מ, שייך גם בבור ע"ג בור מן הצד, ודעתו בדיוק כדעת הדברי יואל שרק אם מחובר ע"י סילון, אז הוי קטפרס, אבל לא כשיש נקב ביניהן, דזה לא הוי כלל קטפרס, וכידוע שזה יסוד המחלוקת בדעת הדברי חיים, אם בכה"ג נחשב קטפרס.
מה שכתבת שדעת הגה"צ מצעהלים היה ג"כ כדעת הדברי יציב, נכון לדעת שיש חילוק גדול ביניהן, כי לדעת הדברי יציב יש בזה פסול "זוחלין", וא"כ יש גריעותא כשפותחין השקה לבור ע"ג בור, משא"כ לדעת המגדלות מרקחים הוי "קטפרס" אבל לא זוחלין, וא"כ אף שזה לא מועיל כלום כי לא יצאנו מחשש נתן סאה ונטל סאה, אבל זה ג"כ לא מגרע, וא"כ לדעתו אין שום חשש לטבול במקוה שפתוח לבור ע"ג בור.

מי עוד סובר כהדברי יציב ??

הצעיר באלפי כתב:

בסדר כתב:

הצעיר באלפי כתב:

העיברי כתב:ונהפוך הוא עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' ס"ה, דמפורש בד' כד' הדברי יואל ודעמי' בדעת הדברי חיים

רבי משה בכלל לא התייחס בתשובה זו להנידון שהעליתי, הוא דן במקוה ע''ג מקוה שהוא תיקון הרש''ב, ובזה הוא אומר שהדברי חיים לא החמיר בכה''ג, ובזה כידוע גם הדברי יציב סבר כך כידוע, כיון שבמקוה הרש''ב יש שתי נקבים בגודל טפח מרובע, ובכה''ג ס''ל להדברי יציב דנחשב כמקוה אחת, משא''כ כשיש רק נקב כשפופרת הנוד.
עיקר הדיון שהעליתי הוא בבור השקה מן הצד שנחלק באמצע, שבזה דעת הדברי יציב שיש פסול קטפרס להדברי חיים, ובזה שמעתי שהאג''מ ס''ל כדבריו.

הטעם שכתב האג"מ, שייך גם בבור ע"ג בור מן הצד, ודעתו בדיוק כדעת הדברי יואל שרק אם מחובר ע"י סילון, אז הוי קטפרס, אבל לא כשיש נקב ביניהן, דזה לא הוי כלל קטפרס, וכידוע שזה יסוד המחלוקת בדעת הדברי חיים, אם בכה"ג נחשב קטפרס.
מה שכתבת שדעת הגה"צ מצעהלים היה ג"כ כדעת הדברי יציב, נכון לדעת שיש חילוק גדול ביניהן, כי לדעת הדברי יציב יש בזה פסול "זוחלין", וא"כ יש גריעותא כשפותחין השקה לבור ע"ג בור, משא"כ לדעת המגדלות מרקחים הוי "קטפרס" אבל לא זוחלין, וא"כ אף שזה לא מועיל כלום כי לא יצאנו מחשש נתן סאה ונטל סאה, אבל זה ג"כ לא מגרע, וא"כ לדעתו אין שום חשש לטבול במקוה שפתוח לבור ע"ג בור.

מי עוד סובר כהדברי יציב ??

כמדומה שבשו"ת משנה הלכות יש לו דיון בנושא זו, ונוטה לדעת הדברי יציב, אבל אני לא בטוח.

בסדר כתב:

הצעיר באלפי כתב:

בסדר כתב:

הצעיר באלפי כתב:

העיברי כתב:ונהפוך הוא עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' ס"ה, דמפורש בד' כד' הדברי יואל ודעמי' בדעת הדברי חיים

רבי משה בכלל לא התייחס בתשובה זו להנידון שהעליתי, הוא דן במקוה ע''ג מקוה שהוא תיקון הרש''ב, ובזה הוא אומר שהדברי חיים לא החמיר בכה''ג, ובזה כידוע גם הדברי יציב סבר כך כידוע, כיון שבמקוה הרש''ב יש שתי נקבים בגודל טפח מרובע, ובכה''ג ס''ל להדברי יציב דנחשב כמקוה אחת, משא''כ כשיש רק נקב כשפופרת הנוד.
עיקר הדיון שהעליתי הוא בבור השקה מן הצד שנחלק באמצע, שבזה דעת הדברי יציב שיש פסול קטפרס להדברי חיים, ובזה שמעתי שהאג''מ ס''ל כדבריו.

הטעם שכתב האג"מ, שייך גם בבור ע"ג בור מן הצד, ודעתו בדיוק כדעת הדברי יואל שרק אם מחובר ע"י סילון, אז הוי קטפרס, אבל לא כשיש נקב ביניהן, דזה לא הוי כלל קטפרס, וכידוע שזה יסוד המחלוקת בדעת הדברי חיים, אם בכה"ג נחשב קטפרס.
מה שכתבת שדעת הגה"צ מצעהלים היה ג"כ כדעת הדברי יציב, נכון לדעת שיש חילוק גדול ביניהן, כי לדעת הדברי יציב יש בזה פסול "זוחלין", וא"כ יש גריעותא כשפותחין השקה לבור ע"ג בור, משא"כ לדעת המגדלות מרקחים הוי "קטפרס" אבל לא זוחלין, וא"כ אף שזה לא מועיל כלום כי לא יצאנו מחשש נתן סאה ונטל סאה, אבל זה ג"כ לא מגרע, וא"כ לדעתו אין שום חשש לטבול במקוה שפתוח לבור ע"ג בור.

מי עוד סובר כהדברי יציב ??

כמדומה שבשו"ת משנה הלכות יש לו דיון בנושא זו, ונוטה לדעת הדברי יציב, אבל אני לא בטוח.

לא ראיתי אבל מסתבר, כידוע היה תלמידו (במקצת) של הדברי יציב, קיבל ממנו סמיכה !

בסדר כתב:

הצעיר באלפי כתב:

העיברי כתב:ונהפוך הוא עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' ס"ה, דמפורש בד' כד' הדברי יואל ודעמי' בדעת הדברי חיים

רבי משה בכלל לא התייחס בתשובה זו להנידון שהעליתי, הוא דן במקוה ע''ג מקוה שהוא תיקון הרש''ב, ובזה הוא אומר שהדברי חיים לא החמיר בכה''ג, ובזה כידוע גם הדברי יציב סבר כך כידוע, כיון שבמקוה הרש''ב יש שתי נקבים בגודל טפח מרובע, ובכה''ג ס''ל להדברי יציב דנחשב כמקוה אחת, משא''כ כשיש רק נקב כשפופרת הנוד.
עיקר הדיון שהעליתי הוא בבור השקה מן הצד שנחלק באמצע, שבזה דעת הדברי יציב שיש פסול קטפרס להדברי חיים, ובזה שמעתי שהאג''מ ס''ל כדבריו.

הטעם שכתב האג"מ, שייך גם בבור ע"ג בור מן הצד, ודעתו בדיוק כדעת הדברי יואל שרק אם מחובר ע"י סילון, אז הוי קטפרס, אבל לא כשיש נקב ביניהן, דזה לא הוי כלל קטפרס, וכידוע שזה יסוד המחלוקת בדעת הדברי חיים, אם בכה"ג נחשב קטפרס.
מה שכתבת שדעת הגה"צ מצעהלים היה ג"כ כדעת הדברי יציב, נכון לדעת שיש חילוק גדול ביניהן, כי לדעת הדברי יציב יש בזה פסול "זוחלין", וא"כ יש גריעותא כשפותחין השקה לבור ע"ג בור, משא"כ לדעת המגדלות מרקחים הוי "קטפרס" אבל לא זוחלין, וא"כ אף שזה לא מועיל כלום כי לא יצאנו מחשש נתן סאה ונטל סאה, אבל זה ג"כ לא מגרע, וא"כ לדעתו אין שום חשש לטבול במקוה שפתוח לבור ע"ג בור.

לאחר העיון היטב בדברי הגאון בעל אגרות משה זצ"ל נראה דהוא ג"כ הבין שהדברי חיים עצמו סובר שגם כשרק הרצפה מפסקת בין מים עליונים לתחתונים, יש בזה ג"כ פסול קטפרס, רק שהוא עצמו לא ס"ל כן, ולכן כתב דמסתברא כותי' דהדברי חיים רק כשיש חיבור של סילון ולא ברצפה המבדלת, אבל לא שהבין שזהו כונת הדברי חיים, רק דאין צריכין לחוש להדברי חיים בכה"ג כי לא מסתבר דבריו.
דו"ק ותשכח