פורום אוצר החכמה

ברש"י [ור"ן ותוס'] נדרים נ' ע"ב:
אדון אחד ששמו רופוס והיה מפטפט בדברי תורה כנגד ר"ע והיה ר"ע מנצחו בכל פעם והיה אותו אדון מתבייש ובא וסיפר לאשתו אמרה לו אני אפתהו ואכשילהו לפי שהיתה יפת תואר ביותר באתה אצלו וגילתה שוקה כנגדו ורק ר"ע ושחק ובכה אמרה לו מדוע עשית כן אמר לה השנים אומר לך מה שרקקתי בשביל שמטיפה סרוחה באת ובכיתי בשביל שיופיך עתיד לבלות בארץ ומה ששחק לא רצה לומר לה אעפ"כ הפצירה בו עד שאמר לה שעתידה להתגייר ותנשא לו אמרה לו וכי יש תשובה אמר לה הן ונתגיירה לאחר שמת בעלה ונשאת לו והביאה לו ממון גדול.

מה המקור בחז"ל למעשה זה?

ע"ז כ.
ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה רק שהיתה באה מטיפה סרוחה שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי עפרא

זה ידעתי. שאלתי על שאר המעשה.

כעי"ז ב'מדרש ילמדנו' (נד' ב'אוצר מדרשים', אות מב):

מעשה בטורנוסרופוס שהיה מבקש לשלוט בר' עקיבא, ולא הי' מוצא עלילה היאך לשלוט בו. א"ל אשתו 'הריני עושה עלילה היאך תשלוט בו', עמדה וקשטה עצמה ועמדה על פתח בית מדרשו, כיון שראה אותה ר"ע מיד רקק בארץ. כעסה ואמרה לו: 'אתה הוא גדולן של יהודים, ואתה רוקק בצלם הא־ל?!', א"ל: 'אף אני לא רקקתי, אלא אמרתי - כל הנוי הזה בידו, ואת מכעסת אותו?!'. כיון ששמעה כך נפלה על רגליו, א"ל: 'איני זזה מכאן עד שתגיירני'. עמדה ופירשה בספינה והלכה למקום אחר.