פורום אוצר החכמה

אם ארצה ללכת לרובע דרך הכותל, האם נחשב הדבר לקפנדריא?

הכותל המיוחד לתפילה היא דוקא הרחבה הנמוכה המגודרת בגדר אבן, והמדקדקים הולכים ממנה ביציאה כשפניהם על מזרח כי דין בית הכנסת יש לו, והינו קבוע לתפילה ולתורה בכל הרחבה כולה (אלא שמשם אין בדיוק קפנדריא לשום מקום).
אולם הרחבה הגבוהה שלמערבה, איננה מקום קבוע לתפילה אף שפעמים שמתקבצים שם לתפילה, כשלמטה עמוס (הו"ר, עיו"כ, ברכה"ח וכיו"ב), ולכן אין לה יותר מאשר דין "רחובה של עיר", שאף לדעת רבי מנחם בר"י (מגילה כו.) שאסור למכרה ואית בה קדושה שמתפללים בה לפעמים, ודאי מותר ללכת בה קפנדריא.

מחקתי הוספה חשובה אך שאיננה ממין האשכול. ולא עקב הגינוי המיותר של מי שלא מכיר - כעדותו. אלא משום שאין רצוני שהאשכול יסטה ממטרתו.

.

"נערך 4 פעמים"...
מי יודע מה הפסדנו...

ועכשיו לעניינו, גם ברחבה הגדולה יש מניינים מתחלפים לעתים קרובות, זה לא מספיק לאסור קפנדריא?

מכון חכמי ספרד כתב:ועכשיו לעניינו, גם ברחבה הגדולה יש מניינים מתחלפים לעתים קרובות, זה לא מספיק לאסור קפנדריא?

כמעט ואין שם מנינים, גם לא במועדים. רק בברכת כהנים או בעצרות וכדו', וע"ז השיב הרב קו ירוק.

קו ירוק כתב:הכותל המיוחד לתפילה היא דוקא הרחבה הנמוכה המגודרת בגדר אבן, והמדקדקים הולכים ממנה ביציאה כשפניהם על מזרח כי דין בית הכנסת יש לו, והינו קבוע לתפילה ולתורה בכל הרחבה כולה (אלא שמשם אין בדיוק קפנדריא לשום מקום).
אולם הרחבה הגבוהה שלמערבה, איננה מקום קבוע לתפילה אף שפעמים שמתקבצים שם לתפילה, כשלמטה עמוס (הו"ר, עיו"כ, ברכה"ח וכיו"ב), ולכן אין לה יותר מאשר דין "רחובה של עיר", שאף לדעת רבי מנחם בר"י (מגילה כו.) שאסור למכרה ואית בה קדושה שמתפללים בה לפעמים, ודאי מותר ללכת בה קפנדריא.

מחקתי הוספה חשובה אך שאיננה ממין האשכול. ולא עקב הגינוי המיותר של מי שלא מכיר - כעדותו. אלא משום שאין רצוני שהאשכול יסטה ממטרתו.

מעודי תמהתי האם אותם המדקדקים נוהגים כן גם ביציאתם מביכנ"ס שבעירם? הרי עיקר הדין הזה לצאת בהשתחוואה מופיע בסוף סי' קל"ב ובמשנ"ב שם ציין לדברי המג"א, בס"ק ו' שיסוד דינו מהבו' ביומא שהכהנים היו יוצאים כשפניהם להיכל או מצדדים כעבד הנפטר מרבו. ומזה העתיקו דה"ה ביציאתו מבית הכנסת. (ולכאו' זהו רק בתפילה שזהו עומד לפני המלך, ולא סתם בכניסה לבית הכנסת, ואף הכהנים היו נכנסים להיכל לצורך העבודה) והנה הכהנים היו הולכים כשפניהם להיכל מרגע סיום עבודתם עד שהיו יוצאין מן העזרה (וכמבו' בלשון הר"מ, ומה"ט אין שונה הכותל לנוהגים כן מכל בית כנסת שבעיר, דאין דין מיוחד ב'כותל המערבי' לולא דין בית כנסת שבו, שהרי השטח ברחבה הוא כבר מחוץ לעזרה הרבה) ואולם אף המדקדקים בבית כנסת לצאת כן, הוא רק ממש ביציאה מבית הכנסת שהופכים פניהם לכיון ארון הקודש, ומדוע לא נוהגים המדקדקים שלכל אורך הליכתם יהיו הולכים כעבד הנפטר מרבו, דומיא דהכהנים בהיכל שזהו מקור הדין. וצ"ע.

אולי אין זה אלא לתוספת דקדוק כבוד לכותל.