פורום אוצר החכמה

נחלקו בזה הראשונים אם מדאורייתא או מדרבנן והר"ן בריש פרק אין צדין כתב להקשות על הרמב"ן הסובר שהוא מדאורייתא והר"ן כותב: "והקרוב אצלי ... שלא אסרוה אלא מדבריהם" אבל אינו מנמק (לפי מה שראיתי) את הגזירה כמו הרא"ש שם שכתב שהוא עובדין דחול.
יש מי שמבאר שיטת הר"ן בזה? (או בר"ן עצמו לא ראיתי)

בשו"ע אדמו"ר הזקן מנמק זאת מצד שאלו הן מלאכות שרגילים לעשותן לימים רבים בבת אחת.
כמדומני בריש הלכות יו"ט, וייתכן שהביא זאת מהר"ן וכיו"ב.

הר"ן כותב שאלו מלאכות שנעשות לימים הרבה בבת אחת וגם עוד ראשונים כותבים כך אולם בזה עוד לא נתבארה הסיבה לאסור את זה

בעל התניא כתב שם (סימן תצ"ה ס"ט) יותר, וכתב אשר לא רצו חכמים שיתבטל האדם משמחת יום טוב, וכיון שמלאכות אלו נעשות בדרך כלל לימים רבים, אם הותר לעשותם לבו ביום יעשו אותם גם לצורך החול, ונמצא מתבטל מעונג יום טוב.

זו סברה שכתובה בראשונים (הרמב"ם יו"ט א,ה וכן ברשב"א עבודת הקדש בית מועד שער א, א ובחידושיו לשבת) אולם לא בר"ן.
מענין שעל הרמב"ם שהזכיר טעם זה השיג הראב"ד ואמר שהטעם הוא שמא יטרח כל היום במלאכה ולא משום ביטול שמחת יו"ט כרמב"ם